![]() |
| עם ישראל שמח לאידה של משטרת ישראל השבוע |
"חרמן? אוהב אתגרים? דרושים ניצבים"; "אימפוטנט? משטרת ישראל מחכה לך"; "משטרת התנועה המגונה"; "משטרת התנוחה"; אזיקים מצופים בפרווה ורדרדה מחנות לאביזרי מין; סמל משטרת ישראל מעוטר בכדורי ויאגרה במקום עלי זית. אלו הם רק חלק משלל הביטויים והאילוסטרציות המרושעות שהציפו את הרשתות החברתיות השבוע. עם ישראל שמח לאידה של משטרת ישראל, בדיוק כפי שהוא חש סלידה מפרשת "ישראל ביתנו", שחשפה בפניו אותה המשטרה ממש.
כי כבר אמרנו כאן פעם, פני המשטרה כפני העם – שירות לקוחות גרוע, נימוסים מקולקלים, קומבינות, בורות, טיוחים, טובות הנאה, שמור לי ואשמור לך, לימודים גבוהים פיקטיבים, ועל כל זה מכסות ועדות משוחדות למינוי בכירים אשר מכשירות את כל השרצים לפי בקשות של ניצבים. הו הניצבים.
כך הגענו כעת באיחור מטורף אל הדיון על הסקסיזם הפרימטיבי שנחשף במשטרה עם ניצבים אשר הגחיכו את עצמם, והשפילו את פקודיהם, מה שמוכר יש לומר שוב ושוב גם מארגונים סקטוריאלים נוספים – צבא, מוסדות בריאות וחינוך, תקשורת, הסתדרות. אלא שמטבע הדברים, לשחיתות מינית יש תופעות לוואי של שחיתות מסוגים נוספים כמו כסף פרוטקציה ושאר סימפטומים חולניים, שבלתי אפשרי לחיות איתם בגופים אוכפי חוק כמו משטרה מודרנית.
הכי פאתטי זה לראיין קצין בכיר עכשיו, גם מביך וגם לא יהיה כנה לעולם. אף אחד מהם לא ישתף בחוויות מהימים בהם להחזיק מאהבת אחת שתיים שלוש ואף יותר, היה סמל סטטוס בארגון. ימים בהם קצינים חלקו דירות זיונים מושכרות, ודירות מסתור למפגש עם סוכנים סמויים היו משמשות גם לשעשועים של ממ"רים וממ"זים כריזמטים ויחידי סגולה, בעלי מעמד על בבילוש בחקירות ובתקשורת, חלקם מככבים אצלנו עד היום הזה ממש. ניצב אורי בר לב המעוטר והשרמנטי למשל, הוא חייב לנו וידוי על מה שבאמת היה לו עם שתי החיפאיות הסטלניות והחרמניות במלון היוקרתי בהרצליה, בזמן שהיה מפקד המרחב.
ההפקרות אולי נחשפה בפרשת בר לב (2010) אבל לא הרתיעה, כי שנתיים לאחר מכן התפוצץ תיק ניסו שחם אשר הוגדר קו פרשת המים החדש. אחרי התמונות המדהימות שלו בדרך לבית המשפט עם אשתו, קצינת המשטרה הבכירה תנ"צ ורדה שחם ממחלקת המשמעת ואגף החקירות, סגניתו הנאמנה של ניצב יואב סגלוביץ המיתולוגי, החלו לומר בסביבה של דנינו חברם הטוב: יש עד ניסו שחם, ויש מניסו שחם.
אלא שמנשה ארביב, ברונו שטיין, יוסי פריינטה וקובי כהן המשיכו להביך את דנינו פעם אחר פעם, עד שבאה גם החשיפה הבלתי נתפשת של סגנו ויד ימינו הנבחר, ניצב ניסים מור, אף הוא נשוי לשוטרת ותיקה, מה שמגדיר את המשטרה סופית כארגון חולה אנוש הזקוק לטיפול דחוף.
![]() |
| הכתבה כפי שפורסמה ב"סופהשבוע מעריב", 30 ינואר 2015 |
נתניהו והפמיניסטיות
ההיסטוריה המיליטריסטית שלנו מלמדת כי סמכות ודרגות על כתפיים של גבר עושות משהו לבחורות, למשל, להתקרצץ סביבו לצורך קבלת תשומת לב, קידום בעבודה או מכונית צמודה. אלה פחות או יותר טובות ההנאה שהקצינים החשודים והמודחים שילמו על חשבוננו כדי לבוא על סיפוקם, בהסכמה כמובן. אגב, חבל שהחוק אינו מטיל גם על שוטרת בגירה ומפוקחת שנכנסת למיטתו של פקד עד ניצב, מאינטרס ובהסכמה, אחריות פלילית דומה. כי למה המצב דומה? לסוחר סמים ונרקומן שנתפסה בינהם מנה – הסוחר ייעצר ויילך למאסר, אבל גם הנרקומן המסכן ייעצר ויקבל על תנאי.
עד שתתוקן החקיקה, אם בכלל, בעקבות חשיפת הבזק בשישי שבת ראשון של צמד הניצבים הפלייבואים האחרונים, השתלטה על השיח הציבורי קקופוניה פמיניסטית אינטנסיבית כל כך, שראש הממשלה נתניהו החבוט והמרוט הציע בציניות למנות אשה למפכ"לית, וקצר סוף סוף כותרות ענק חיוביות בכל העיתונים העוינים אותו כל כך.
לפי הנוסחה של נתניהו והפמיניסטיות, דרגות בכירות על כתפיהן של נשים יעשו להן ולארגון הרבה יותר טוב מאשר על כתפיהם של הגברים. אולי, בינתיים מיותר להמשיך ולחבוט במשטרה, מוטב להציע לה פתרונות יצירתיים, רק לא רשימות אוויליות של מועמדים מטעם עיתונאים ופוליטיקאים כפי שכבר מיהרו לפרסם לאחרונה, כי ברוח הזו אפילו אלי אוחנה עוד יהיה מפכ"ל.
מאחר וראש הממשלה הבא יאשר את המפכ"ל הבא רק בחודש אפריל או מאי, השיח הנדרש כעת חייב להיות על המהות של המפכ"ל הדרוש לה למשטרה. ובבקשה, נא לא למחזר לנו שוב גם את הדיון העקר על ניצב מכהן מהמשטרה או גנרל מהצבא, כי לצורך העניין שעל הפרק, זה נבלה וזה טרפה כמאמר הקלישאה. נסו לחשוב מחוץ לקופסה. דמיינו לכם סרט על סוכן סי.איי.איי בכיר ומוכשר, שנשלף מהמפקדה הראשית כדי לנהל את המשבר שפקד את האף.בי.איי.
ברוח הזו, דרוש לנו מפכ"ל משפטן, גבר או אשה, שיידע לנסח במקצועיות ונאורות חזון של נורמות וערכים חדשים למשטרה. דרושה לו יכולת מבצעית גבוהה ומוכחת של בוגר גוף בטחוני קשוח, והמבין יבין. הוא חייב להיות מנהל מקצועי מבריק וכריזמטי, שיידע להטמיע את החזון מתוך ניסיון והיכרות מעמיקה עם המערכת הציבורית, ויכולת להתגבר על השביתות האיטלקיות הצפויות לו משוטרים וקצינים מתוסכלים. בקיצור, משפטן מבריק בוגר יחידה מיוחדת שניהל גוף ציבורי בחייו. יש כאלה.











