כתב אישום לא שגרתי הוגש (14.1) לבית משפט השלום בפתח תקווה נגד שמעון גוטמן, ישעיהו פלדמן ואליהו גולדברג – דיינים בבית דין "הישר והצדק" באלעד, ונגד אליעזר דוידזון, מזכיר בית הדין. הם נאשמים באיומים ובשיבוש הליכי משפט בצוותא.
"הישר והצדק" הוא אחד מכמה בתי דין קהילתיים עצמאיים. כתב האישום, שהוגש באמצעות עו"ד רועי רייס מהפרקליטות, חושף איך מתנהלים הדברים בקהילה החרדית באלעד, ואיזו מסכת השפלות ואיומים נאלצים לעבור מי שאינם הולכים בתלם.
בתי הדין הפרטיים באלעד דנים בסכסוכים אזרחיים שונים, כאשר הצדדים המסוכסכים בקהילה הדתית מסכימים להחליף ערכאה שיפוטית אזרחית בבית דין פרטי. עם זאת, מבחינה חוקית אין לבית הדין ולדייניו כל מעמד, סמכות ושיוך ממלכתי לרשות השופטת או לגורמים עירוניים.
בספטמבר 2012 פתחה המתלוננת, תושבת אלעד, בהליך בבית משפט השלום בפתח תקווה, לא לפני שקיבלה אישור מרב בבית דין פרטי אחר בעיר – "חושן משפט". היא ביקשה מבית המשפט צו מניעה לעבודות הרחבת המרפסת של השכנים מעליה. בתגובה, השכן שמרחיב את המרפסת פנה לבית הדין "הישר והצדק", והתלונן על פנייתה הפסולה של שכנתו לערכאה שיפוטית אזרחית. לפי כתב האישום, במשך ימים לאחר מכן הפעילו הנאשמים, באופן יום יומי, מסכת אינטנסיבית של לחצים כבדים ואיומים, בעל פה ובכתב, על המתלוננת ובעלה, על מנת שיבטלו את ההליך האזרחי. נטען כי חלק ממסע הלחצים נעשה בידי שליחים, אולם הכול בשמם של הנאשמים.
מכתב האישום עולה כי לאחר שהאיומים לא הועילו, הובהר לבני הזוג כי אם יתמידו בסירובם, יוצא נגד המתלוננת "כתב סירוב" – מסמך המטיל על אדם המסרב להתדיין בבית דין דתי סנקציות או גינויים חברתיים-קהילתיים, כדי לכפות התדיינות בפני בית דין דתי. משמעות הדבר בקהילה החרדית היא נידויים וחרמות, והכתמת שם המשפחה.
 |
| צריך לציין: מדובר בבית דין עצמאי ולא בבית דין רבני שפועל תחת כנפי המדינה |
התביעה מציינת כי המתלוננת עמדה על זכותה לפנות לערכאות שיפוטיות אזרחיות, והבהירה כי קיבלה הסכמה מרב. או אז, כך נטען, הנאשמים או מי מטעמם הפיצו בבניין מגוריהם של המתלוננים, בבניינים סמוכים, בבתי כנסת וברחבי העיר, מסמך מאיים הנחזה להיות רשמי, שכותרתו "כתב סירוב". במסמך, שנכתב בשם הדיינים גוטמן, פלדמן וגולדברג, הם הודיעו לקהילה הדתית כי המתלוננת "פנתה לערכאות והרימה יד בתורת משה, ואף לאחר התראה מבית הדין המשיכה להרים יד בתורת משה, ואף עשתה פעולות שיש בזה משום מסירה. ולאחר התראות בית הדין הודיעה כי לא תדון בשום בית דין שהוא, אלא רק בערכאות רח"ל. ועל כן יש להתייחס אליה כמרימה יד בתורת משה רח"ל".
התביעה טוענת כי כתב הסירוב גרם למתלוננים ולמשפחתם נזקים חברתיים-קהילתיים כבדים, ולמתלוננת אף נגרמו בעיות רפואיות.
אגב, גם כיום עומדים הנאשמים מאחורי "כתב הסירוב" ומסרבים להכריז על בטלותו. זאת למרות פניות ובקשות של המתלוננת, עתירה לבג"צ שהגישה עם עמותת חדו"ש, פתיחת החקירה הפלילית והגשת כתב האישום.
בבית משפט השלום בפתח תקווה, אגב, בית המשפט קיבל את תביעתה של המתלוננת נגד הרחבת המרפסת.
