 |
שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב חאלד כבוב הרשיע את בכירי בית ההשקעות "פסגות" לשעבר, באחת הפרשות הגדולות של הרצת ניירות ערך – הרצה שהניבה למורשעים בונוסים של מיליוני שקלים.
דוד אדרי, שהיה סמנכ"ל ברוקראז' בפסגות ודירקטור בקבוצה, הורשע בשלוש עבירות של קבלת דבר במרמה, שבע עבירות של השפעה בדרכי תרמית על שערי נייר ערך ומרמה והפרת אמונים בתאגיד.
שי בן דוד, מנהל חדר הברוקראז' של פסגות ויד ימינו של אדרי, הורשע בשלוש עבירות קבלת דבר במרמה ושש עבירות לחוק ניירות ערך. לעומתם, זוכו על ידי השופט כבוב מחלקם בפרשה ומכל עבירה בעלי תפקידים בדויטשה בנק: מנהל חדר המסחר אהרון נבון והסוחר סער וינטראוב, אשר יוצגו על ידי עו"ד ירון ליפשס ועו"ד איתן מעוז.
 |
| השופט חאלד כבוב |
התוכנית ועונשה
אדרי ובן דוד היו אחראים לניהול הנוסטרו – כלומר הכספים בחשבון פסגות עצמה, ופעילות המסחר בחשבון זה, להבדיל מהחשבונות המנוהלים עבור לקוחות בית ההשקעות. שכרם של אדרי ובן דוד הורכב משכר בסיס ובונוסים בהיקפי ענק שנגזרו מרווחי הנוסטרו, כלומר רווחי בית ההשקעות הגדול במדינה.
הנאשם העיקרי והבכיר יותר, אדרי, הורשע בשלוש פרשות. הפרשה הראשונה – "מכרז החלף" שנערך בסוף 2007, במסגרתו הנפיקה המדינה איגרות חוב ממשלתיות חדשות, תמורת רכישתן של איגרות חוב קיימות בשוק, שמועד פירעונן קרוב, זאת במסגרת ניהול ומיחזור החוב הממשלתי. השתתפות במכרז החלף פתוחה לכל הציבור, אולם הצעות למכרז ניתן להגיש רק באמצעות חברי בורסה כמו פסגות. ככל שיחס ההמרה, בין מחיר האג"ח החדש שמציעה הממשלה למחיר האג"ח הישן הנמכרת לממשלה, נמוך יותר, כך העסקה אטרקטיבית יותר למשקיעים.
בחשבונות הנוסטרו של פסגות היו יתרות גבוהות של הנייר, ובמסגרת היערכותה למכרז, רקמו אדרי ובן דוד תכנית מרמה לפיה יפעלו באמצעות העוצמה הכלכלית של חשבון פסגות להוריד את שערי האג"ח המונפקות ולהעלות את שער האיגרות הנאספות על ידי הממשלה. זאת באמצעות מכירות משמעותיות של האג"ח הראשונות מחשבון פסגות, ורכישות מסיביות של האג"ח השניות, תוך ניצול אסור של עוצמת פסגות לצורך השאת רווחי הנוסטרו שלה ורווחיהם האישיים של אדרי ובן דוד. בפעולתם להשפיע על שערי האג"ח ויחס המחירים במכרז, הערימו אדרי ובן דוד הן על המדינה והן על יתר המשתתפים במכרז, גרמו לכך שהצעתם תתקבל ולבסוף הפיקו רווחים על חשבון המדינה. באמצעות חשבונות המנהלים כספי ענק של פסגות בשליטתם, פעלו להורדת שערי אג"ח מסוימים ולמניעת ירידתם של אחרים, על ידי התערבות "מלאכותית" אסורה. בכתב האישום נטען כי בכירי פסגות נעזרו לביצוע התוכנית בנבון ווינטראוב, שהכניסו את חשבונות דויטשה בנק לפוזיציית "שורט" באג"ח אלה. שני האחרונים זוכו מחמת ספק.
 |
| אילוסטרציות: FREEPIK |
השופט כבוב כתב כי "לבית המשפט הוגשו מגוון ראיות, ביניהן מספר רב של שיחות מוקלטות מחדר המסחר ושיחות שנקלטו בהאזנות סתר. חלק מהשיחות לא הותירו מקום לפרשנות בדבר כוונת הנאשמים אדרי ובן דוד להשפיע על שער ניירות ערך. כך למשל שיחה שהתקיימה בין אדרי למנהלו, מנכ"ל פסגות ורמוס, יום לפני מכרז ההחלף.
אדרי: "אנחנו מתכננים פה מהלך, שתדע, דרמטי. משהו שיכניס אותנו לטופ".
ורמוס: " מה זה אומר?".
אדרי: "בנושא של המכרז החלף החדש, שאם יעבוד יכול להיות דרמטי מאוד אפילו".
ורמוס: "ואללה. טוב מאוד".
אדרי: "תשמור על דיסקרטיות. תדע לך, רועי, ההשפעה שלנו על השוק היא עצומה".
ורמוס: "אני יודע".
 |
| דוד אדרי (מימין) ושי בן דוד (צילום מסך מערוץ 2) |
אדרי: "אתה, אתה היחידי שיודע, תקשיב, אתה לא יודע איך ההשפעה שלנו על השוק עצומה, תדע לך שהשוק היה צריך לעלות ולא נתנו לו לעלות והוא יורד… אנחנו פשוט הרגנו אותו כמה ימים, לא נתנו לו לנשום".
ורמוס: "ברור ברור ברור ברור".
אדרי: "אתה מכיר את המאסטר פלאן הגדול?".
ורמוס: "ברור, ברור, ברור".
שיחה נוספת כעבור כמה ימים:
אדרי: "אתה יודע איזה קשה זה להוריד את כל העקום הבינוני (של התשואות)? אבל זה מה שעשינו. הרגנו אותם, רצחנו אותם, רועי, הורדנו אותם אחוז".
 |
| רועי ורמוס (צילום מסך מערוץ 2) |
במקום אחר אדרי הבטיח: "אני ארסק לך את השוק", ובעוד מקרה: "מה קורה? רציתי לעדכן אותך, שהעקיצה לא, לא הלכה עד הסוף".
השופט כבוב קובע כי "הביטויים החריפים בשיחה זו ובשיחות נוספות אינם משתמעים לשתי פנים ומשקפים את הלך רוחם וכוונתם הפלילית הברורה של הנאשמים".
נגד ורמוס, מנכ"ל בית ההשקעות, לא הוגש כתב אישום על הרצת המניות, והפרקליטות סגרה עם פרקליטיו לפני מספר שנים הסדר פשרה, במסגרתו נסגר נגדו התיק בתשלום כופר של חצי מיליון שקל בלבד.
 |
הפרשות הנוספות
בפרשה נוספת, אדרי ובן דוד הורשעו בהגדלת רווחים באמצעות השפעה בדרכי תרמית על שער האג"ח של דלק נדל"ן. בעקבות ירידת האג"ח באופן ניכר, ביקשו אנשי פסגות לצמצם את החשיפה שנוצרה לחשבון בית ההשקעות מאחזקותיו בנייר וסיכמו עם מנכ"ל דלק נדל"ן כי ימכרו לו את האג"ח חזרה. בימים שלפני ביצוע העסקה, רכשו כמויות מ"אג"ח הזבל" (על פי כינויו בשוק) לחשבון פסגות, במטרה להעלות את שערו זמנית ומלאכותית, לפני שייפטרו ממנו וימכרו אותו לדלק נדל"ן במחיר גבוה.
בפרשה השלישית, אדרי הורשע בביצוע מניפולציה בה עירב את חשבונותיו הפרטיים לטובת השאת רווחים בהם על חשבון רווחי פסגות. אדרי הצטייד במק"מ בחשבונותיו, ולאחר מכן ביצע רכישות מסיביות בשוק של המק"מ גם עבור חשבון פסגות. לאחר שמחיר המק"מ עלה, מכר אדרי את הניירות שצבר תחילה בחשבונותיו הפרטיים, ומיצה את הרווח מעליית הערך. לאחר מכן מכר את המק"מ מחשבון פסגות, בשערים וברווחים נמוכים יותר מהרווח הפרטי שהפיק עבור עצמו, ועל חשבון הנוסטרו של פסגות.
אדרי, שיוצג על ידי עורכות הדין נוית נגב ואיריס ניב-סבאג, כפר בתזה כי מהלכי המסחר שהוביל הם אסורים וחלק מתוכנית הרצת מניות. לטענתו, פעילותו בחשבון פסגות היתה גלויה ופתוחה בפני הנהלת פסגות, והוא ידע כי השיחות בחדר המסחר הוקלטו בזמן אמת ולפיכך אין לו מה להסתיר. כל פעולות המסחר בחשבון פסגות ובחשבונותיו הפרטיים בוצעו מתוך שיקולים כלכליים ומסחריים לגיטימיים, וטובת פסגות עמדה לנגד עיניו.
גם בן דוד, שיוצג על ידי עו"ד ירון קוסטליץ, טען טענות דומות, והכחיש כל תכנון וביצוע של "תוכנית מרמה". לגבי "ביטויי חדר המסחר" שהוקלטו והוצגו כראיות להרצת מניות, הציגו הנאשמים שלוש תשובות. טענת סלנג – צורת התבטאות שכיחה בין סוחרים, שיצאה מההקשר, טענת "דברי רהב" וטענת "בלוף", לפיה בחלק מהשיחות סילפו את דבריהם כדי לא לחשוף את מטרותיהם וכוונותיהם האמיתיות בפני סוחרים אחרים.
