 |
| הפגנת העדה האתיופית (באדיבות מעריב) |
סערת המפכ"ל אלשיך וקהילת יוצאי אתיופיה נותרה היא סערה בכוס מים ודוגמה קלאסית לציניות שמכתיבה את סדר היום התקשורתי. משעות הבוקר של ה-30 לאוגוסט רבצו עיתונאים באחד האירועים היותר משעממים השנה של לשכת עורכי הדין, התוססים בדרך כלל. בשעות הצהריים התנצלו שם על פאנלים מפוהקים בשלהי הפגרה שהמשתתפים בהם לא התאוששו עדיין מהג'ט לג של האולימפיאדה. לקראת ערב, קברניטי הלשכה אפילו נראו מודאגים מהעדר כותרות בנאומים של שרת המשפטים ונשיאת בית משפט העליון אשר הפעם לא אמרו מילה על התערבות פוליטיקאים במינוי שופטים. גם מבקר המדינה שפירא והיועמ"ש מנדבליט שמרו על ריחוק מהפרשות הגדולות, בזמן שהפצ"ר אפק שרון דיבר ברמיזה בלבד על הקשר שבין טוהר הנשק לבין טוהר המשפט בצבא.
בסביבות השעה שש וחצי בערב עלה לנאום לפני אחרון, המפכ"ל. הוא הרעיף שבחים על מדיניות המשטרה הקהילתית שהוא מנהיג, והתפאר ביכולות השיטור הגבוה, שחיסל את ארגוני הפשיעה, אבל לא הכין בנאומו מילה על שחיתות ציבורית או פרשות משפחת נתניהו. ואז, בסיומו של השיעמומון נזרקה לחלל האולם שאלה על יחס השוטרים לאתיופים, והמפכ"ל נפל.
"הם קודם כל לא אתיופים אלא יהודים וישראלים לכל דבר", השיב בספונטניות מגוננת, "אבל צריך לומר, בכל המחקרים בעולם הוכח, שמהגרים מעורבים בפשיעה יותר מאחרים, וגם צעירים מעורבים יותר בפשיעה. זה לא צריך להפתיע, אבל כאשר שני הגורמים האלה מתערבבים נוצר המצב שקהילה אחת באופן סטטיסטי מעורבת יותר בפשיעה מאשר קהילות אחרות. מטבע הדברים, כאשר שוטר פוגש חשוד מ… המוח שלו חושד בו יותר אילו היה מישהו אחר, זה טבעי".
 |
| אלשיך בוועידת המשפט של לשכת עורכי הדין (צילום באדיבות הלשכה) |
ב-YNET, האתר שנתן חסות לאירוע, בחרו לעצור כאן את הוידאו ולהריץ את הכותרת שהבעירה את כל המרחב הקיברנטי. עקב הסמיכות לשעה שמונה בערב, גם עורכי המהדורות המרכזיות המשמימות של הטלוויזיה בסוף אוגוסט קפצו במהירות הבזק על המציאה המתועדת בווידאו, ובלי לבדוק את המשך דבריו הספיקו להבעיר ללא צדק גם את הקהילה האתיופית התמימה והכוויה כבר ממילא. עם בוקר, שיטור היתר הפך לאייטם מרכזי גם בכל תוכניות הרדיו.
אבל צודק רזי ברקאי, הכל דיבורים, שהרי באותה נשימה המפכ"ל אלשיך היכה על חטא, בכנות שאינה אופיינית לשוטרים: "זיהינו באיחור שקיימת בעיה של שיטור יתר ביחס לקהילה, ומזה שנה אנו פועלים עם מנהיגי הקהילה לצמצומו", אמר, וכבר לא זכה להקשבה של המבזקנים התזזיתיים. "כחלק מהעשייה הכוללת הצבנו יעד של סגירת תיקים, בדגש על כאלה הנובעים מחיכוך עם שוטרים. הדרך עוד ארוכה, אך לשמחתי לפי הסקרים האחרונים האמון עם הקהילה בסימן עליה".
כך, בא לברך אבל בגלל תאוות רייטינג ועריכה רשלנית, יצא מקלל.
 |
| ממפא"י הסוציאליסטית עד הליכוד הקפיטליסטית |
המשטרה, על כל תחלואיה המקוממים, היא לא הבעיה במקרה הזה, המשטרה בתי המעצר ובתי הסוהר הם התוצאה. עכשיו תורם של מקנטרי המפכ"ל במהדורות השונות להפנות את יוצאי אתיופיה אל הפוליטיקאים ומקבלי ההחלטות, האחראים האמיתיים למצבה הירוד של העדה. הכתובת היתה על הקיר מאז ממשלות מפא"י הסוציאליסטית שהצמיחו שכונות מזרחיות בואדי סליב ובמוסררה, וממשלות הימין הקפיליסטי שהנציחו אותן במנטליות העבד כי ימלוך מבית היוצר של מרכז הליכוד. ממשלות האחדות המקומבנות שבאו לאחר מכן וקלטו את האתיופים הראשונים רק חזרו על מחדלי העבר חרף כל האזהרות, כאשר שיכנו את העולים האתיופים בשכונות שהמזרחיים המשוקמים עזבו אחרי 40 שנות עוני ופשע.
נציגי המחאה החברתית, שהפכו את המשטרה לשק החבטות שלהם, מוזמנים לזעוק כעת נגד שר הרווחה חיים כץ, שאת עוצמתו הפוליטית הוא מקדיש לטובת הוועדים הגדולים, מה בין האיש הציני הזה לבין אוכלוסיות המסכנים? מה חלקה של מערכת החינוך ברקורד הפלילי של יוצאי אתיופיה תחת המגלומניה האליטיסטית אשכנזית של שרי חינוך מתנשאים כמו שי פירון ונפתלי בנט? ושרות הקליטה המנותקות מישראל ביתנו, האם הן תרמו לעדה הכי מדוברת במדינה? התשובות אצל ראש הממשלה נתניהו, אשף הקיצוצים בתקציבי המגזר הציבורי.
במקום להלין על המשטרה מותר להפנות אצבע מאשימה גם אל החזון השנוי במחלוקת של שר האוצר משה כחלון ושר השיכון מטעמו, אלה אשר שמים את כל כובד משקלם על דירות חדשות למעמד הביניים, אבל מתעלמים כמעט לחלוטין מטיפוח שכונות הדיור הציבורי, מה שממצב בתחתית את האתיופים מאשקלון, רחובות, נתניה ושאר גטאות שחורים המנפקים את הסטטיסטיקות הפליליות הכואבות עליהן מדבר המפכ"ל.
 |
| עו"ד אייל אבולעפיה במפגש עם המפכ"ל |
סיפור קצר
ועדיין, אחרי מפגן הסנגוריה הזה, בשבוע כזה אין לפתור את המשטרה ומערכת אכיפת החוק מאחריות לממשק הקלוקל מול הקהילה האתיופית.
בחודש יוני נעצר צעיר מהקהילה בחשד שהניף סכין באוויר נגד אחיו אשר היכה אותו נמרצות. אחרי 10 ימי מעצר הגישה התביעה המשטרתית כתב אישום ובקשה למעצר עד תום ההליכים, הליך מרחיק לכת כאשר מדובר בנאשם ללא עבר פלילי. בית משפט שלום באשקלון האריך את מעצרו בעוד ארבעה ימים עד לדיון בבקשה, החלטה שקוממה את המשפחה. אדם ממוצא אחר היה משתחרר אחרי יומיים, הטיחו בני המשפחה בסנגור הציבורי, ופנו לעו"ד פרטי בשם אייל אבולעפיה אשר הגיש ערר לבית משפט מחוזי בבאר שבע. השופט נתן זלוצובר דחה בציניות את הדיון בערר לארבעה ימים, מה שקומם עוד יותר את הסנגור המוכר בעמדותיו הלוחמניות, ובאותו יום הוא פנה לבית משפט עליון. השופט עוזי פוגלמן לא דן בבקשה, אבל המליץ לסנגור להגיש בקשה דחופה למחוזי באר שבע.
למחרת, שישי בבוקר, הוזעק השופט זלוצובר, והסנגור טען שמדובר בנאשם נורמטיבי לחלוטין, חייל משוחרר, ש"אם לא מוצאו לא היה יושב במעצר כל כך הרבה זמן ביחס למעשים המיוחסים". השופט דחה את החלטתו בערר ליום ראשון והקפיד להביע בפרוטוקול את מורת רוחו על הערת הסנגור: "עלתה טענה שהתנהלות התביעה הושפעה ממוצאו של העורר, טענה קשה חמורה שאין לה כל בסיס, והיא בבחינת דיבה של ממש".
ומי ניצל את מצב הרוח הנרגן של השופט באותו בוקר שישי? ראש התביעה המשטרתית במחוז דרום, סנ"צ עו"ד ערן נהון, מיהר להגיש תלונה לוועדת האתיקה בלשכת עורכי הדין נגד עו"ד אבולעפיה. "אין להכביר מילים מתחושת הקבס ושאט הנפש… אמירה כי משטרת ישראל והתביעה המשטרתית מונעים משיקולים גזעניים היא מקוממת ואין לתת לה מקום בגבולות הדיון המשפטי והשיח הדמוקרטי, היא גם מסוכנת ומחייבת טיפול אתי נחוש וחסר פשרות אשר יוקיע את האמירה ואת האומר".
עו"ד אבולעפיה הגיב בכישרון על התלונה והוא מצטט בה גם את הנתונים הסטטיסטים הקשים על שיטור יתר ושיפוט לחומרה של בני העדה, כפי שחשפה ועדת פלמור, אבל מעניין מה חשב לעצמו השבוע אחרי דבריו הכנים של המפכ"ל, גם סנ"צ נהון.
