מדריך לתרגילי חקירה

שתף כתבה עם חברים

עו"ד נוגה ויזל על אמצעים בהם נוקטים חוקרים בכל תיק פלילי ומדוע נדרש ייעוץ של סנגור כדי להיערך לקראתם

hakira
מטרת תרגילים אלה היא להשיג מידע מפליל ומרשיע

תרגילי חקירה שונים שביצעו חוקרי היחידה המרכזית תל אביב לחשודים במעורבות בתיק המכונה, "מטענים למפורסמים", חושפים מנגנון הפעלה מתוחכם של חוקרי המשטרה. מטרת תרגילים אלה היא להשיג מידע מפליל ומרשיע, או ניסיון אותו הגדיר הסנגור במשפט (עו"ד איתן סבג) במילים, "מאמץ להשיג עד מדינה".

תרגיל חקירה שנקטו החוקרים לאבישי בן דוד ולאשתו קטרין לא היה מהתרגילים המתוחכמים. לפי הפרסומים, החוקרים הסיעו אותם יחדיו ברכב משטרתי מתוך תקווה שיקרה מה שאכן קרה: בני הזוג שוחחו בינהם ובמהלך השיחה נאמרו אמירות מפלילות אודות דירת מסתור בראשון לציון, זו שבהמשך נמצאו בה מטענים ופרטי חבלה נוספים אשר יש בהם כדי להעיד על תקיפות החשדות ואף לסייע בבבוא היום לביסוס הרשעה.

חלק בלתי נפרד מייצוג של סנגורים את מרשיהם הוא להזהיר מפני תרגילי חקירה העלולים להינקט נגדם, כדי לגבות מהם הודאה או לאשש את החשדות נגדם. היתכנות הפעלתם של אמצעי חקירה שונים מחייבת עירנות של החשוד ומשנה זהירות בהתנהגותו, במפגשים עם אנשים שונים ובדברים שהוא אומר לכל מי שבא במגע עימו. הצורך בשקילת מילים ושימוש זהיר ומושכל בהן הוא תנאי הכרחי של החשוד בתקופה בה הוא נמצא בחקירה, ואף לפני זימונו לחקירה רשמית.

עם אמצעי החקירה שבהם נוקטים חוקרים נמנים:

1. חקירה סמויה – מעקבים, תצפיות, האזנות סתר, בדיקת חשבונות בנק, שיחה עם אנשים במעגלים הקרובים ועוד.

2. תחכום – נסיונות החוקרים למשוך בלשון, לרדת לפרטים קטנים ולשתול שאלות אשר בתוכנן, באופן ניסוחן ואפילו בנימה שבה הן נשאלות מובלעת, מוטמנת או אף מוכמנת התשובה אותה הם מבקשים לשמוע, תשובה העשויה להעיד על מעורבות הנשאל במעשה או קשר אליו.

3. החוקר הטוב והחוקר הרע – שילוב של חוקר נוקשה וקשוח, להלן "החוקר הרע", ובמקביל חוקר קשוב ונעים יותר, להלן "החוקר הרע". חשוב להבין כי זו חלוקה מופרכת, כי את שניהם מניע אינטרס זהה: להוציא מהחשוד מידע.

4. זהירות מדובבים – השותף לתא עלול להיות מדובב שהשתילו בו החוקרים, והוא יכול להיות העבריין הכי מפחיד שפגשתם בחיים, זה שכל העבריינים בכלא מפחדים ממנו, ויכול להיות גם הלפלף שעצור על הוצאה לפועל. יש להיזהר זהירות יתרה בלשון ולא לשתף בשום מידע העלול לשמש נגדכם, ודאי לא בשלב שבו מתנהלת החקירה.

5. כאן מפברקים – הנסיון מלמד שחוקרים רבים במשטרת ישראל מפברקים לעיתים ראיות והודאות של אדם אשר הפליל אתכם כביכול.

6. לחץ – חלק הארי של אמצעי החקירה נועד ליצור לחץ על החשוד כדי לגרום לו להודות בביצוע עבירה בה הוא נחשד. חשוב לזהות אמצעי הפחדה ואיום כחלק ממסכת הלחצים ולא ליפול במלכודת הנטמנת בעצם השימוש בהם.

7. ריח הליזול – תנאי מעצר וכליאה פיזיים קשים.

od vizel noga new 195 210
עו"ד נוגה ויזל

תכליתם של אמצעי חקירה אלה ועוד רבים אחרים היא לערער את הביטחון העצמי – הקיומי – של החשוד. מאחר שהמשטרה, כעיקרון, נוקטת באמצעי חקירה חוקיים ולגיטימיים גם אם ניתן להגדירם כ"מלוכלכים", הודאת חשוד בעבירה או בפשע המתקבלת באמצעותם היא קבילה ותקפה. שמירה על זכות השתיקה היא האופן שבו ניתן להימנע מהודאה ובתוך כך מהפללה עצמית.

לא בכל חקירה יינקטו כל האמצעים, ואפילו לא בהכרח אחדים מהם. עם זאת, ככל שחשוד יתבצר בשתיקתו ויסרב לשתף פעולה עם חוקריו, עלולים החוקרים להגביר את הלחץ הפסיכולוגי עליו ואף על בני משפחתו במטרה לשבור את רוחו ולגרום לו להודות.

 

השארת תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *