הקבלנים של אברג'ל

חיכו לו כאן. יצחק אברג'ל עם נחיתתו בארץ

מאת אמיר זוהר ומיכאל פרוסמושקין

ביאחב"ל זיהו לאחרונה כי כספים מחברת הבנייה הציבורית הבינלאומית ב.יאיר מירושלים זורמים לארגון הפשע של יצחק אברג'ל. במשטרה מבהירים כי לא מדובר בהשתלטות בכוח או בסחיטה של החברה, אלא להיפך, קיימות זיקות חברתיות מובהקות בין ראשי החברה לבין יצחק אברג'ל עצמו ואנשים נוספים המזוהים עימו, ועם מי שבעבר היה חברו הטוב – העבריין גבי בן הרוש השוהה במרוקו.

בעלי השליטה בחברה, אשר שמותיהם נאסרו לפרסום, מוכרים היטב למשטרה. בעל השליטה הראשי צמח בירושלים לצידו של גבי בן הרוש. הוא היה עצור בתקופת אולמרט ושולה זקן בעיריית ירושלים בחשד שיו"ר ועד העובדים בעירייה סייע לו להגדיל אחוזי בנייה בפרויקט מסוים ואילו הוא סייע ליו"ר הוועד לגבות חוב מצד שלישי. החשד נגד בעל החברה לא הבשיל לכדי כתב אישום.

גם בן הרוש ניהל בעשור שעבר חברת בנייה בירושלים, במסגרת תוכנית השיקום שלו כאסיר משוחרר, אבל כיזם הוא עסק גם בהלוואות בשוק האפור עד שנחשף לעשרות המיליונים של עופר מקסימוב ואחותו מהבנק למסחר. בן הרוש זנח את עסקי הבנייה בחברת אמיר אלעד שהיתה בבעלותו, ונסחף בעקבות הכסף למחוזות רחוקים. בן הרוש הפך בארצות הברית לעד מדינה נגד חי וקנין, מי שסייע לו להלבין בארצות הברית חלק מהכסף של הבנק למסחר ומצא את עצמו שפוט ל-10 שנות מאסר עקב העדות של בן הרוש נגדו.

הרשת של בן הרוש בארצות הברית נחשפה בעקבות חקירות נגד אברג'ל מצד יאחב"ל והרשות האמריקאית למלחמה בסמים.

במשטרה בודקים כעת את החשד, שכספים של הבנק למסחר הוטמעו אצל הבעלים של החברה הקבלנית הירושלמית בעשור שעבר, מה שסייע לצמיחתה המהירה של החברה שהונפקה בבורסה כעבור כמה שנים וזכתה לשם ב.יאיר. לפי החוקרים, זהו אחד ההסברים לכך שבמקביל זרמו כספים מהחברה הציבורית למימון פעולות ארגון הפשע, לרבות תחזוקה משפטית, כלכלית וחברתית של חברי הארגון ומקורביו. החקירה מבוצעת כעת על ידי כוח משימה למאבק בהלבנת הון של יאחב"ל בפיקודו של סנ"צ יוסי קליין ומחלקת החקירות של יחידת העילית בלהב 433.

חלק מהאינטראקציה החברתית הזו בין הבכלים של החברה לבין בן הרוש בעיקר זוהתה בעבר אולם לא נחקרה דיה במסגרת חקירות ההיעלמות של כספי הבנק למסחר. לפי המשטרה כעת, חלק מהזרמת הכספים מהעשור שעבר נחשף עכשיו כנראה, ולאחרונה התגלו סימנים לחידוש הקשר החברתי והכלכלי, ככל הנראה עם שובו של אברג'ל לישראל. "לאחרונה נראים ניצנים של חידוש הקשרים בין החברה הקבלנית לבין ארגון הפשע", אומר קצין בכיר. 

במשטרה טוענים היום בנחישות כי יש ברשותם ראיות מבוססות ואף מעבר לכך, להוכחת טענותיהם לזיקה האסורה שבין החברה הציבורית לבין ארגון הפשע, שזו בעצם מהות העבירות הכלכליות בהן מדובר. משמע, שימוש לא ראוי של בעלי שליטה במשאביה של חברה ציבורית. לפיכך, לרשות לאיסור הלבנת הון ולרשות ניירות ערך יש קשר חזק לחקירה, ולא מן הנמנע שהחקירה תעבור אליהן בשלב הבא.

מבחינת ארגון הפשע עצמו לא ברור מה העבירות, אלא אם כן נמצאו ראיות להטמעת כספי הבנק למסחר בחברה, או מעורבות של אברג'ל או מי מאנשיו בכך. מנגד, ידוע כי המשטרה לא סיימה את חקירתו של גבי בן הרוש בנושא גניבת כספי הבנק למסחר והוא מבוקש לחקירה בישראל. לפי הסכם עד המדינה שהוא חתם עם האמריקאים ב-2006, התחייבו האמריקאים לא לשלוח אותו לישראל בסיום עדויותיו במשפט אם לא יחפוץ בכך. בן הרוש, שדאג מבעוד מועד לארגן לעצמו אזרחות מרוקאית, אכן בחר להגיע למרוקו מארצות הברית שממנה הוא גורש והוא שוהה שם מאז 2010. 

בסביבה של אברג'ל טוענים כי אין לו כל קשר לבן הרוש כבר שנים ארוכות, והטענה שיש לו קשר לכספי הבנק למסחר או לכספים כלשהם אשר נמסרו אי פעם לבעלים של חברת הבנייה הוא מופרך מיסודו ואין לו כל אחיזה במציאות. אברג'ל הובא לבית המשפט בראשון לציון והסנגור שלו, עו"ד שרון נהרי, הכחיש את כל המיוחס לו. מעצרו הוארך בהסכמה עד יום שני, 26 במאי.  

גבי בן הרוש וחי וקנין. ימים טובים יותר באקפולקו

 הדיון בבית משפט השלום בראשון לציון התקיים בהיעדרו של בעל החברה הציבורית, שאושפז בבית חולים לאחר שלא חש בטוב. נציג המשטרה אמר בדיון כי היקף העבירות נאמד כרגע ב-60 מיליון שקלים. חלק מעבירות קשורות לפרויקטים של ב.יאיר באילת וחלק מהחשודים כבר נחקרו בעבר מספר פעמים על ידי רשויות האכיפה בעניין זה. שמו של בן משפחה נוסף מבעלי החברה הציבורית ושמה של החברה נאסרו לפרסום (ראה עדכון בהמשך).

סנגוריהם של בעלי ב.יאיר הם עורכי הדין רונאל פישר ורות דוד, שבשנתיים האחרונות שותפים במשרד עורכי דין גדול בתל אביב. עו"ד פישר מעורב מאוד בכל מהלכי החברה ואף נטען כי יש לו עסקים משותפים עם הבעלים שלה. עו"ד דוד, לשעבר פרקליטת מחוז תל אביב, החזיקה בתפקיד ניהולי רשמי כדירקטורית מטעם הבעלים בהנהלת החברה החשודה. מהמשטרה נמסר כי פישר ודוד אינם קשורים בשום צורה לחשדות המיוחסים לחברה.

על פי החשד, פרויקט בנייה גדול של החברה באילת שימש להעברת כספים, בין היתר באמצעות חברות פרטיות שהיו לכאורה בקשר עם ארגונו של אברג'ל. עוד לפי החשד, בשנת 2007 מנהלי מנהלי ב.יאיר הזרימו לחברות האלה כספים אשר הוזרמו מהן לארגון אברג'ל, עד שהחברות הללו הגיעו לחדלות פירעון. 

בבית המשפט אמרה עו"ד דוד: "החשודים גדלו במצוקה קשה ובמו ידיהם הגיעו לאן שהגיעו. מרשי הוא יו"ר הדירקטוריון של חברה ציבורית אשר מפוקחת על ידי רשות לניירות ערך, רשם החברות ורואי חשבון. אני מכירה את הדו"חות הכספיים, הם נעשים על ידי חברת רואי חשבון הגדולה והטובה בארץ, שעוברת על כל הניירת. החברה נבדקת על ידי מבקר חוץ שמקבל את כל מה שהוא צריך, אם יהיה צורך נביא את החומר, שום דבר לא הועלם ממנו, כל נושא שביקשו לבדוק נתנו להם. להגיד שחברה זו יכולה או יש לה יכולת להעלים 60 מיליון שקלים, כשהרווחים ברבעון נעים על 3 – 4 מיליון בשנה, להגיד שהם יכולים להעלים סכומים כאלה, זה בלתי אפשרי".

עו"ד אייל אוחיון	עו"ד שחר חצרוני	עו"ד תמיד סננס	עו"ד שרון נהרי

בהתייחס לפרויקט באילת אמרה עו"ד דוד: "זה פרויקט שכשל. הרווח הפך להיות הפסד עם דיווחים שהפרויקט לא הולך כפי שצריך. חלקם של הקבלנים פשטו רגל באמצע ואחרי שמספר דירות נמכרו הפסיקו את הפרויקט. הפרויקט התחיל בשנת 2007 ורק עכשיו השלימו את האכלוס. באיזשהו שלב ביטלו את החוזים של כל הדיירים. אחת מהחברות שהועסקה בפרויקט היא החברה קבלנית ובעלת כל הרישיונות. לאחר שהחברה לא הצליחה להמשיך בעבודה בוטל ההסכם איתה, הם ויתרו על חלק מהכספים, קיבלו פיצוי וההסכם חתום על ידי עורך דין.

"לאחר תקופה מסוימת הוחלט בחברה לחדש את הפרויקט, שולם למינהל מקרקעי ישראל הרבה מאוד כסף על הוצאות פיתוח והחברה הציבורית עם חברת ביצוע המשיכו בפרויקט. הוטחו בחשודים טענות כאילו החברה הציבורית העסיקה קבלנים לא מורשים. זהו הבל. מכיוון שהחברה שביצעה את העבודה חתמה הסכם עם חברה קבלנית מאושרת בדרגה הגבוהה ביותר. הטענה כאילו החברה הציבורית העסיקה קבלנים שאינם מורשים זו טענה מופרכת".

הדברים של עו"ד דוד התייחסו למעמדה של החברה החשודה כחברה ציבורית הנסחרת בבורסה. חברה ציבורית כזו מחויבת לכלול בדו"חותיה הכספיים את כל הוצאותיה הכספיות, והכסף מיועד למקסם את רווחי החברה שהציבור מושקע בה באמצעות רכישת מניות. הזרמת כסף לארגון פשע אינה סעיף תקציבי אשר מדווח בספרי החברה ומן הסתם הכסף הזה גם אינו תומך במטרות הרווח של החברה. לפי החשד, כדי לעקוף את המכשול הזה התקשרה החברה עם צמד קבלנים אשר לכאורה פעלו בשירותה וקיבלו כספים לביצוע פרויקט בנייה של החברה באילת. לפי החברה, בשנת 2007 הקבלנים נקלעו לקשיים כלכליים ואף לפשיטת רגל ולא השלימו את העבודה. לפי המשטרה, פשיטת הרגל היתה כיסוי להעברת הכסף מהחברה הציבורית דרך הקבלנים לארגון הפשע.

שני עצורים נוספים הם הבעלים של החברה הפרטית שנסגרה מאז, שמעון בלולו (52) וניסים פינס (46). הסנגורים שלהם הם תמיר סננס, שחר חצרוני, אייל אוחיון,  ואסף קליין ממשרד הרצוג פוקס נאמן. הסנגורים הכחישו את המיוחס למרשיהם ברמה העקרונית, לטענתם מדובר במחזור טענות של רשות המסים מלפני מספר שנים שכללו אז מעצר חסר תכלית ושחרור. עו"ד סננס אף אמר שאין מה להכחיש מאחר ושום דבר לא הוטח בחשודים ולא נמסר בגלוי לסנגורים בבית המשפט.

השופט מנחם מזרחי מבית משפט השלום בראשון לציון האריך את מעצרם של ארבעת החשודים עד 26 במאי.

עדכון (26.5): מעצרו של אברג'יל הוארך בארבעה ימים

מעצרו של יצחק אברג'יל הוארך בארבעה ימים עד יום חמישי, וכך גם מעצרם של החשודים הנוספים – ניסים פינס, שמעון בלולו ועוד שניים מבעלי השליטה בחברת יאיר – אשר שמם נאסר לפרסום עד מחר, אז יכריע בית המשפט המחוזי בערר שהגיש פרקליטם של השניים. הערר הוגש בתגובה להחלטת השופט מנחם מזרחי מבית משפט השלום לאפשר את פרסום שמותיהם.

במהלך הדיון להארכת מעצרו של אברג'יל טען פרקליטו, עו"ד שרון נהרי, כי מרשו מכחיש כל קשר לחשדות המיוחסים לו, על כך שהוא לכאורה קיבל כסף מבעלי השליטה בחברת ב.יאיר או חברה אחרת כלשהי. עו"ד נהרי הותיר לשופט את ההחלטה בעניין הצורך בהמשך המעצר אולם ביקש ממנו להחזיר לתאו של אברגיל את מכשיר הטלוויזיה שנלקח ממנו בעת המעצר בשבוע שעבר ולאפשר לו לקיים שיחות טלפון עם בני משפחתו הגרעינית. השופט נעתר לבקשה והאריך כאמור את מעצרו בארבעה ימים.

לגבי פינס ובלולו, במהלך הדיון אישר נציג המשטרה רפ"ק ישי כהן כי החברה שהיתה בבעלותם, "גן רווה", החזיקה מכונית שכורה שהיתה בשימוש של גורם מובהק ממשפחת אברג'יל. כמו כן נחשף בדיון כי החברה העבירה הלוואה בגובה כ-200 אלף שקל בשנת 2007 לגורמים המזוהים עם אברג'יל, אולם ההלוואה נרשמה כחוק ואושרה על ידי רואה החשבון של "גן רווה". בהקשר זה טענו הסנגורים, ונציג המשטרה אישר זאת, כי נושא ההלוואה נחקר כבר בשנת 2012 על ידי רשות המסים וגם רואה החשבון של החברה נחקר ומסר פרטים מלאים על ההלוואה ועל מטרתה.

פרקליטיו של פינס טענו כי הוא סייע למשפחת אברגיל באופן וולנטרי, מתוך חיבה ויחסי ידידות ולא בהקשר כלשהו לסחיטה או משהו דומה. פרקליטו של בלולו טען אף, כי המשטרה מנסה להלך אימים על מרשו בכך שהיא מחזיקה אותו בתא מעצר 9 באזור עכו, כאילו כי הוא חשוד בפשע נורא בזמן שהוא כבר מסר גרסאות בעניין הקשר החברי כלכלי כבר בשנת 2012 וגם בחקירה הנוכחית.

לגבי מעצרם של בעלי השליטה בחברה: בהסכמת המשטרה שוחרר אחד החשודים למעצר בית של 15 ימים בתנאים מגבילים, תוך התחייבות שלא ליצור קשר עם גורמים המעורבים בחקירה. החשוד השני נעצר אף הוא עד יום חמישי. במהלך הדיון בנוגע לבעל השליטה בחברה טען פרקליטו, עו"ד רונן פישר, כי לא ידוע להם על שום קשר בין החשוד לבין אברג'יל ובכל מקרה לא הוטחו ראיות המצביעות על כך בחקירת המשטרה עד כה.

ואולם, בתגובה לדבריו אמר רפ"ק כהן, כי בידי המשטרה ראיות מהותיות לקשר שכן התקיים בין השניים. לדברים הצטרף השופט מזרחי שהדגיש כי לפי החומר שהוצג בפניו אכן מדובר בראיות המוכיחות לכאורה קשר בין אברג'יל לבין החשוד המרכזי מחברת ב.יאיר. אשר על כן הורה על הארכת מעצרו בשלושה ימים.

עדכון (29.5): מעצרם של החשודים הוארך שוב

בית משפט השלום בראשון לציון האריך בהסכמה פעם נוספת את מעצרם של החשודים.

מעצרו של אברג'יל הוארך עד יום ראשון, אז הוא ישוחרר לתנאי המאסר בהם הוא שוהה. מעצרו של ניסים פינס הוארך עד יום ראשון, בעוד שמעצרו של שמעון בלולו הוארך עד מחר בצהריים, אז הוא ישוחרר בתנאים מגבילים, לרבות מעצר בית עד יום שני בשעה 22:00 ותנאים כספיים. מעצרו של  יאיר ביטון הוארך עד מחר, אז ישוחרר בתנאים מגבילים לרבות תנאים כספיים מעצר בית עד ה-21 ביוני.

מהמשטרה נמסר כי התנאים יישארו בכפוף להעדר החלטה אחרת בהתאם להתפתחות החקירה.