הפרקליטות איחרה, התפוסים שוחררו

אילוסטרציה

בית משפט מחוזי בירושלים הורה לשחרר את מרבית התפוסים של מוסא אבו מדיגם – קבלן עובדים לחקלאות החשוד בקיזוז חשבוניות פיקטיביות ב-40 מיליון שקל – תפוסים אשר את רובם הקבלן רכש לפי החשד מרשת חשבוניות גדולה שפעלה במזרח ירושלים ונחשפה לפני כשנה.

במרץ 2015 הוגשו כתבי אישום נגד 10 פעילים עיקריים ברשת והמנהלים אוסמה אבו-כאטר משכונת אבו טור ואנשי משפחת בשיתי. הרשת, נטען, פעלה במשך ארבע שנים והפיצה כ-4,000 חשבוניות פיקטיביות למאות עסקים וחברות, בהיקף של 400 מיליון שקל, ובאמצעות לא פחות מ-50 חברות קש.

בתקופה האחרונה הוזמנו לשימוע בפרקליטות חשודים נוספים בפרשה, בהם לקוחות הרשת אשר רכשו לכאורה חשבוניות פיקטיביות. ביניהם אבו מדיגם וכן האחים יגאל וירון דוגה, האחד בעל צ'יינג' והאחר בעל משרד נכיון צ'קים בירושלים אשר חשודים במתן שירותים לרשת.

בשבוע שעבר ביקשה הפרקליטות להאריך פעם נוספת החזקת רכוש רב שנתפס לאבו מדיגם לפני שנה וארבעה חודשים. מדובר בשלושה בתים ומגרשים, ברהט ובשגב שלום, שבעה חשבונות בנק, והמחאות.

אבו מדיגם, המיוצג על ידי עו"ד טליה גרידיש ועו"ד רונן אלעזרה, ביקש שחרור של הרכוש התפוס שכן המדינה איחרה בהגשת הבקשה להארכה נוספת של הצו, שתוקפו פג כבר לפני שבוע. בנוסף, אשתו ובנו של החשוד טענו כי הם בעלי הזכות בשני נכסי מקרקעין שנתפסו.

הפרקליטות ביקשה הארכה של תוקף ההחזקה בתפוסים בשבועיים בלבד, עד הגשת כתב אישום הצפויה בפרק זמן זה. "מדובר בעניין טכני", טענה הפרקליטות.

עו"ד טליה גרידיש

שופטת בית משפט השלום בירושלים, ג'ויה סקפה שפירא, דחתה את בקשת המדינה, היא הורתה על שחרור כל הרכוש. השופטת קבעה כי "לא מדובר בעניין טכני" וציינה את פרק הזמן הארוך בו הוחזקו התפוסים ואת העובדה שעד לשלב זה לא ידוע שוויים המדויק של הנכסים שנתפסו, והאם השווי תואם את היקף החשדות.

השופטת ציינה כי לפי פסיקת בית משפט עליון קיימים שני מסלולים המאפשרים תפיסת רכוש לצורך חילוט עתידי בשווי פירות העבירה: מסלול אחד לפי חוק איסור הלבנת הון, המצריך פנייה לבית המשפט המחוזי. מסלול שני הוא לפי פקודת סדר הדין הפלילי המאפשר פנייה לבית משפט שלום.

לדברי השופטת, טרם גיבוש כתב החשדות, כאשר התיק היה בשלבי חקירה, בית המשפט לא ראה פגם בהגשת הבקשה במסלול לפי סדר הדין הפלילי. אולם, בהחלטתה הקודמת על הארכת ההחזקה בתפוסים בחודש מרס האחרון הודיעה השופטת שאם המדינה תבקש הארכה נוספת, מפאת פרק הזמן הארוך בו הרכוש מוחזק, יהיה עליה לפנות בבקשה לבית משפט מחוזי לפי חוק איסור הלבנת הון, ולצרף חוות דעת שמאי ביחס לשווי התפוסים – דבר אשר לא עשתה עד כה.

השופטת ג'ויה סקפה שפירא

השופטת ציינה כי בשלב הנוכחי, כאשר הפרקליטות מעורה בחומרי החקירה ובידיה כבר להגיש כתב אישום, הדרישות שיש להציג לה לצורך המשך ההחזקה ברכוש עולות, ולכך מתאים יותר המסלול לפי חוק איסור הלבנת הון. 

מאחר שהפרקליטות לא נהגה על פי הנחייתה זו, ושבה והגישה בקשה לבית משפט שלום, קבעה השופטת סקפה שפירא כי "המבקשת עשתה דין לעצמה" והגישה את הבקשה בהליך המנוגד לקביעתה.

ההתפתחות הבאה נרשמה בערר שהגישה המדינה נגד החלטת השופטת סקפה שפירא. בית משפט מחוזי הואה בהסכמת שני הצדדים על המשך תפיסה של חלק קטן מרכושו של החשוד בשווי פחות ממיליון שקל, ועל שחרור יתר הנכסים – בתים וכספים.