שופטת בית משפט השלום ברחובות, אפרת פינק, גזרה שישה חודשי מאסר בפועל על איילת יגודניק, הבעלים של "א.גמיש שרותי כח אדם בע"מ" – חברה שעסקה כלשכת העסקה פרטית (חברת כוח אדם) בענף החקלאות. את העונש תבצע יגודניק בעבודות שירות.
כתב האישום נגד יגודניק כלל שני סעיפי אישום. לפי האישום הראשון, היא גבתה תשלומים ממבקשי עבודה בסכומים החורגים מהמותר, בסכום כולל של 337,357 שקל, בניגוד לחוק שירות תעסוקה, תוך ניצול מצבם הכלכלי של מבקשי העבודה (עובדים זרים) וחוסר ניסיונם בכל הנוגע לזכויותיהם לפי הדין בישראל.
לפי האישום השני, יגודניק הגישה דו"ח וידיעות לא נכונים לרשויות המס, על תשלום משכורת לבת משפחה, למרות שכלל לא עבדה בחברה ולא קיבלה משכורת בגין עבודה. היא עשתה זאת על מנת שסכום זה ינוכה מהכנסות החברה כהוצאות.
יגודניק הורשעה במיוחס לה לאחר משפט הוכחות. בדיון הטיעונים לעונש דרשה התביעה עונש מאסר וקנס משמעותי, בנימוק שהעבירות בוצעו במשך זמן ממושך ולא מדובר במעידה חד פעמית, מתוך בצע כסף ותוך ניצול מעמדן כלפי העובדים הזרים.
מנגד, סנגורה של יגודניק, עו"ד תמיר סולומון, טען, כי יש לקחת בחשבון שהעבירות התגלו כאשר יגודניק דיווחה על הכספים שגבתה באמצעות החברה ולא הסתירה את מעשיה, מה גם שהמדינה גבתה מיסים מסכומי היתר שנגבו. כמו כן נטען, כי העדים עצמם סיפרו שיגודניק דאגה לעובדיה ונתנה שירות הגון לגורמים להם סיפקה עובדים. גביית הכספים, כך נטען, נועדה בין היתר לספק שירות ראוי והוגן.
בית המשפט קיבל את טענות הסנגור, על כך שההוראות בדבר גביית עמלה על הבאת עובדים זרים היו עמומות במשך תקופה ארוכה (תגובת הסנגור המתייחסת גם לכך, במסגרת) ומלבד עבודות השירות, גזר על יגודניק מאסרים על תנאי, קנס של 20 אלף שקל ופיצוי כספי לאחד מהעובדים שהעיד במשפט.
בכתב האישום נאשם גם יועץ המס של החברה, שהגיע להסדר טיעון, לפיו יגיש בקשה לסיים את ההליך בבקשת כופר. לפיכך, סיום משפטו נדחה לפי שעה.
|
ההוראות העמומות לגבי העמלה בהבאת עובדים זרים סנגורה של יגודניק, עו"ד תמיר סולומון, מסר בתגובה: "מדובר בכתב אישום מתוקן אשר כלל הפחתה משמעותית מאוד בחומרת העבירות אשר יוחסו מלכתחילה לנאשמות. לאחר התיקון המשמעותי שנערך בכתב האישום, ולא לפני שנשמעו עדים רבים מטעם המאשימה, סוכם על מהות התיקון ושהצדדים יטענו לעונש במתווה בו המאשימה תעתור למאסר בפועל מאחורי סורג ובריח ואילו הנאשמת תטען לעונש קל מכך. "המדינה ביקשה להטיל קנס בסך מאות אלפי שקלים ואילו ההגנה טענה להטלת קנס מופחת לאור נסיבותיהן של הנאשמות במיהות המעשה והעשייה עצמה. הנאשמת עצמה נטלה אחריות על המעשים שיוחסו לה בכתב האישום המתוקן, והביעה את חרטתה הכנה בבית המשפט. בית המשפט קיבל בגזר הדין את טענת ההגנה לפיה ההוראות לגבי גביית עמלה בהבאת עובדים זרים השתנו מעת לעת ובתקופות קצרות והיו עמומות ובלתי בהירות, ומשכך לא היתה וודאות משפטית אצל העוסקים בענף זה לגבי מדיניות גביית העמלה. יצוין כי בשלב הטיעונים לעונש העידו עדים מטעם ההגנה, חקלאים אשר נעזרו בשירותיהן של הנאשמות, וסיפרו בהתרגשות על היחס האנושי והמיוחד שהעניקו הנאשמות לעובדים הזרים ודאגה אמיתית וממשית לכל מחסורם. "ההגנה אף טענה כי בפועל יש לגזור קנס נמוך בהרבה מאשר ביקשה המאשימה, שכן הנאשמות עצמן לא קיבלו כספים על-פי האומדנים ששילמו העובדים הזרים בחו"ל, אלא אך חלק המהווה לכל היותר חמישה אחו מסכום זה, ממנו כאמור אף מומנו ונרכשו כרטיסי טיסה וביטוחים על ידי הנאשמות עבור העובדים הזרים, זאת מתוך דאגה והבטחת האינטרס שלהם בעתיד מכל פגיעה. בית המשפט התחשב בכך כחלק משיקוליו בהטלת הקנס והטיל קנס בסך 20 אלף שקל על הנאשמת ופיצוי של 4,000 שקל לאחד העובדים". |
