 |
| "רק אהבה תביא אהבה". מהעצרת |
מאות נשות שוטרים, בני משפחה של לובשי המדים הכחולים מכל הארץ, מתנדבים וגמלאים של המשטרה, הגיעו הערב (שלישי) לכיכר רבין בתל אביב, לעצרת תמיכה והזדהות עם השוטרים, ובתגובה ל"עליהום הציבורי" שמתקיים לתחושתם נגד המשטרה והמורל הירוד בשורות הארגון.
האירוע הוא יוזמה של קבוצת נשים, בעיקר של שוטרים בדרג השטח, שהקימו קבוצת פייסבוק בשם "מחבקים את השוטרים". לדבריהן, הן חשות שלמשרתים בארגון נעשה עוול והמתקפה הציבורית נגדם מחריפה מיום ליום, בהשראת רצף פרסומים שליליים על שוטרים שסרחו, שיוצרים רושם מעוות בציבור על הארגון כולו.
"יוצרים תחושה שהמשטרה היא הדבר הכי נורא שקיים במדינת ישראל”; "יש זילות נוראית"; "אין ארגון שמנקה את שורותיו כל כך מהר אבל התדמית הציבורית היא איומה" – אלו רק מקצת התחושות ששמענו מבני המשפחות ומוותיקי הארגון שבאו להזדהות.
"תחושת התסכול קשה", אומרת לירון נגר, אשתו של קצין סיור המשרת במשטרה 15 שנה. "זה לא רק שבן הזוג יוצא בחמש בבוקר ועובד לפעמים 12 וגם 16 שעות. הוא עובד במשמרות לילה, בחג, בשבת ובכיפור, ותחושת החסר של הילדים גדולה מאוד. העבודה שלו היא בעומסים מטורפים, במינימום כוח אדם, ותוך כדי סיכון, ומעבר לקושי הפיזי והמנטאלי אנחנו סופגים גם את התדמית הציבורית שהיא פשוט איומה. בכל דבר שקורה במדינה הזו "השוטרים אשמים".
"אני ערה למציאות", אומרת נגר, "זה נכון שיש במשטרה גם אנשים שלא צריכים להיות שם, אבל כאלה קיימים בכל ארגון, וכמו שיש גם רופאים או עורכי דין שסרחו. לכותרות מגיע הקומץ שסרח, אבל עשרות אלפי שוטרים קמים כל בוקר, עושים עבודתם בשליחות ולא זוכים למינימום של הוקרה.
 |
"כמה לילות בכל שבוע שאני לא נרדמת”, אומרת נגר. "אני מודאגת מכל דבר שיכול לקרות לבן זוגי: מפגיעה פיזית, מדקירה, מאלימות, טראומה, מתאונה שיעשה עם ניידת לקויה, ויש הרבה כאלה… דאגה ממטורפים, מחוסר תשומת לב ומכל מה שלא צפוי. דאגה מזה שהוא נוהג לילה שלם בניידת כי אין מספיק שוטרים נהגים במשמרת. דאגה מזה שהוא יוצא להמון אירועים לבד כתוצאה ממחסור בכוח אדם, או מלווה בשוטרים מתחילים שאין להם די היכרות עם הגזרה".
הטריגר האחרון לתחושות הקשות שצפו הוא ההתקפה שהיתה על המשטרה לאחר ששוטר צולם מכה חייל אתיופי, ובעקבות ההפגנות שבאו לאחר מכן. “תחושות הקיפוח של הקהילה האתיופית מוצדקות", אומרת נגר, "אבל את הטענות צריך לשטוח מול משרדי הממשלה שנכשלו בעניינם במשך עשרות שנים. המשטרה לא יכולה להיות המוקד".
לדבריה, "אני מרגישה שאנחנו, בני המשפחות של השוטרים, חייבים להתגבש כקהילה, לתמוך ולבנות גאוות יחידה, כי התחושה האישית של השוטרים היום בעקבות כל האירועים היא מדוכדכת".
 |
מגננה מתמדת
אלייה יהודה היא אשתו של שוטר סיור המשרת 8 שנים. גם לה תחושות דומות: "השוטרים הפכו לשק החבטות, הם במגננה מתמדת. ביום העצמאות, כשכל עם ישראל חוגג אני בבית עם שני תינוקות כי אבא שלהם עובד, מתרוצץ בין הבמות. גם במלחמה שהיתה בקיץ, הוא רץ בין האזעקות. האנשים האלה עובדים חגים ושבתות ומקבלים משכורת של 8,000 שקל, אבל הציבור לא מעריך את עבודתם בגלל 100-200 שוטרים מתוך 28 אלף.
"אנשים מזלזלים במשטרה, זורקים יציאות. אין פעם שיושבים עם חברים או עם משפחה מורחבת, ושלמישהו אין איזו מילת ביקורת על המשטרה. יש בעבודה של בן הזוג גם תחושות סיפוק, למשל כשהוא כסייר מצליח לעזור ועוצר בן אדם שרוצה להתאבד. מנגד, עם כל התחושות השליליות קיימות מחשבות גם על ההמשך. יש לנו מסר גם לפיקוד – האנשים האלה צריכים גב. הם נלחמים על הכבוד שלהם וזקוקים לתמיכה".
 |
צבי צור, גמלאי של המשטרה שהיה קצין חקירות במחוז דרום ופרש לפני כעשור, מזהה "תסיסה חמורה במשטרה" בדרג שוטרי השטח והקצונה הזוטרה, גם בגלל האווירה הציבורית, וגם בגלל תנאי השירות. צור, שהיה לפני 30 שנה ממקימי "ועד השוטרים" שנבלם בחוק, אומר כי הצמדת תנאי השוטרים לתנאי אנשי הקבע של צה"ל כורסמה במהלך השנים בעיקר בדרגות הנמוכות, ולדבריו שוטר שאינו קצין משתכר כיום כ-12 אלף שקל ברוטו אחרי 20 שנה, בעוד שהמפכ"ל מקבל 84 אלף שקל וניצבים – 70 אלף שקל. "זה גורם למתח", הוא טוען, "לא נלחמים על השוטרים שעובדים קשה ונאבקים. שוטר מתוסכל שסופג, וגם לא מתוגמל כיאות, עלול להוציא את התסכול שלו, ואחד כזה לפעמים גם הופך לאלים".
"רק הקמת ועד לשוטרים תביא לשינוי אמיתי ונקבל משטרה טובה בהרבה עם מורל עבודה ותנאי עבודה הוגנים", הוסיף צור, "צריך לבטל את החוק האוסר התאגדות שוטרים, בכל המשטרות במדינות הדמוקרטיות יש ועד שוטרים, וגם לכיבוי האש שתחת המשרד לבטחון פנים יש ועד, והשכר שלהם גבוה יותר".
גם חברת הכנסת הטרייה מהליכוד, נאוה בוקר, אלמנתו של קצין המשטרה תנ"צ ליאור בוקר שנספה באסון הכרמל, הגיעה להזדהות ואמרה בעצרת שלא ייתכן להפוך את השוטרים לאסקופה נדרסת. "לאלו ששכחו –שוטרי ישראל הם שומרי ישראל ובהם כאלו שמחרפים את נפשם למען ביטחוננו. אלימות צריך לגנות להוקיע ולהעניש,אך אסור לנו לטעות, אלו לא פניה של משטרת ישראל".
 |
חוטאים ומחטיאים
מי שעוד התייצב לקריאת משפחות השוטרים הוא ניצב בדימוס אריה עמית, שבא להזדהות ופגש את חבריו מימ"ר תל אביב לפני שנים, אמנון הלפר שהיה ראש מדור בילוש, וחזי לדר, ששירת גם כראש מחלקת המודיעין של המשטרה.
"באתי לתת גיבוי לשוטרים", אמר לנו ניצב עמית, שבתפקידו האחרון היה מפקד מחוז ירושלים. "בתקופה האחרונה יש עליהום מטורף. יש לי המון הערות למשטרה, אבל אנשים לא מבינים שמה מתחיל בעליהום חוזר כמו בומרנג. מה שקורה הוא מכה למוטיבציה, ומשטרה בלי מוטיבציה היא סכנה למדינה".
שאלנו את עמית גם על פרשת ערן מלכה–רונאל פישר. "זה אדם שחטא ומחטיא את כל הארגון”, הוא אמר. "כשחייל כושל – זה רק חייל אחד, אבל כשמדובר בשוטר כל המדינה רועשת. בתוך ארגון גדול כזה ברור שיהיו תקלות. יחד עם זה, כשמדובר ביחידה כמו להב 433 אי אפשר לרחוץ בניקיון כפינו. היחידה הזו היא ה-FBI הישראלי, וכשקצין בתפקיד כזה סורח זו סטירת לחי ובכל הארגון דופקים את הראש בקיר. איך מונעים מעילה כזו? בסוף זה עניין של מנהיגות. צריך הרבה יותר אגרסיביות מצד המפקדים, שצריכים להיות קרובים לאנשיהם ולהרגיש את הדופק שלהם".
 |
| אריה עמית וחברים |
 |
| עו"ד פיני פישלר ויהודה סלומון |
