 |
| 16 אחוז מהידיעות דיווחו על שימוש במזומן (מתוך הסרט "פני צלקת") |
הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור פרסמה את הדו"ח השנתי שלה לשנת 2015, ממנו עולה כי מספר הידיעות המודיעיניות שהעבירה למשטרה בעניין הלבנת הון בארגוני פשיעה, הוכפל ביחס לשנת 2014.
רשות איסור הלבנת הון, כגוף מודיעין פיננסי, קולטת ומרכזת דיווחים מהמערכת הבנקאית, נותני שירותי מטבע, חברות אשראי ושאר גופים פיננסיים, ומגופי ביטחון ומודיעין מקבילים בעולם, ומנהלת מאגר מידע שנסרק ומנותח באופן יומיומי. על בסיס תוכנות המנטרות אינדיקציות לפעילות פיננסית חשודה של הלבנת הון ומימון טרור, מפיצה הרשות למשטרה, לשב"כ ולגופי אכיפה אחרים דיווחים, "כתבות מודיעיניות", יזומות או על פי הזמנת גופים אלה.
קרן המטבע הבינלאומית מעריכה כי היקף ההון השחור המופק מפשיעה חמורה הוא כשלושה עד חמישה אחוז מהתוצר העולמי. בהתאם לכך, היקף הלבנת ההון בישראל מוערך בכ-50 מיליארד שקל כל שנה.
על פי דו"ח הרשות, מתוך כלל ה"כתבות" (ידיעות) המודיעיניות שהעבירה למשטרה במהלך 2015, עולה כי 21 אחוז מהידיעות דיווחו על עבירות הלבנת הון הקשורות למתן וקבלת שוחד ולחקירות בנושאים אלה. 18 אחוז מהידיעות של הרשות התריעו על הלבנת הון של ארגוני פשיעה – ובתחום זה מדובר בקפיצה של 50 אחוז בדיווחים שנמסרו למשטרה. 17 אחוז מהידיעות המודיעיניות עסקו בהלבנת הון של עברייני זיוף והונאה, שבעה אחוז עסקו בהלבנת הון בתחום ההימורים הלא חוקיים, שישה אחוז מהידיעות עסקו בתחום חשבוניות פיקטיביות וחמישה אחוז בתחום הסחר בסמים. ·
מניתוח הידיעות המודיעיניות עולות גם השיטות המגוונות להלבנת הון ולמימון טרור: 16 אחוז מהידיעות דיווחו על שימוש במזומן, 12 אחוז על העברות כספים בינלאומיות, 10 אחוז דיווחו על שימוש בנותני שירות מטבע, תשעה אחוז על חברות ואנשי קש ובשישה אחוז מהידיעות דווח על הלבנת הון באמצעות רכישת נדל"ן – מגמה אשר לפי הרשות נמצאת בעלייה.
 |
נורות אדומות
הרשות לאיסור הלבנת הון מדווחת גם על זינוק במספר הדיווחים שקיבלה מהמערכת הפיננסית. הבנקים ונותני שירותי מטבע מחויבים להעביר לה "דיווחים רגילים" (על הפקדות ומשיכות ונכיון שיקים במזומן בסכום של מעל 50 אלף שקל) ו"דיווחים לא רגילים" – על פעולות חריגות לא אופייניות של בעל החשבון או חשד לניהול החשבון על ידי אנשי קש.
הרשות קיבלה בשנה האחרונה 74 אלף "דיווחים לא רגילים" מהמערכת הפיננסית, המהווים "נורות אדומות" להתרעה על חשד לביצוע עבירות הלבנת הון. מספר דיווחים זה שהועבר מהגופים הפיננסיים גדול ב-22 אחוז ממספר הדיווחים שהעבירו ב-2014. מרבית הדיווחים מגיעים מהבנקים, אך בולט גם גידול בהיקף הדיווחים של נותני שירותי מטבע (צ'יינג'ים), הגם שחלקם עדיין קטן יחסית – שבעה אחוז מכלל הדיווחים.
לפי הדו"ח, נרשם זינוק של 33 אחוז גם במספר הדיווחים על העברות מזומנים, המגיעים מבקרי המכס במעברי הגבול. דיווחים אלה, שמאפשרים לייעל את המאבק בהברחות וליצור תמונה מודיעינית ברורה, נובעים מהגברת הפיקוח במעברי הגבול היבשתיים ועקב הורדת סף הדיווח. לפי הדו"ח, פעילי טרור, בין היתר, עושים שימוש נרחב בבלדרים המבריחים מזומנים בגשר אלנבי ובמעבר ארז.
 |
חקיקה תורמת
רשות איסור הלבנת הון מציינת כהישג חשוב את האישור הסופי שניתן בכנסת בתחילת 2016, להצעת החוק הקובעת כי גם עבירות מס חמורות, כמו השמטת הכנסה של מיליון שקל בשנה, הן עבירות מקור שניתן בגינן להעמיד לדין גם בסעיף של הלבנת הון.
לדברי ראש הרשות, עו"ד שלומית ווגמן רטנר, אישור החוק בעניין זה הוא נדבך חשוב במלחמה בהון השחור, ותקנות שיותקנו בקרוב יאפשרו העברת מידע מהרשות לאיסור הלבנת הון לרשות המסים – מה שיסייע להעמקת גביית המסים ויהווה כלי נוסף של המדינה במרדף אחר מעלימי הכנסות.
התקדמות בחקיקה הקשורה בהלבנת הון נרשמה בשנה האחרונה במישורים נוספים: בסוף נובמבר אישרה הכנסת בקריאה ראשונה הצעת חוק להסדרת הפיקוח על נותני שירותי מטבע, שקובעת תנאים מחמירים לקבלת רישיון, כולל הצהרת בעל רשיון על האמצעים הכספיים ומקורות המימון שלו, וחיזוק הפיקוח השוטף בענף, שכיום כמעט ואינו קיים,.
כמו כן אושרה בקריאה ראשונה הצעת חוק צמצום השימוש במזומן, אשר בין היתר אוסרת על הוצאה וקבלה של שיקים בכל סכום במידה ולא מצוין בהם שם הנפרע. כמו כן יש איסור על הסבת שיקים ללא ציון פרטים מזהים של המסב.
בספטמבר 2015 נכנס לתוקף תיקון שמחייב עורכי דין ורואי חשבון לזהות לקוחות המבקשים שירות עסקי (הקשור בניהול כספים, חשבונות ועסקים), כדי למנוע מתן שירותים לעבריינים, ולאפשר לרשויות האכיפה חקירה יעילה של עבירות הלבנת הון בדיעבד. לשכת עורכי הדין התקינה כללי אתיקה משלימים, הקובעים כי על עורך דין להימנע ממתן שירות ללקוח אם הוא מעריך שרמת הסיכון להלבנת הון גבוהה.
 |
| עו"ד שלומית ווגמן רטנר |
דוגמאות לא חסר
דו"ח הרשות סוקר פסקי דין בולטים שניתנו בעבירות הלבנת הון בשנה האחרונה ומציין בין היתר את 20 שנות המאסר וקנס וחילוט בגובה ארבעה מיליון שקל שנגזרו על איתן חייא, "הסנדק הישראלי" (כך הוא מוגדר בדו"ח), שהורשע בעבירות הלבנת הון וסחיטה במערך ההלוואות וגביית חובות אלימה.
הדו"ח מציין גם את גזרי הדין בפרשת הבורסה ליהלומים: 10 שנות מאסר וקנס של מיליון שקל שהוטלו על מאיר אוחנה, וארבע שנות מאסר על מנחם מגן – שניהם "מלביני הון בכירים" בענף היהלומנים.
עוד מזכיר הדו"ח את הרשעתו של ראש עיריית רמת גן לשעבר צבי בר, בעבירות קבלת שוחד והלבנת הון. לפי הדו"ח, "הרשות לוקחת חלק משמעותי במלחמה בשוחד ובשחיתות הציבורית, הן באיתור יזום של חשדות לביצוע עבירות שוחד ושחיתות של אנשי ציבור והן על ידי מעורבות בשלבים שונים בחקירות. לגופי האכיפה מועבר מידע מודיעיני, המסייע בחשיפת דרכי ההלבנה, איתור כספים ונכסים אשר הופקו בעבירה, וכן מאותרים מעורבים בעבירות".
 |
לפי הדו"ח, "המאבק בהלבנת הון מהווה אמצעי להקטנת המוטיבציה של העבריין לבצע עבירות ומאפשר פעולה נגד ראשי הפשיעה המאורגנת והחמורה. לעתים קרובות, ארגונים אלה נעזרים בטובי המומחים: עורכי דין, רואי חשבון ויועצי מס על מנת לתכנן פעולותיהם ובעשורים האחרונים התפתחה התפיסה כי המרדף אחר הכסף אינו פחות חשוב פחות מתפיסת העבריין, וכי יש לראות במלבין ההון, ולא רק בעבריין העיקרי, דמות שיש להתמודד עמה".
בתחום המאבק במימון טרור, נכתב בדו"ח כי פעילות הטרור של דאע"ש, ובעיקר הפיגועים שבוצעו בפריז בנובמבר האחרון, הביאו לעלייה משמעותית במאבק הבינלאומי נגד מימון טרור. הדו"ח מתריע כי פעילי טרור מגייסים כספים ברשתות החברתיות ועושים שימוש נרחב באמצעי התשלום החדשים כגון מטבע הביטקוין, כרטיסי חיוב בתשלום מראש ושרותי תשלום מבוססי אינטרנט כמו PayPal.
ראש הרשות, ווגמן-רטנר, מציינת את הצטרפות ישראל בחודש האחרון במעמד של משקיפה לכוח המשימה הבינלאומי, FATF, המתאם את המאבק בהלבנת הון, ומורכב מ-35 מדינות. הארגון קובע גם את סטנדרט החקיקה הנדרש למאבק בהלבנת הון ומסמן מדינות שאינן עומדות בכללים, ואת המערכות הפיננסיות שלהן. הצטרפות ישראל כחברה מלאה מן המניין בארגון מותנית בביקורת בינלאומית נוספת שתיערך בשלוש השנים הקרובות, הצפויה לחדד ולהחמיר עוד יותר את החקיקה והאכיפה בישראל בעבירות כלכליות.
