עוד פסק דין שמקצץ תשלומי מזונות של אב במצב של משמורת משותפת

שתף כתבה עם חברים

בהיעדר חקיקה ופסיקה אחידה בתי המשפט לענייני משפחה ממשיכים לזגזג * בית משפט בתל אביב מתח ביקורת על אם שתבעה מזונות במצב של משמורת שווה על הילדים ונסתה להטעות ביחס להכנסותיה, דיווחה על הנטו שלה בנסיון להשוות אותו לברוטו של הגרוש שלה

bet mishpat freepik
אילוסטרציה: FREEPIK

האם במצב בו הורים גרושים מקיימים משמורת משותפת וזמני השהייה של הילדים אצלם שווים – על האב לשלם מזונות לאם, מעבר להשתתפות חצי-חצי בהוצאות?

סוגיית בסיס זו עשויה לעבור שינוי דרמטי ורוויזיה כבר בזמן הקרוב, הן בחקיקה והן בפסיקה. שרת המשפטים איילת שקד הודיעה לאחרונה כי תקדם לחקיקה המלצות ועדה ציבורית, אשר קראה לבטל את הטלת המזונות על האב באופן בלעדי, כפי שנהוג בדין היהודי המסורתי – ולקבוע את אופן תשלום המזונות בהתאם לרמת ההכנסה של שני ההורים ולפי מידת הטיפול בילד.

בינתיים, עד להכרעה הפוליטית בזירת המחוקק, בתי המשפט מחכים למוצא פיו של בית המשפט העליון, אשר דן בסוגיה בהרכב של שבעה שופטים, ואמור למסור את הכרעתו ולקבוע הלכה עקרונית בתיק מזונות שבו שני ההורים משתכרים באופן שווה.

תמונת מצב באשר לנטיות ולמגמה המשפטית, כפי שעולה מפסקי דין בשנים האחרונות, מספקת החלטה שניתנה בימים האחרונים בבית המשפט למשפחה בתל אביב. השופט ארז שני סקר את שינוי "הלכי הרוח" במערכת המשפט, תוך דיון בתביעת מזונות שהגישה אם לשני ילדים בני שבע ותשע, המצויים במשמורת משותפת ומחלקים את זמנם בין הוריהם באופן שווה.

שני ההורים גם משתכרים באופן דומה, למרות שהאם ניסתה, לדברי בית המשפט, להטעותו: "בנוקטה 'פטנט' שכבר פס מן העולם בשנות ה-80, בחרה התובעת לכתוב את שכרו של האב ברוטו ואת שכרה נטו, שמא אפול בפח ועיני יאחזו בפער של 50 אחוז, אלא שלא זה המצב". הכנסותיהם דומות: האם משתכרת כ-15 אלף שקל נטו בחודש והאב כ-17 אלף שקל. מעבר להוצאות גידול הילדים אצלה, תבעה האם כי האב יישא ב"הוצאות מדור", כלומר דיור – דמי השכירות לדירתה המסתכמים ב-5,000 שקל לחודש.

shofet shany erez
השופט ארז שני

"השאלה היא האם במצב של משמורת משותפת וזמני שהות שווים, מעבר לחיוב והתחלקות בשווה בכל הוצאות הילדים, יש צורך להוסיף דבר מה", תהה השופט. "השאלה אינה שאלת יכולתו של האב, שכן מרגע שנחצה סף 15 אלף שקל הוא בגדר אב בעל יכולות, אלא שאלת ההצדק שבחיובו של האב בנסיבות הקיימות".

"אני מורה כי הצדדים יחלקו בשווה כל הוצאה רפואית וחינוכית שיש לקטינים. השאלה, אם מעבר לחיוב זה יש לחייב בסך נוסף", חזר וכתב השופט. "מחלוקת נפלה בפסיקה באשר לאיסורו של הדין האישי (היהודי, ז"ק) בנסיבות של משמורת משותפת והוצאות המוטלות בשווה. חלק מן השופטים סברו בשעתו כי עדיין יש צורך בקופה מסוימת אשר תשמש לצורכי הקטינים ואשר תימצא אצל מי מההורים".

כאן נחוץ הסבר קצר: החוק הרלוונטי לעניין מסתמך על הדין היהודי, הקובע כי זו חובתו המוחלטת והבלעדית של האב לזון את ילדיו, ללא קשר להשתכרות האם (והאב). במלים אחרות: האם לא צריכה לשאת בעלויות גידול הילדים.

מאחר שהזמנים השתנו ונשים עובדות, ובמשקי בית מסוימים מרוויחות כמו האב ואף יותר, בתי המשפט ביצעו "התאמות" וריככו את אי-השוויון שבחוק בין ההורים. כיום, לפי ההלכה המקובלת, עד גיל שש קיימת לאב חובה אבסולוטית על מזונות ילדיו, ובין גיל 6 ל-15 חובתו היא "מוגברת" ביחס לאם.

200kesef mezuman

החוק אינו מאפשר לפטור את האב ממזונות בנסיבות מסוימות, אך בינתיים בתי המשפט קבעו "הנחות" שונות ביחס ל"תעריפי" המזונות המקובלים שנקבעו בפסיקה.

כך למשל, בתי המשפט במחוז תל אביב קבעו כי מינימום "המזונות ההכרחיים" לילד (הוצאות הבסיס, ביגוד, הנעלה ומזון), עולים כדי 1,400 שקל, או 2,500 שקל לשני ילדים, וכן הלאה.

פסיקה מוכרת אחת ששימשה אבן דרך, קבעה כי במקרה שהמשמורת של הההורים משותפת וכששני הצדדים משתכרים שכר דומה, יופחתו 25 אחוז מאותם "מזונות מינימליים" המוטלים על האב. בהמשך נעשתה כברת דרך נוספת, ובית משפט קבע הפחתה של 50 אחוז במזונות. היו מקרים, שבית משפט אף ביטל לגמרי תשלום מזונות מעבר להתחלקות שווה בין ההורים בהוצאות הילדים – אך זאת לרוב כאשר הקטינים מעל גיל 15. בנוסף, לעתים ניתן לאבות פטור מ"מדור" – הוצאות הדיור של האם. זאת, כאשר על פי המצב הרגיל האב מחוייב בתשלום של 50 אחוז מהשכירות של האם כאשר מדובר בשלושה קטינים, או ב-30 אחוז עבור ילד אחד.

באמצעות שלל הפסיקות האלה, סלל השופט שני את הדרך להחלטתו בתביעת המזונות עבור שני ילדים במשמורת משותפת: "אנו מכירים פסיקה מבית המשפט המחוזי בחיפה, אשר אמדה את ההפחתה בשיעור המזונות בכ-25 אחוז. אנו מכירים פסיקה שלא פסקה דבר מעבר לשיתוף בהוצאות, ואנו מכירים גם פסיקה שהמליצה על הפחתת דמי המזונות הפסוקים בכ-50 אחוז", כתב השופט.

"בשלב מקדמי זה, כאשר הסוגיה טרם הוכרעה בבית המשפט העליון, סבור אני כי בין פסיקות בתי המשפט המחוזיים, יש לבוא אל דרך האמצע. במלים אחרות, יש לראות את הדין האישי כמחייב את האב בלא יותר מאשר מזונות הכרחיים, לא כיוון שאין הוא יכול לפרוע אותם, אלא כיוון שאין לחייבו לעשות כן בנסיבות של משמורת משותפת".

od poni viki new
עו"ד ויקי פוני

למסקנה זו, לדברי השופט, "הביא גם פירוט הצדדים שבכתב התביעה. זה כולל סך 200 שקל לשמרטף, אך הרי גם האב צריך שמרטף; ספרים ומשחקים; מתנות; בילויים ומסעדות; ביגוד הנעלה וכלכלה. פירוט צרכים זה בעצם מאיין את התביעה, שהרי הילדים יאכלו בשווה גם אצל האב, גם על האב מוטל לקנות ביגוד וכלכלה, וככלל התביעה אינה משקפת את המצב של המשמורת המשותפת מכל וכל".

בסיכומו של דבר, החלטתו: המזונות שישלם האב לאם יפחתו ב-50 אחוז מסך "המזונות ההכרחיים" שנקבעו במחוז תל אביב, 1,250 במקום 2,500 שקל לחודש עבור שני הילדים, המתגוררים אצל שני ההורים, זאת בנוסף להתחלקות שווה בהוצאות חינוכיות, אך ללא חיוב האב בדמי מדור.  

האב יוצג על ידי עו"ד ויקי פוני, שציינה כי "חשיבותה של ההחלטה בכך שיש התקדמות נוספת בפסיקת בית המשפט, אשר באה לידי ביטוי בשוויוניות וצדק בפסיקת מזונות קטינים, ובאיזון שנעשה בין הכנסות שני ההורים והוצאותיהם, ובין חובת האב לזון את ילדיו. בתי המשפט, בהדרגה, נוגסים בחובות היתר של האב, שמקורם במעמד בלתי שוויוני של ההורים. אנו רואים רצון של בתי המשפט לתקן את העיוות, אך מי שצריך להידרש לנושא ולקבע את השינוי הוא המחוקק".

שרת המשפטים שקד, כאמור, הצהירה לאחרונה כי בכוונתה לגבש מתווה מוסכם שיביא להגשת הצעת חוק ממשלתית, הצפויה לקבוע כי הטלת חובת מזונות מוחלטת על האב תבוטל, ושני ההורים יישאו במזונות, לפי נוסחה כלכלית שתקח בחשבון את הכנסת כל אחד מהם ואופן המשמורת על הילדים, כך שבמשמורת שווה כל הורה יכלכל את ילדו בזמן השהייה אצלו.

השארת תגובה
הירשם
להודיע ​​על
0 Comments
משוב מוטבע
הצג את כל ההערות