הפרופגנדה של המריחואנה

השר ארדן וצוות העבודה על פרויקט האי-הפללה

שינוי הלכי הרוח בציבור ביחס לעישון חשיש ומריחואנה, בהשפעת מגמת הלגאליזציה העולמית, וכפי שבאה לידי ביטוי בעלייה בכמות המעשנים ובקמפיינים תקשורתיים של מובילי דעת קהל – בסופו של דבר לא הותירה ברירה גם לאחראים הנוקשים על מדיניות האכיפה בישראל.

נתוני המשטרה, אשר נאספו בדו"ח הצוות המקצועי שהגיש את מסקנותיו לשר גלעד ארדן (לחצו לדו"ח המלא), מצביעים על ירידה ברורה בהיקף האכיפה כלפי צרכני קנאביס לשימוש עצמי בשנים האחרונות, ושינוי מדיניות בלתי מוכרז שהתרחש בצורה הדרגתית עוד לפני ההצהרה השבוע (25 ינואר).

נתוני המשטרה מראים כי מאז 2011 נרשמה ירידה של 70 אחוז במספר המעצרים בתיקי צריכה עצמית. כמו כן, נרשמה ירידה תלולה בהעמדה לדין: בשנת 2014 הוגשו 133 כתבי אישום נגד בגירים על החזקת קנאביס לצריכה עצמית; ב-2015 הוגשו 48 כתבי אישום, וב-2016 הוגשו שמונה בלבד.

הדרך היחידה בה ניתן לפרש את הנתונים האלה היא ההבנה, כי במציאות שבה עישון קנאביס לסוגיו השונים זוכה ללגיטימציה הולכת וגדלה בהקשרים חברתיים ורפואיים, ובמימדים גלובליים, אין לגיטימציה לרשויות החוק להפוך ציבור גדול של משתמשים חברתיים ל"עבריינים". לנוכח עמדת משרד הבריאות הגורסת עדיין, כי יש להגביל את השימוש בקנאביס עקב השפעותיו המזיקות, גורמי המקצוע ואחריהם הפוליטיקאים הבינו כי דרך הביניים לקידום המהלך להפסקת ההפללה ההמונית היא באמצעות מניעת השימוש בדרכי נועם: חינוך והסברה.

בראש הצוות שהמלצותיו אושרו על ידי השר ארדן עמד מנכ"ל המשרד לביטחון הפנים, רותם פלג, וחברי הוועדה היו עו"ד אתי כהנא, ראשת אגף חקיקה ואכיפה ברשות למלחמה בסמים; עו"ד יפעת רווה ממחלקת החקיקה במשרד המשפטים; נצ"מ רות שטרית ממחלקת התביעות במשטרה; נצ"מ ד"ר בשורה רגב, ראש מחלקת מחקר במשטרה; ד"ר חיים מסינג, ראש הרשות למלחמה בסמים לשעבר, ואף ניתן לומר בימי הזוהר שלה כמשקמת הלאומית.

ד"ר יוסי הראל פיש

זהירות סכנה

המדען הראשי של הרשות הלאומית למלחמה בסמים, ד"ר יוסי הראל פיש, נטל חלק פעיל בדיוני הצוות המיוחד אשר המליץ על מעבר "מאכיפה פלילית להסברה וטיפול". ברמת האכיפה יינתנו קנסות מנהליים ללא רישום פלילי למי שייתפס ב"עבירה" של עישון הסם במרחב הציבורי בפעם הראשונה והשנייה; ואפשרות הסדר מותנה לסגירת תיק בפעם השלישית בכפוף להליך טיפולי (לחצו למצגת מפורטת על הכללים החדשים). היתרון הוא, מבהירים חברי הצוות, ש"אזרחים נורמטיביים יופנו למנגנונים חלופיים כאשר ההליך פלילי יהיה המוצא האחרון".

כל השנים נתפסתם כשומרי הסף המתנגדים לליברליזציה.

ד"ר פיש: "העניין הוא למצוא את התמהיל והנוסחה הנכונה המתאימה לחברה, לתרבות ולמערכת החוקית, ונכון לעכשיו עשינו פריצת דרך גדולה מאוד היום. העמדה של גורמי המקצוע היא לתמוך במדיניות שמבוססת על ידע מדעי עדכני. אנחנו כל הזמן בוחנים את הגישה לנושא, אנחנו מחוברים למדינות אירופה ולארגונים בינלאומיים שבשנים האחרונות החלו לראות במשתמשים, בעיקר המזדמנים, כבעיה חברתית בריאותית ולא כבעיה של עבריינות.

"לכן, לא שינינו את דעתנו, אנחנו עדיין אומרים שהסם הזה הוא מסוכן מאוד, בעיקר לאוכלוסיות פגיעות, אבל המטרה שלנו היא לגרום לאנשים להבין ולהפסיק להשתמש, והשאלה היא מה המדיניות והדרך הנכונה להשגת המטרה. בשנים האחרונות נראה לנו שהדרך להשיג זאת היא לאו דווקא בהפללה אלא בהשקעת משאבים גדולים יותר בחינוך וטיפול לנזקקים".

אז עכשיו "הכל סבבה"?

"לא! יש לנו מטרה, לעצור את הסחף בתפיסה של הציבור שקנאביס לא סם מסוכן. רק עקב הירידה בתפיסת המסוכנות עלתה הצריכה של הסם. ההצלחה הגדולה של החברה הישראלית והממשלה ב-20 השנים האחרונות היתה, שהצלחנו להשאיר את שיעור הצריכה נמוך, מקום שני מהסוף בין כל מדינות אירופה וצפון אמריקה בקרב בני נוער, עד שישה אחוזים בקרב תלמידי התיכון דיווחו על צריכת קנאביס. ואז החל התהליך של הירידה בתפיסת המסוכנות, וב-2015 אחוז המשתמשים באוכלוסיית הנוער קפץ בפעם הראשונה ל- 10.5 אחוזים, אם לא ניכנס להסברה ומניעה אסרטיביות ולשיח ציבורי יותר אחראי, השיעורים האלה יעלו. המדד העדכני האחרון מדבר על 30 עד 35 אחוז של משתמשים בסם 'אי פעם'.

"לפני שבועיים הוציאה האקדמיה הלאומית למדעים של ממשלת ארה"ב דו"ח מחקר בן 400 עמודים שבוצע באוניברסיטת הרווארד, והוא מוגדר כ"מחקר המחקרים" על השפעות הקנאביס. הדו"ח כולל מעל 10,000 מחקרים על השפעות חיוביות ושליליות של קנאביס כפי שפורסמו בספרות המדעית מאז שנת 1999, ומצא כ-100 סוגים של נזקים למערכת הקוגנטיבית והפיזיולוגית. לכן, הוויכוח לגבי סכנות הקנאביס הסתיים, הקנאביס הוא סם מסוכן".

ד"ר פיש אומר כי למרות הממצאים הקשים, חברי הצוות הבינו את המורכבות וחיפשו את האיזון בין הצורך לא להפליל ולגרום נזק לצרכנים מזדמנים לבין החובה להעביר מסר חד וברור: "הקנאביס הוא עדיין סם בלתי חוקי הגורם הרבה נזקים שאנחנו רוצים להכיר אותם לכל המשתמשים המזדמנים ובמיוחד הצעירים שבהם, כדי למנוע את השימוש".

ישראל כמעצמה לפיתוח הצמח

תרופה ושמה מריחואנה

כאשר מדברים על תהליך הלגיטימציה של השימוש יש משקל גדול לטרנד הקנאביס לצרכים רפואים, אשר הניע את הקמפיין האלטרנטיבי לתהליך האי הפללה, ולתהליכי הלגליזציה העתידיים שעוד נכונים לנו.

"ישראל היום היא המדינה מספר אחת בעולם בפיתוח רגולציה לשימוש בקנאביס לצרכים רפואיים. ל-28 אלף אנשים במדינת ישראל יש מרשם לסם לצרכים רפואיים. ועדות מקצועיות יושבות על המדוכה ומנסות לחדד את הידע שמצטבר מהשטח ולעשות את ההתוויה לשורה של מחלות, מתי הקנאביס באמת עוזר ומתי לא. באותו אופן עובדים גם על מוצרים שייראו יותר כמו תרופה ופחות כמו ג'וינט לשימוש עצמי. אנחנו רוצים להגיע לכך שכל אדם הצורך קנאביס לצרכים רפואיים יקבל אותו בבית מרקחת כמו כל תרופה אחרת.

"החבר'ה הצעירים שומעים שזה טוב בתור תרופה, וחושבים 'בטח זה בכלל לא מסוכן'. זה ממש לא נכון. לכל תרופה יש השפעות שליליות. הרי לא לא לוקחים אנטיביוטיקה בגלל שבא לנו".

אז ריבוי המשתמשים היה שיקול מרכזי במעבר למדיניות אי-הפללה, למרות שתפיסת המסוכנות של הקנאביס לא השתנתה. נסחטתם על ידי ההמונים ויחצנות הסלבריטאים?

"כאחד שבמשך 30 שנה יושב בנישה האקדמית של מחקר מדעי ויישומו לפיתוח מדיניות אני יודע שהשיח הציבורי והידע המדעי משחקים פה משחק של השפעה הדדית. להלכי הרוח בציבור יש תפקיד במשחק הזה, בוודאי, לכן המטרה היתה להגיע למדיניות מאוזנת מתאימה ונכונה יותר לחברה הישראלית.

"אגב, תפיסת המסוכנות שלנו לגבי הסם נעשתה רק חריפה יותר, הסם הזה מסוכן, בעיקר לאוכלוסיות נוער בשלבי התפתחות פיזית, חינוכית וחברתית, וגם לאנשים מבוגרים. בגלל שבמדינת ישראל שיעורי השימוש נמוכים יחסית, דווקא לנו באופן פרדוקסלי יש הרבה יותר מה להפסיד, הנזק שיכול להיגרם כתוצאה משינוי מדיניות יכול להיות אדיר. חייבים להיזהר וללכת בצעדים קטנים".

אז מה המצב בעולם?

"הדו"ח מפרט ארבעה סוגי מדיניות עיקריים. בקצה אחד לגליזציה כמעט מוחלטת כמו שקיימת בכמה מדינות בארה"ב, קולורדו, קליפורניה, מיין ומסצ'וסטס, המתירות מכירה ושימוש בסם, במגבלות גיל וכמויות. במקביל, יש הרבה מדינות שהחלו להתנסות בצורות שונות של אי הפללה, שבהן החזקה לשימוש עצמי הפכה מעבירה פלילית למנהלית, בהן אוסטרליה, ספרד, איטליה, בריטניה, צ'כיה ופורטוגל. גישת האי-הפללה היא הדבר הבא מבחינת האכיפה. לפי גישה זו, החומר מוגדר אסור, אולם אכיפתו מתבצעת במישור המנהלי בלבד, ובאופן חלקי. הולנד ניתנת כדוגמא למדיניות אי-הפללה מתקדמת, שאף מתירה מכירת קנאביס בבתי עסק ייעודיים בלבד, גידול וסחר בצמח נותרו אסורים".

מי יבדוק נהגים?

המודל הישראלי

בישראל הוחלט לאמץ גישת אי-הפללה מסויגת יותר. מנכ"ל משרד בט"פ, רותם פלג, מכנה את המודל המקומי כ"משולב מנהלי/פלילי", מדיניות שתכלול הרתעה באמצעות קנסות מנהליים לצד התערבות מונעת (הסברה וטיפול), ולבסוף אכיפה פלילית נגד משתמשים במרחב הציבורי, וכמובן נגד שרשרת הייצור והסחר. גובה הקנסות טרם נקבע סופית, אך השר ארדן ציין כהערכה קנס בגובה 1000 שקל. בקטנה. יש כוונה להכביד את האכיפה על נהגים תחת השפעת הסם.

איך זה יתבצע?

"בניגוד לאלכוהול, היכולת למדוד שימוש בקנאביס בזמן נהיגה עדיין מוגבלת טכנולוגית, אבל יש הרבה חברות שעובדות על פיתוח מדדים, כמו בדיקת רוק וכלים בעלי אפקט כמו הנשיפון, שיוכלו להיות בידי כל שוטר. בעיה נוספת שצריך לפתור נוגעת לבעלי המרשמים הרפואיים, שלפי החוק הקיים כיום כולם עבריינים על ההגה".

לפי הדו"ח שהוגש לשר ארדן, יישום ה"מודל המשולב" מותנה בביצוע תיקוני חקיקה נוספים, בהם הקניית סמכות חוקית לעריכת בדיקת סמים מיידית לנהגים על ידי משטרת ישראל. כמו כן תידרש הקמתו של מנגנון להטלת קנסות וגבייה באמצעות המשטרה, כספים אשר מיועדים באופן בלעדי לטובת הסברה, חינוך וטיפול במכורים.

אם מותר לעשן, מישהו צריך לספק את החומר, האם נראה עסקים למכירה?

ד"ר פיש: "מה פתאום, הסם נשאר מחוץ לחוק. אין רשות להשתמש בסם".