 |
| מאה שערים (צילום משנת 2006: אילנה שקולניק, מתוך אתר פיקיוויקי) |
בית משפט השלום בירושלים גזר שבעה חודשי מאסר בפועל על שני מפעילי משחטת עופות בשכונת מאה שערים בירושלים, אשר לא דיווחו על הכנסות המשחטה, בסך שני מיליון שקל, בין השנים 2008-2011. אחד ממפעילי העסק הוא יואל קרויז, תושב השכונה המשתייך לפלג "נטורי קרתא", אב ל-16 ילדים מגיל חצי שנה עד גיל 20, המתגוררים בדירת שני חדרים בשכונה. שותפו בעסק הוא מראד טרוה (39) מלוד, אשר לדבריו עבד כפועל במשחטה בשכונה החרדית מגיל 16.
קרויז (43) זוהה בכתב האישום באמצעות שם ומספר משטרתי, שכן שמעולם לא הוציא תעודת זהות, הוא אינו רשום במרשם האוכלוסין של מדינת ישראל, ואף חלק מילדיו אינם רשומים במרשם. ממילא, מעולם לא נרשם גם ברשות המסים ולא דיווח על הכנסתו ועיסוקיו. לפי כתב האישום שהוגש על ידי פרקליטות מחוז ירושלים, המשחטה פעלה ללא רישיון; הנאשמים לא ניהלו ספרים, לא הוציאו חשבוניות מס, לא דרשו חשבוניות מס מספקים ולא שילמו מע"מ ומס הכנסה. טרוה אמנם רשום ברשות המסים, ומגיש דו"חות שנתיים בגין עיסוקו הנוסף כעצמאי בתחום ההובלה, אולם נטען כי על הכנסותיו מהמשחטה ומהובלת עופות אליה, הוא לא דיווח והתייחס לעסק זה באותו אופן בו התייחס שותפו – ב"שחור".
מגזר הדין עולה כי המשחטה פועלת בשכונה מעל 100 שנה, והחליפה ידיים. שני הנאשמים החלו להפעילה ב-2006 לאחר תקופה בה היתה סגורה עקב חובות שצבר המפעיל הקודם. לדברי קרויז, שניהל הוכחות ויוצג על ידי עו"ד יונתן חי קיוול מהסנגוריה הציבורית, הוא ראה עצמו כשליח ציבור שהתנדב להפעיל את המקום עבור הקהילה, ולא כמי שמנהל עסק לצורך רווח אישי. טרוה, המנהל עסקים נוספים, סייע לו מבחינה פיננסית. לדבריו, לא היו לו כוונות פליליות (או עבר פלילי), והוא התנהל בצורה מוטעית מתוך חוסר ידיעת והבנת חוקי המס. לאורך השנים הוא נתמך כלכלית על ידי גמ"ח של הקהילה, והמשפחה על 16 ילדיה מעולם לא ביקשה קצבאות מדינה, אינה מוכרת במוסד לביטוח לאומי ואינה חברה בקופת חולים. שירות המבחן המליץ על עונש של מאסר בעבודות שירות.
 |
| השופטת שרון לארי-בבלי |
בטרם הקראת גזר הדין, ביקש קרויז להגיש את מלוא דו"חות העסק, אך השופטת שרון לארי-בבלי מנעה זאת וקבעה כי היה עליו לעשות זאת קודם. השותף טרוה, תושב לוד, גם הוא ללא עבר פלילי, הקדים ושילם 25 אלף שקל להסרת מחדלי אי תשלום המס המוטל עליו, וביקש לסיים את התיק ללא הרשעה מחשש לפגיעה בהעסקתו הנוספת כנהג העובד עם תעשיות ביטחוניות. השופטת דחתה גם בקשה זו.
במסגרת הכרעת הדין נקבע כי בשנים 2006-2007 פעילות המשחטה לא הגיעה לכדי היקף מסחרי, ולכן זוכו הנאשמים מהאישומים המתייחסים לשנים אלה. ביחס לשנים2008-2011, הוערכו ההכנסות שהועלמו מהעסק ב-1.9 מיליון שקל.
על פי גזר הדין, המשחטה אמנם לא הוקמה כעסק כלכלי, וקרויז החל להפעילה מתוך מניע אידיאולוגי וכוונת הרווח היתה משנית, אולם בהמשך הפעילות צמחה והתרחבה, והוא זיהה את הפוטנציאל העסקי. לדברי השופטת, "התרשמתי כי הנאשם שרואה עצמו כשליח ציבור פעל מתוך חוסר ידיעה – יחד עם זאת גם מתוך היתממות והתעלמות ממערכת החוק". כך גם טרוה, העדיף להאמין כי האופי הדתי של המקום והאופן בו הוא מתנהל, מחריג אותו מחוקי המס, תפיסה שאותה ניצל, לפי פסק הדין, לאי-דיווח.
 |
"מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות מס היא מחמירה", כתבה השופטת. "העבירות בוצעו במשך שנים, ההתעלמות מחוקי המס היתה שיטתית. במקרה זה מדובר בהעלמת מס משמעותית המחייבת ענישה הולמת". קרויז הורשע בעבירות ללא רכיב של מרמה וכוונה להתחמק מתשלום מס , אך לא שילם את המס המתחייב עד עתה. מנגד, טרוה הסיר את המחדל הכספי, אך הורשע בעבירות הכוללות כוונה תחילה ובצע כסף. לנוכח זאת הוטל על שניהם עונש זהה של שבעה חודשי מאסר בפועל וקנס של 50 אלף שקל. טרוה יוצג על ידי עו"ד איימן חטיב.
התובעת, עו״ד דפנה אברמוביץ: "עניינם של קרויז וטרוה מהווה דוגמא מובהקת לקושי באכיפת תשלומי המסים, ובפרט בקהילות סגורות כמו מאה שערים ומזרח העיר ירושלים. הפרקליטות סברה כי מעשיהם של קרויז וטרוה כפי שנקבעו בהכרעת הדין הם מעשים חמורים וכי יש להטיל בגינם עונשי מאסר משמעותיים ומרתיעים".
