הטייזר מסוכן, המשטרה שאננה

שתף כתבה עם חברים

בדו"ח מיוחד על השימוש באקדחי טייזר, מותח המבקר ביקורת חריפה על קצין הרפואה המשטרתי שלא בחן את האירוע שבו שוטרים ירו לעבר חשוד בטייזר 8 פעמים והביאו למותו. במחוז ת"א משתמשים בטייזר מספר פעמים כפול לעומת מחוז הדרום, אף שמספר המכשירים דומה

taser-m26c   
 פוטנציאל קטלני או פותר בעיות? מכשיר הטייזר

המשטרה אינה ערה דיה לפוטנציאל הקטלני הטמון במכשיר הטייזר, אינה עוקבת אחר המחקרים לגביו, וגם לא אחר דרך השימוש בו על ידי שוטרים בשטח. כך כותב מבקר המדינה יוסף שפירא בדו"ח המתפרסם היום (שלישי, 9.12).

מכשיר השליטה החשמלי "טייזר" נכנס לשימוש מבצעי במשטרה ב-2011. בסיום פיילוט שנערך לפני כן במשך שנתיים, קבעה המשטרה שהמכשיר מגדיל מאוד את תחושת הביטחון של השוטרים, משמש להם כאמצעי הגנה עצמית ומכשיר יעיל להשתלטות על חשודים מתפרעים גדולי גוף, וגורם להם רק נזק מינימאלי. את הטייזר אפשר להפעיל בשתי דרכים: כשוקר חשמלי המוצמד לגוף או בהפעלה מרחוק, בלחיצה על ההדק המביאה להעפת שני דוקרנים, השולחים זרם חשמלי אל הגוף במשך חמש שניות. לפי הנהלים מ-2013, מותר לשוטר ללחוץ על הדק הטייזר שלוש פעמים ולהביא לפריקת מטען משך 15 שניות – במקום פעמיים, כפי שהיה בנוהל הקודם.  בארצות הברית, בריטניה, גרמניה ובמדינות נוספות משתמשת המשטרה בטייזר, אך המחלוקת לגבי השפעתו וסיכוניו לא נפתרה.

ביוני 2013 מת אדם בישראל מדום לב לאחר שהופעל נגדו טייזר שמונה פעמים. האיש התבצר והשתולל עם מגרפה, ולטענת השוטרים סיכן את חייהם. מח"ש סגרה את התיק מחוסר ראיות בטענה שהמוות לא נגרם ישירות מהמכשיר, אך מבקר המדינה החל לבחון את הנושא, לבקשת הכנסת.

מדו"ח המבקר עולה, כי למרות שעברו יותר מ-15 שנה מעת שהמשטרה החלה לבחון את המכשיר, עדיין לא הוכרע בישראל האם מדובר בכלי ירייה או לא. רק לאחר פניית המבקר קבע המשרד לביטחון פנים את עמדתו, לפיה הטייזר הוא מכשיר אל-הרג. אלא שהחלטה זו, לדברי המבקר, עדיין אינה מנומקת. המבקר מותח ביקורת על קצין הרפואה של המשטרה, שאינו מעודכן במחקרים המעלים סימני שאלה לגבי בטיחותו של המכשיר, ויתרה מכך – קצין הרפואה לא בחן את מות החשוד שנגדו הופעל טייזר בקיץ 2013.

mevaker hamedina yosef shapira 200 
 מבקר המדינה יוסף שפירא

גם מטאטא יורה

המבקר כותב כי בחוברת הדרכה של יצרן הטייזר עצמו מ-2014, נקבע שהמכשיר עלול להיות גורם תורם למוות, וכי "קיימת סכנה לפציעות מסכנות חיים כתוצאה מנפילה בלתי נשלטת, כאשר הסיכון העיקרי יכול לנבוע מפגיעות ראש".

בהקשר זה יש לציין, כי בגזר דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב מהשנה, כנגד שוטר שהפעיל טייזר נגד אזרח 24 פעמים, נקבע כי "דינו של השימוש בטייזר כדין השימוש באקדח" וכי הוא נועד להיות אמצעי אחרון בלבד ולא אמצעי ראשון" (37609-08-13, מדינת ישראל נ' אנעים). זאת ועוד, ההסתדרות הרפואית בישראל קבעה לפני שנה כי "הגדרת הטייזר כ'מכשיר שליטה' ולא כנשק היא מכבסה של מילים. הטייזר גורם להתכווצות שרירים כללית, בלתי רצונית, בלתי נשלטת, ויש להתייחס אל הטייזר כאל נשק חם לכל דבר".

בדיון שנערך לפני שנה בוועדה לביקורת המדינה של הכנסת אמר קצין הרפואה המשטרתי כי מקדם הבטיחות שנקבע בנוהל הישן, שאפשר לחיצה על הדק הטייזר רק פעמיים, היה "סופר היסטרי", ולכן הוא התיר שלוש לחיצות. כאשר אנשי האגודה לזכויות האזרח טענו כי בספרות המחקרית אין הסכמה חד-משמעית שהטייזר אינו כלי קטלני, טענה המשטרה כי רק אחד מכל 400 איש נגדם הופעל המכשיר בארצות הברית מת לאחר האירוע, וקצין הרפואה המשטרתי כתב: "אם רוצים, גם מטאטא יורה!! כמובן שבשימוש לא נכון ושלא על פי נהלים ניתן להרוג גם עם טייזר. בשימוש מושכל, זה אמצעי מעולה".

למרות זאת, המבקר ממליץ לבחון שנית את ההיתר שנתן קצין הרפואה להגדלת מספר הלחיצות.

לא תחליף לאקדח

מדו"ח המבקר עולה, כי בידי המשטרה כ-550 מכשירי טייזר ו-2,000 שוטרים המוסמכים להפעילם. מספר ההפעלות ירד מ-600 בשנת 2012 ל-300 ב-2013, גם בשל האירוע שבו מת חשוד והוראת המפכ"ל להשעות זמנית את השימוש במכשיר בעקבות זאת.

המבקר מעיר למשטרה על כך שאימוני הרענון במכשיר לשוטרים צומצמו מפעם בשנה לפעם בשנתיים עקב אילוצי תקציב. כמו כן, אף שבטייזר קיים רכיב זיכרון המתעד את פעולותיו ושומר את התאריך והשעה שבהם נעשה בו שימוש, המשטרה אינה חוקרת באופן יזום את הפעלותיו.

המבקר מעיר גם על כך ששוטרי מחוז תל אביב השתמשו בטייזר מספר כפול של פעמים לעומת שוטרי הדרום (360 הפעלות בשלוש השנים האחרונות), אף שלרשות שני המחוזות עומד אותו מספר מכשירים. מנתוני המשטרה עולה, כי קיים קשר הפוך בין הפעלות הטייזר לירי של שוטרים מאקדחיהם, כך שבשנה בה הופעל הטייזר יותר (2012), ירד השימוש שעשו שוטרים בנשק חם. עם זאת, המשטרה טוענת כי הטייזר אינו אמצעי חלופי לאקדח. המבקר מציע להמשיך לבחון את הקשר בין הדברים.

מתוך 115 תיקי תלונה שטופלו במח"ש בעקבות שימוש בטייזרים, רק ב-10 אחוזים מהתיקים ננקט הליך פלילי או משמעתי, בעוד יתר התיקים נסגרו בשל חוסר עניין לציבור, חוסר אשמה או חוסר ראיות. המבקר כותב כי על המשטרה לנקוט אמצעים פיקודיים כדי למנוע שימוש יתר בטייזר ולהפיק לקחים מערכתיים, ועד להשלמת הבחינה לנקוט פעולות שיבטיחו שימוש זהיר ומבוקר יותר בטייזר, מתוך "הכרה שאמון הציבור במשטרה מותנה בתפקודה ההוגן והיעיל תוך צמצום מרבי של פגיעה בזכויות אדם".

זיכוי לדוגמה

לפני כחודש זיכה בית הדין המשמעתי של המשטרה שוטר סיור מאשמת שימוש באקדח טייזר שלא כדין. השוטר ושוטר נוסף הוזעקו לטפל בקטטה המונית שפרצה בפארק המים "מימדיון" בתל אביב בין שתי קבוצות בני מיעוטים. מאבטחי הפארק הצביעו בפניהם על שניים ממחוללי הקטטה, אך אדם שלישי ניסה למנוע את מעצרם: תחילה תפס בידו של אחד השוטרים כדי לעזור לחברו לברוח, ואחר כך חנק את השוטר מאחור בנסיון למלט חשוד נוסף. השוטר ירה לעברו בטייזר פעמיים והצליח לאזוק אותו. הוא הועמד לדין בגלל הירי השלישי, שבוצע כשהאיש כבול.

שופטי בית הדין המשמעתי – תנ"צ רחל אדלסברג, נצ"מ איתן כהן ועו"ד שמואל מויאל – קבעו כי הירי הנוסף היה מוצדק לאור הסיטואציה המאיימת. הם קבעו כי החשוד לא נענה להוראה לשכב, ונעמד על ברכיו. מסביב היתה המולה והתקהלות של עשרות מחבריו, והשוטרים היו בנחיתות מספרית בולטת. גם בין השוטר לחשוד היו פערי כוח משמעותיים, כאשר החשוד חסון וגבה קומה, 1.86 מ', ואילו השוטר בגובה 1.62 מ'.

od alon moshe 
 עו"ד משה אלון

השוטר, שיוצג על ידי עו"ד משה אלון, טען כי הפעיל את הטייזר מחשש שהחשוד יקום ויפגע בו (כשידיו אזוקות קדימה) או יברח. השופטים ציטטו את לשון החוק הקובעת כי "ניתן להפעיל שימוש בכוח נגד עצור, כדי למנוע בריחה או נזק לגוף או לרכוש וכדי להשליט סדר במקום המעצר". הם כתבו כי בית הדין "מחויב לשים עצמו בנעליו של השוטר הנאשם", והוסיפו כי "על פי הנסיון המצטבר במשטרת ישראל, הטייזר הוא אמצעי מרתיע ומרסן במצבים העלולים להתפתח לכלל אלימות קשה".

תגובת דובר המשטרה לדוח המבקר: "הטייזר הנו אמצעי אל-הרג המאפשר לשוטרים, אשר הוסמכו להפעילו, לסיים בהצלחה אירועים פליליים חמורים וחריגים , תוך צמצום הסיכון הממשי לשוטר, למבצע העבירה ולכלל הסובבים. ההפעלה מתבצעת על פי נהלים ברורים בתום בחינה מקצועית של גורמי רפואה, משפט ומחקר ונמצא בפיקוח מתמיד על ידי קצין בכיר שמונה לתפקיד ברמה ארצית, המנהל רענון הנחיות, תחקירים וריכוז נתונים באופן רצוף. מדובר באמצעי אפקטיבי שיעילותו הוכחה מעל לכל ספק, ובהתאם נמצא בשימוש מבצעי במאות רבות של סוכנויות וארגוני אכיפה בעולם המערבי, הפועלים כמונו לשמירה על זכויות אדם ובטחונו של הציבור".

 

השארת תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *