 |
| פרקליט המדינה ניצן ושרת המשפטים שקד |
"מאז סוף שנת 2014 הוגשו כ-150 כתבי אישום בעבירות הסתה לטרור ואלימות ברשת – עלייה של מאות אחוזים באכיפה בתחום. לשם השוואה, בעבר היו מוגשים 10 עד 20 כתבי אישום בשנה", כך אמר פרקליט המדינה שי ניצן בכנס "אלימות, טרור ושנאה במרחב המקוון", במסגרת אירועי שבוע הסייבר הבינלאומי הנערך באוניברסיטת תל אביב.
"השינוי בעבירות ההסתה בשנים האחרונות הוא אסטרטגי", אמר ניצן. "זו תופעה הרסנית שקשה מאוד לבלום כתוצאה מתכונותיו של מרחב הסייבר. הפצת התוכן המסית זולה, מיידית, קלה ב'לחיצת כפתור', ויראלית ומתפשטת ומשוחררת מכבלים של טריטוריאליות. המרחב הוא בינלאומי ומאפשר לגורמים מחו"ל להסית לאלימות ולטרור בתוך ישראל. איסוף הראיות נגד המסית מחייב פנייה לספקיות שירות שונות, שעל פי רוב אלה חברות זרות, שאינן כפופות לדין הישראלי ולא בהכרח ניתן להביאן למסור מידע בעל ערך חקירתי וראייתי עבור הרשויות הישראליות. המרחב המקוון מאפשר גם אנונימיות והתחזות, וכפועל יוצא עבירות ההסתה התפשטו במרחב המקוון, פרחו ושגשגו באופן מדאיג".
"נתונים שקיבלנו מרשויות החקירה והביטחון הצביעו על עלייה דרסטית בשימוש, הן של ארגוני הטרור והן של אנשים פרטיים, בפלטפורמות אינטרנט בכדי לפרסם תכני הסתה", אמר ניצן. "מידע מובהק נוסף שעולה מן התיקים מצביע על השפעתם של תכני ההסתה על ההחלטה לנקוט בפעילות טרור – מה שמכונה פעמים רבות טרור היחידים". ניצן ציין כדוגמאות כתבי אישום שהוגשו על פוסטים מסיתים של פלסטינים לטרור, אך גם כתבי אישום בגין פוסטים של קבוצה שקראה לעצמה "כנופיית אל יהוד" שהסיתה לפגיעה בפלסטינים בתקופה ביטחונית מתוחה.
"הפרקליטות פועלת בשני מישורים להתמודדות עם ההסתה ברשת", אמר ניצן. "ראשית, הגברה ניכרת של האכיפה הפלילית הקלאסית בנוגע לעברות הסתה, שבח ותמיכה בארגוני טרור, באמצעות חקירות, כתבי אישום ובקשות מעצר עד תום ההליכים. בנוסף, העלאת רף הענישה. בתי המשפט קיבלו את עמדת הפרקליטות לפיה יש להחמיר בענישה, למרות שמדובר לכאורה בעבירות מילוליות, ונקבעו מתחמי ענישה שנעים בין מספר גבוה של חודשי מאסר בפועל עד לשנתיים מאסר, ובתי המשפט גוזרים עונשים במתחם זה. מדובר על החמרה משמעותית של בתי המשפט, אשר הבינו את חומרת התופעה ובניגוד לעבר גוזרים ככלל מאסרים בפועל בגין עבירות אלו", אמר פרקליט המדינה. "אכן צריך להיזהר ונקבע מנגנון קפדני כאשר היועמ"ש מאשר באופן אישי כל כתב אישום, אך מבחינתנו חלחלה ההבנה כי חייבים לשנות את התפישה ולהתייחס לרשתות החברתיות כ'כיכר העיר' החדשה, שהנכתב בהן אינו דומה לשיחת סלון, אלא לנאום מול אלפי אנשים".
 |
"במישור השני, מחלקת הסייבר בפרקליטות נותנת מענה ב"אכיפה אלטרנטיבית" בשיתוף מטה הסייבר הלאומי. באכיפה אלטרנטיבית הכוונה להסרת הפרסום האסור, חסימתו, הרחקת המשתמש שפרסם אותו, סינונו מתוצאות החיפוש ועוד. צעדים אלה המתבצעים מול התכנים עצמם, מותאמים למצבים בהם זהות המפרסמים אינה ידועה, או שלא ניתן לעצור אותם כי הם פועלים מחו"ל. הדבר נכון ורלוונטי בהתמודדות עם הסתה לטרור", אמר ניצן. "מחלקת הסייבר בוחנת משפטית את התכנים; מנהלת שיח מול ספקיות השירות כגון פייסבוק וגוגל, במטרה לבחון האם התכנים מהווים גם הפרה של תנאי השימוש של הספקיות עצמן, ונוקטת פעולות בשיתוף פעולה עם ספקיות השירות בכדי להביא להסרת התכנים. במסגרת האכיפה האלטרנטיבית הבאנו להסרתם של אלפי פריטי תוכן שזוהו כמסיתים לאלימות ולטרור. העבודה המשותפת עם ספקיות השירות, ויצירת ממשקי עבודה יעילים הביאה לטיפול בסד זמנים קצר (על פי רוב פחות מ–24 שעות) מצד ספקיות השירות עד להסרת התכנים, מתוך הבנה כי בעולם ההסתה הוירטואלית קיימת משמעות גדולה לכמות זמן הופעתו של התוכן וכמות האנשים אשר נחשפים אליו. זוהי אחריות גם של הספקיות עצמן, שחייבות להשקיע משאבים בשיפור הבטחון האישי ברשת ומיתון המשקל של השיח השלילי ובוודאי הבלתי חוקי".
שרת המשפטים איילת שקד אמרה בכנס: "יכולתה של המדינה לשמור על ביטחונה הפנימי מתערער בגלל האופן בו מנוצל מרחב הסייבר לרעה על ידי מסיתים ותומכי טרור. למעשה, נוצרת פגיעה בריבונות. זוהי לא תעודת כבוד לרשתות החברתיות; זו תעודת עניות. השליטה היא של ספקיות השירות, והמדינות תלויות במידה רבה במידע שמצוי ברשותן וברצונן לווסת את הפעילות שמתרחשת בהן". יחד עם זאת, שקד ציינה כי היא מעודדת מהמסרים ששמעה מחברות האינטרנט הגדולות כגון גוגל ופייסבוק, לפיהם לא יתירו מקום לטרור.
לדברי שרת המשפטים, היא הנחתה את אנשי המקצוע במשרדה לפעול במספר מישורים וביניהם: כוח משימה בין-משרדי שהוקם בהובלת מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה, ובשיתוף גורמי הביטחון השונים לאיתור תכנים מסיתים כאמור והגשת בקשות משפטיות להסרתם. ניתן דגש לשיח מול ספקיות האינטרנט הגדולות, במטרה להבהיר את התפישה של מדינת ישראל לגבי תכנים מסיתים ואסורים. כמו כן מקודמת יחד עם השר לביטחון פנים גלעד ארדן הצעת חוק להסרת תכנים מהרשתות באמצעות צו שיפוטי.
