 |
| בני רביזדה |
בית משפט המחוזי בתל אביב הורה על חילוט רכוש בשווי של כ-35 מיליון שקל מבני רביזדה.
נגד רביזדה (61), מי שהיה פעם "מלך השוק האפור" בדרום תל אביב, הוגש בשנת 2002 כתב אישום על מעורבות בגניבת כספי הבנק למסחר, נטען נגדו כי רוב הכספים שפקידת הבנק אתי אלון העבירה לנושים של אחיה עופר מקסימוב בהמחאות של לקוחות ושל הבנק עברו דרך הצ'יינג' שלו. בשנת 2012 הורשע רביזדה בקבלת 144 מיליון שקל מכספי הגניבה מהבנק למסחר, ובית המשפט גזר עליו שבע שנות מאסר.
רביזדה הורשע בעבירות של קבלת רכוש שהושג בפשע, ונקבע שהתקיים בו יסוד נפשי של "עצימת עיניים". מאחר וסעיף 4 לחוק איסור הלבנת הון דורש מודעות ממשית, להבדיל מעצימת עיניים, בנוגע לרכוש האסור, רביזדה לא הורשע בהלבנת הון של כל סכום הגניבה, אלא בהלבנת הון בהיקף 28 מיליון שקל בלבד. הליכי החילוט של רכושו הוקפאו בשל ערעורים הדדיים שהוגשו, והם חודשו רק לאחר שבית משפט העליון הכריע בערעורים בסוף 2014 והחמיר את עונשו של רביזדה לשבע שנות מאסר ותשעה חודשים.
מאחר שמאז הקפאת נכסיו עברו 14 שנים, המדינה ביקשה לבצע הליכי שמאות ולקבוע את שוויים העדכני של 15 נכסי נדל"ן שהקפיאה. בינתיים, גם רביזדה ומשפחתו ביקשו להצטרף כטוענים לזכות בנכסים התפוסים.
עם השלמת הליכי השמאות התברר, כי שווי הנכסים התפוסים עומד על 65 מיליון שקל, מתוך זה 39 מיליון שקל בחשבונות בנק ו-26 מיליון שקל – שווי שוק עדכני של הנדל"ן.
פרקליטות מיסוי וכלכלה ביקשה לחלט רכוש בשווי 53 מיליון שקל מרביזדה. סכום זה כלל את היקף עבירות הלבנת ההון בהן הורשע (28 מיליון שקל), בשערוך ובתוספת ריבית והצמדה משנת 2002. הפרקליטות טענה כי ביצעה את השערוך הכספי על סמך תיקי חילוט מהשנים האחרונות, בהן מנוהל רכוש תפוס על ידי יחידת החילוט שהוקמה באפוטרופוס הכללי. היחידה דואגת להשקעת הנכסים התפוסים וניהולם.
 |
| נחלת בנימין פינת לילינבלום. הבנק למסחר |
פרקליטיו של רביזדה, עו"ד יעקב וינרוט ועו"ד עמית חדד, הגישו התנגדויות לסכום. בסופו של דבר, תיקנה המדינה בצורה משמעותית (למטה) את בקשת החילוט והעמידה אותה על 35 מיליון שקל. הפרקליטות הסבירה, כי מאחר שמדובר בתיק הראשון בו נתפס רכוש בעבירות על חוק איסור הלבנת הון, ויחידת החילוט לא היתה קיימת, הרכוש שנתפס ב-2002 לא הושקע ולא נוהל כפי שהוא מנוהל כיום.
לפי הפרקליטות, "הרכוש הוחזק במצב צבירתו המקורי כנכסי מקרקעין או חשבונות בנק. בשל מצב זה, המדינה לא תעמוד על ביצוע שערוך בהתאם לכללי ההצמדה והריבית הנעשים בתיקים המתנהלים כיום, והיא מסכימה כי היקף הרכוש לחילוט אינו יכול לעלות על הפירות שהפיק הרכוש בפועל… הגם שערכם של נכסי המקרקעין עלה באופן הגבוה משמעותית מהכספים בחשבונות הבנק. בשל קשיי הוכחת ערך עלייתם הריאלית מוכנה המדינה לאמץ את הגישה המקלה ביותר עם רביזדה ולשערך את הרכוש לפי עליית ערך בפועל של הכסף שהוחזק בבנק".
לפי הפרקליטות, שערוך עליית ערך הכספים בחשבונות הבנק בפועל, מעמיד את סכום העבירה על 34.8 מיליון שקל. היקף זה של חילוט היה מקובל גם על רביזדה. סכום החילוט אושר על ידי שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, דוד רוזן.
במקביל להליך הפלילי, מנהל מפרק הבנק למסחר (כונס הנכסים הרשמי) תביעה אזרחית נגד רביזדה, במסגרתה הוא תובע אותו בגין חלקו בהתמוטטות הבנק למסחר. הפרקליטות ציינה, כי הליך החילוט נוגע רק לכספי עבירות הלבנת ההון, בעוד התביעה האזרחית אמורה להשלים את השבת כספי הגניבה על ידי רביזדה.
מפרקליטות מחוז תל אביב(מיסוי וכלכלה) נמסר: "ההחלטה וההסדר מהווים המשך יישום מדיניות בלתי מתפשרת של הפרקליטות לחילוט 100 אחוז מהיקף הרכוש שבו נעברו עבירות הלבנת הון, אף במקרים בהם פועלים העבריינים להסוואת הרכוש בדרך של רישומו על שמות אחרים".
