סוף למכבסת הכספים הממוסדת?

מצב בעייתי ללא פיקוח אפקטיבי. צ'יינג'

האם המדינה תסגור את הפירצה הקוראת למיליארדים של הון שחור ותנעל את השערים של עולם הצ'יינג'ים, הפתוחים כיום לרווחת ארגוני הפשיעה, המנצלים את חלקם כמכבסת כספים יעילה? 

 היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, משרד האוצר ובנק ישראל אימצו מסקנות צוות לבחינת הרגולציה על נותני שירותי מטבע, המזהיר כי "ללא פיקוח אפקטיבי תחום זה ימשיך לדשדש ולמשוך לתוכו גורמים עברייניים". בדו"ח הצוות, בראשו עמד המשנה ליועמ"ש לעניינים כלכליים, אבי ליכט, הומלץ למנותרגולטור ולהקים גוף פיקוח מרכזי שיסדיר את תחום נותני שירותי המטבע מבראשית, תחום שנהנה עד כה מחופש כמעט מוחלט מאכיפה.

לרגולטור יינתנו סמכויות רחבות בנוגע להענקת רישיון לצ'יינג'ים ולשלילתו, וסמכות להטיל עיצומים כספיים בשל אי עמידה בדרישות. רף הכניסה לענף – שכיום מאפשר רישום כמעט של כל אחד – יעלה בצורה דרמטית, ועל העוסקים בו יוטלו חובות דיווח לרשות לאיסור הלבנת הון.

היועמ"ש, וינשטיין

עד להקמת גוף הפיקוח והסדרת החקיקה, מציע היועץ וינשטיין להקנות לרשות המסים סמכות, בהוראת שעה לשלוש שנים, לסגור צ'יינג'ים שיפעלו ללא רישיון או כאלו שיתבצעו במסגרתן עבירות מס חמורות, ולחלט כספים שיימצאו אצלם.

על פי המלצת הצוות, המאבק בגורמים הפליליים בין נותני שירותי המטבע יוגדר כיעד מרכזי לאכיפה בשנתיים הקרובות, ויוקמו צוותי משימה משותפים לכל גופי האכיפה –  המשטרה, רשות המסים, הרשות לאיסור הלבנת הון ויחידת הפיקוח הקיימת היום (במתכונת מצומצמת) במשרד האוצר.

הקשר בין שירותי מטבע לארגוני פשע

150 מיליארד

על פי הדו"ח שהוגש לוינשטיין, בישראל רשומים כיום כ-2,200 נותני שירותי מטבע המעסיקים 4,000 עובדים, וההערכה היא שמלבדם יש עוד מאות צ'יינג'ים שאינם רשומים. היקף הפעילות בצ'יינג'ים מוערך ב-150 מיליארד שקל, שווה ערך לעשירית מפעילות הבנקים בישראל.

על השוק הגדול הזה נדרשים לפקח, כך מתברר, שישה עובדים בלבד ביחידת נותני שירותי מטבע באגף שוק ההון במשרד האוצר. תשומת הלב והקצאת המשאבים ליחידה זו היא מינימאלית, ומאז שהוקמה ב-2003 היא מבצעת בסך הכל כ-30 ביקורות בשנה. על פי נתון זה, נכתב בדו"ח כי הסיכוי של בעל צ'יינג', סטטיסטית, לעמוד לביקורת, הוא אחת ל-70 שנה – ומדובר בגופים הנותנים שירותים פיננסיים כמו-בנקאיים, שחלקם מותרים, ואחרים כמו מתן הלוואות וניהול פיקדונות כספיים ניתנים על ידי רבים מהצ'יינג'ים בניגוד לחוק וללא פיקוח. מאז 2003 הוגשו 21 כתבי אישום בלבד נגד נותני שירותי מטבע, למרות ההיקף הרחב של מעורבות עבריינים בתחום – כך לפי הדו"ח.

"בשנים האחרונות חודדה ההבנה בקרב גורמי האכיפה כי היעדר ההסדרה  בענף מושך לתוכו ארגוני פשיעה וגורמים עברייניים. ארגוני הפשיעה זיהו את היתרונות הטמונים בנותני שירותי מטבע כמקור הכנסה וכמנגנון להלבנת הון, והפכו להיות מעורבים באופן משמעותי בפעילותם, בהיקפי עסקאות המוערכים בעשרות ומאות מיליוני דולרים", נאמר בדו"ח. "הערכת המשטרה היא כי כמעט בכל תיק של ארגון פשיעה מופיע גם נותן שירותי מטבע המשרת את הפעילות הכלכלית והפיננסית של הארגון".

דוגמה. מאיר נחמני

כדוגמה מהעת האחרונה לבעל צ'יינג' החשוד בפלילים ניתן לציין את מעצרו של מאיר נחמני, החשוד במתן שירותי הלבנת הון למפיצי חשבוניות פיקטיביות בענף הדלק בהיקף של עשרות מיליוני שקלים. 

מנתוני הרשות לאיסור הלבנת הון, המובאים בדו"ח, עולה כי ב-11 אחוזים מהיעדים המודיעיניים שהעבירה הרשות למשטרה מעורבים נותני שירותי מטבע המשמשים לפי החשד כערוץ להלבנת הון. ב-90 אחוז מהביקורות שביצע אגף שוק ההון באוצר אצל נותני שירותי מטבע נמצאו ליקויים, ומבדיקת הפקדות של 200 מיליארד שקל נמצא שיותר משליש מהסכום – כ-70 מיליארד שקל – לא דווחו כנדרש לפי חוק איסור הלבנת הון.

פעילויות מרכזיות שמבצעים הצ'יינג'ים, כמו מתן הלוואות, כלל אינן מפוקחות ואינן דורשות רישום כיום. כתוצאה מכך, לפי הדו"ח, בעלי הצ'יינג'ים החלו לסווג ניכיון שיקים כהלוואות כדי לשכלל את הימלטותם מפיקוח, והאוכלוסייה הסובלת היא זו המוחלשת, הנזקקת לאותו שוק אפור המשגשג בצ'יינג'ים עם ריביות נשך ואמצעי גבייה אלימים המקובלים בענף. בנוסף, צ'יינג'ים רבים מנהלים פיקדונות עבור לקוחותיהם, בניגוד לחוק, ולעתים קרובות, כך נכתב, לקוחות אלו הם גורמי פשיעה המעוניינים לנהל את כספם מחוץ למערכת הבנקאית. מאות צ'יינג'ים פועלים כאמור ללא רישום בכלל, ולמרות זאת מספר הבעלים שהועמדו לדין בעבירה זו זעום.

דרישה נוספת שעליה מצביע הדו"ח היא הגבהת הרף הנדרש ממי שיירשם כנותן שירותי מטבע, כדי לסנן החוצה את הגורמים המפוקפקים. כיום לא נדרשת למשל הוכחת הון עצמי או הצהרה על מקורו, ואין גם בחינות מקצועיות כלשהן שבהם נדרש לעמוד. הצוות בראשות המשנה ליועמ"ש ממליץ לשנות תנאי סף אלו. גם שיקול הדעת הנתון כיום לרשם נותני שירותי המטבע במשרד האוצר בבואו להתלות רישיון או לבטלו הוא מצומצם, ולפי הדו"ח אין לו היכולת להתמודד עם אנשי קש המנהלים צ'יינג'ים בהם שולטים עבריינים.

בחוק ההסדרים ל-2013 הוחלה על נותני שירותי מטבע חובת דיווח לרשות המסים על כל פעולה בסכום של מעל 50 אלף שקל, אבל לפי הדו"ח אפילו החובה הזו לא נכנסה לתוקף כי עדיין לא הותקנו תקנות לחוק.

בנוסף על סתימת פרצות אלה, ממליץ הדו"ח על שני תיקוני חקיקה עיקריים:  קביעת עבירות המס החמורות כעבירות מקור לפי חוק איסור הלבנת הון והסדרת האפשרות להעברת מידע בין הרשות לאיסור הלבנת הון לבין רשות המסים. בדו"ח מוצע כי הרגולטור שימונה לענף יפקח גם על פעילות הגמ"חים הפועלים בחברה החרדית, המציעים אשראי ללא ריבית והצמדה בהיקף המגיע למאות מיליוני שקלים בשנה, ללא פיקוח ולעתים גם כאן תוך חשש לביצוע עבירות הלבנת הון והעלמות מס.

סמכויות זמניות לרשות המסים?

 בקרוב על שולחן הממשלה?

מעבר ל"ניקוי" תחום הצ'יינג'ים מהון שחור, מצביע הדו"ח על התועלת הרחבה שבהסדרת התחום בהיבט הכלכלי-צרכני: "שוק מפותח של נותני שירותי המטבע עשוי להיות שחקן משמעותי בפיתוחו של שוק אשראי חוץ בנקאי מפותח. שחקנים חוץ בנקאיים עשויים לספק, כמו בשאר העולם, שירותים פיננסיים חלופיים לאלו המוצעים על ידי המגזר הבנקאי, ובכוחם של שחקנים אלו לקדם תחרות ולשרת משקי בית, עסקים קטנים ועסקים בינוניים רבים בעמלות ובאשראי זול יותר", נכתב בדו"ח.

על פי הודעת הממשלה, המלצות הצוות מקובלות על הנהלת משרד האוצר ובכוונתו לקדמן במהירות ולהביאן לאישור הממשלה החדשה מיד לאחר הבחירות.

הצוות לבחינת הפיקוח בענף כלל בין היתר את יהודה שפר, המשנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית; אבי ארדיטי ורון חכם, סמנכ"לי חקירות ברשות המסים; יואב צבר, מנהל יחידת שירותי המטבע במשרד האוצר; שלומית ווגמן, היועצת המשפטית של הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור; שרון פרידמן, ראש תחום אכיפה כלכלית משולבת בפרקליטות המדינה; רפ"ק שמעון בן שושן, מ"מ ראש מדור אכיפה כלכלית במשטרה וספי זינגר ממחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים.