 |
| דלת הכניסה לאחר הפריצה (בתמונות למטה: תקריבים של הנזקים שנגרמו) |
ה-18 במאי 2015 היה היום בו ניתן האות ובוצע ה"פרוץ" של מבצע המעצרים הגדול בפרשה 512. עשרות עבריינים בכירים נעצרו בפעילות בה נטלו חלק מאות שוטרים ובלשי יאחב"ל. חלק משמעותי של המבצע בוצע באילת, בסיס הבית של כמה מהדמויות הבכירות בפרשה ובארגון אברג'ל – אילן בן שטרית ודודו בן שטרית.
מצוידים בצו מעצר, ניגשו אנשי יאחב"ל לאיתור ומעצר החשודה לילך בן שטרית, אשתו של דודו וגיסתו של אילן. בהיעדר מספור על דלתות הדירות בבניין, ניגשו השוטרים לארון החשמל, וחיפשו את השעון של דירה מספר 2, דירתה של לילך. מפקד הצוות דפק בחוזקה על הדלת הסמוכה. מתוך הדירה בקעו קולות אדם וטלוויזיה, אך איש לא ענה לשוטרים.
בשלב זה, אחד הבלשים שעמד בצד אחר של הבניין שמע רעשים מאחד החלונות. מהחלון צץ ראשו של ילד בן 13 מבוהל, והתברר שהוא שהה בבית לבדו וזיהוי הדירה אינו נכון – זו דירת השכנים. תוך כמה דקות, התקשר הילד להוריו וסיפר על השוטרים שהגיעו, הלמו בדלת הבית ושברו את המנעול.
 |
הדיירים דרשו תיקון, אבל המשטרה הכחישה שהדלת נפרצה על ידי השוטרים, הודתה בנזק שנגרם למשקוף בלבד, והגישה הצעת מחיר לתיקון והדבקת המשקוף על ידי נגר, בסכום מצחיק של 600 שקל. הדיירים, אשר וזהבה שריקי, לא ויתרו על תיקון ופיצוי מלא בגין הנזק שגרמה המשטרה, והגישו תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות באילת.
שמאי שמונה על ידי בית המשפט קבע, כי לא רק שהמשקוף שבור ומפורק ולא ניתן לתיקון – אלא שגם הדלת עצמה ניזוקה, ובניגוד לטענת המשטרה ולעדות הבלש ארז אינדיג שהיה מפקד הצוות, נמצאו על הדלת סימני פריצה ברורים עם חפץ חד, והיא אינה ניתנת לתיקון. מבדיקות שערך, הגיע השמאי למסקנה כי עלות הדלת והמשקוף שניזוקו היא סביב 16-18 אלף שקל.
 |
השופט תומר אורינוב, יוצא הסנגוריה הציבורית שמונה לשיפוט לפני שנה, קבע כי בתמונה שצולמה והוגשה על ידי המשטרה עצמה, נראים סימני פריצה, הסותרים ושוללים את עדות הבלש אינדיג ומוצאים אותה כבלתי נכונה. אינדיג טען כי לא נעשה על ידו או על ידי שוטר אחר בצוות שימוש בלום או בחפץ אחר לפריצת הדלת. "התמונה היא ראיה אובייקטיבית ואני מעדיף אותה על פני עדות הבלש, שגם לא מילא כל דו"ח פעולה ביום האירוע, אלא רק שלושה שבועות לאחר מכן", כתב השופט. "לא הובאו לעדות השוטרים הנוספים שהשתתפו באירוע ולא ניתן לשלול את האפשרות ששוטר אחר בצוות פרץ את דלת דירת התובעים".
בניגוד לעדות הבלש, סמך השופט את ידיו על עדות התובעת, הדיירת בדירה. "עדותה נמסרה בצורה פשוטה, אותנטית ומשכנעת. אני נותן אמון מלא בעדותה".
 |
| השופט תומר אורינוב |
לדברי השופט, הכחשת המשטרה כי נפרצה דלת הדירה ונגרם לה נזק, נסתרת גם על ידי העדות שמסר הנגר שהתבקש על ידי המשטרה לתת הצעת מחיר לתיקון. הנגר אמר כי ראה שצריך לתקן את הדלת. השופט ציין בהחלטתו, כי ייתכן והסיבה לכך שהנגר הגיש הצעה להדבקת המשקוף בלבד ב-600 שקל והתעלם מהנזקים, תוך הערכתם בשווי כה נמוך, היא כפי שסברו התובעים – ניסיון לרצות את השוטרים שפנו אליו, מסיבות השמורות עמו. "בצדק דחו התובעים את הצעת הנתבעת" לתיקון בסכום מגוחך, אמר השופט.
לבסוף, בית המשפט חייב את המשטרה לשלם לדיירים שביתם נפרץ 15.5 אלף שקל – עלות הדלת, פירוק והרכבה, ועוד 2,500 שקל כפיצוי על עוגמת הנפש והחזר הוצאות משפט.
