נדחתה תביעה של גרוש לזכויות בדירה של אשתו לשעבר

גרוש הגיש תביעה לבית-הדין הרבני בתל-אביב וביקש לקבוע כי הוא הבעלים של מחצית מן הזכויות שיש לאישה בדירה. לחילופין, תבע הגבר לחלוק את השבחת הנכס מאז תחילת הנישואים ולחייב את האישה, להשיב לו מחצית מכספי המשכנתא ששולמה.

באמצעות עורכי-הדין חמדה בנימיני וזיו בייטל, טען הגרוש כי הוא וגרושתו שילמו במשותף את המשכנתא במשך 20 שנה. כמו-כן, לטענתו השניים השקיעו בנכס ושיפצו את הדירה יחד ולכן, על-אף שמדובר בדירה שנרכשה טרם הנישואין וכי הם מעולם לא גרו בה, מגיעה לו מחצית מזכויות האישה בדירה.

האישה יוצגה בהליך באמצעות עו"ד תמי פפיסמדוב וטענה, כי מדובר בנכס שאינו בר איזון לפי חוק יחסי ממון, שכן הדירה נרכשה על-ידי האישה והוריה טרם הנישואים. עוד טענה, כי הגרוש לא הוכיח שיתוף בדירה וכי לא השקיע בה.
עו"ד פפיסמדוב הזכירה לבית-הדין, כי הגבר ביקש שלא לאזן את זכויות וחובות הצדדים, בטענה שלא היה שיתוף ביניהם ואף דרש שדירה אחרת בה גרו ושנרשמה על שם שניהם, לא תחולק בצורה שוויונית. זאת מאחר שרובה נרכשה בכספים שלו, ולכן על-אף שטענתו להפרדת רכוש נדחתה, שהרי אינה רלוונטית לזוג שנישא וחל עליהם חוק יחסי ממון, הוא אינו יכול לטעון כעת לשיתוף מלא. הרי מדובר בטענה סותרת.

באשר למשכנתא, טענה עו"ד פפיסמדוב כי סכום דמי המזונות אותו שילם הגבר עבור בנו מנישואיו הראשונים, דומה לסכום המשכנתא ששולמה ואף עולה עליו. לכן, ככל שהאישה תיאלץ להשיב לגרוש מחצית המשכנתא ששולמה עבור דירתה, הרי שעל הגרוש להשיב לה מחצית מדמי המזונות ששילם לבנו, מהקופה המשותפת.

הרכב הדיינים; הרב צבי בירנבאום- אב בית-הדין, הרב אריה אוריאל והרב נפתלי הייזלר, קיבלו את טענות האישה (27 בדצמבר). "בית-הדין דוחה את תביעת האיש לקבלת זכויות בדירה, המתבססת על הטענה של שיתוף מההלכה שאין אדם נאמן לחזור ולטעון טענה סותרת, לטענה הראשונה שטען בבית הדין", פסקו הדיינים. "לאישה לא הייתה כוונת שיתוף עם האיש בחלקה בדירה, וחלקה של האישה בדירה שייך לה בלבד על פי הרישום בנסח הטאבו".

כמו-כן, דחו הדיינים את טענות הגרוש להשבת מחצית מתשלום המשכנתא ולחישוב חלק ההשבחה בדירה: "זאת מאחר והאיש שילם כל חודש עבור מזונות לבנו מנישואיו הראשונים", לשון הפסיקה. "אם יש לאזן את תשלומי המשכנתא ולהשיב לאיש חצי מתשלום המשכנתא, הרי שאז יש לאזן את תשלומי המזונות ולהשיב לאישה חצי מדמי המזונות ששילם האיש לבנו".

זה המקום לציין, כי מדובר בהחלטה יוצאת-דופן, שכן בית-הדין הבהיר את הפסיקה הרווחת, לפיה באיזון המשאבים אין לחשב כמה כל אחד אכל, או קנה בגדים, או בילה בעצמו יותר מאשר עם בן-הזוג. זאת מאחר ואין לדבר סוף ולעולם לא נגיע לסופיות הדיון.

* הכותבת, עו"ד דפנה לביא, היא עורכת דין לענייני משפחה ומרכזת מדור המשפחה באתר "פוסטה".