משפט שלמה

רכז המודיעין סיפק מידע למקור המודיעיני, שקיבל שכר מבתי הבושת (אילוסטרציה)

בשנת 2009 שלמה סרבי (39) עדיין שירת כרכז מודיעין ביחידה המרכזית (ימ"ר) של מחוז תל אביב. במסגרת תפקידו זה, היה עליו לקיים קשר עם מקורות שהופעלו בידו ומסרו אודות התנהלות עבריינית בעולם התחתון בתל אביב.

סרבי, שהחל את שירותו במשטרה כבלש במחלק הסמים, התקדם עד מהרה ומונה לרכז מודיעין – מעין פסגה במהלך ההתקדמות של אנשי המשטרה העוסקים בתחום המודיעין. אבל בזמן שהקדיש את כל חייו לעבודה המשטרתית, זכה לשבחים רבים ואין ספור תעודות הצטיינות, הגבולות של סרבי היטשטשו. עד כדי כך היטשטשו, שכתב אישום שהוגש נגדו הביא לפיטוריו מהמשטרה.

היום (22.5) נגזר דינו בבית המשפט המחוזי בתל אביב, לאחר שהוא הודה והורשע במסגרת הסדר טיעון.

שלוש פרשות

בכתב האישום המקורי נגד סרבי נטען, כי במשך תקופה ארוכה "חצה את הקווים" והזהיר עבריינים מפני פשיטות על בתי ההימורים שהפעילו, ובתמורה לסיוע, הוא קיבל מהם סכומי כסף גדולים. בכך, אמרו אז גורמים במחלקה לחקירות שוטרים, הצטרף סרבי לשורת רכזי מודיעין שחצו את הקווים בשנים האחרונות, מה שמסמן אותם כחשודים המיידיים של המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש).

סרבי הואשם בשלוש פרשיות שונות, אולם באף אחת מהן הוא לא הורשע שלקח כסף לכיסו.

הפרשה הראשונה התרחשה בין החודשים פברואר-מרץ 2009, אז סרבי היה בקשרים שוטפים והדוקים עם מקור שכונה ח'. לפי כתב האישום, באותה תקופה שלח סרבי מספר פעמים הודעה לח' על כך שהמשטרה מתכוונת לפשוט על בתי בושת במרחב, כדי לגרום לסגירת עסקים מסוג זה שהתנהלו שלא כדין. סרבי, כך נטען, היה מודע לכך שח' מצוי בקשר שוטף עם בעלי בתי הבושת ומקבל מהם סכומי כסף – 10-15 אלף שקלים לחודש ליתר דיוק – בתמורה ל"ביטחון" שפירושו התרעה על פשיטה משטרתית צפויה. מתן המידע תוך מודעות לכך שח' קיבל תשלום מבתי הבושת, הוגדרה בכתב האישום כקבלת שוחד מצדו של סרבי.

האישום השני נגד סרבי נולד מפעילות סמויה של מח"ש, בשיתוף יחידתו של רכז המודיעין: בתרגיל מתוכנן היטב התבקש מפקדו של סרבי ליידע אותו שהתקבל מידע משב"ס על כך שח' קיבל משלוח קוקאין גדול, אותו הוא מסתיר בבית אחיו בחולון, יחד עם אקדח שמוחזר באותו הבית במקפיא. המפקד אף סיפר לסרבי על החיפוש שעומד להתבצע בבית האח בחולון. התרגיל הצליח: זמן קצר לאחר שסרבי קיבל את הידיעה ממפקדו, הוא עדכן את ח' בעניין החיפוש הצפוי. מהלכו זה הוגדר בכתב האישום כשיבוש מהלכי משפט והפרת אמונים.

גם האישום השלישי התייחס להפרת אמונים, כאשר הפעם היה מדובר במקור אחר, שכונה ר', בעל עסק בתחום האופנה. ר' ציין באוזני סרבי כי רואה החשבון שלו אמר לו שמס הכנסה עלול לפשוט על עסקו ולחקור את המקורות הכספיים שלו. הוא ביקש עזרה מסרבי אצל רשויות המס, ונענה כי רכז המודיעין מכיר מספר אנשים שיוכלו לסייע במס הכנסה. באותה הזדמנות ביקש סרבי מר' שני מכנסי ג'ינס עבור אשתו. הוא הסתפק במכנס ג'ינס אחד בשווי 1300 שקלים.

מידע תמורת מידע

בדיון בפני סגן נשיא בית משפט המחוזי בתל אביב, השופט ד"ר עודד מודריק, טענה התובעת עו"ד בתיה קוליץ מהמחלקה לחקירות שוטרים, כי סרבי פגע פגיעה חמורה במנהל הציבורי התקין בכלל, ובציבור השוטרים בפרט. "הנאשם הוא רכז מודיעין שתפקידו לאסוף מידע ממקורות מידע אודות התרחשות עבריינית כדי לסכל התרחשויות כאלה. הוא חתר מתחת לפני מהות תפקידו בכך שבהיותו בקשר עם עבריינים, מסר להם מידע שתכליתו לסכל פעילות משטרתית כנגד אותם עבריינים או כנגד עבריינים אחרים. הפעולות הללו בוצעו בעיניים פקוחות, שלא מתוך טעות או חוסר הבנה של חובות התפקיד ומהות המעשים שביצע".

עוד נטען על ידי התביעה, כי סרבי סיפק את המידע לעבריינים כדי לשרת אינטרסים שלו, לשם קידומו בתפקיד או כדי לזכות בהערכת מפקדיו. "מצד אחד קנה את נכונותם של המקורות לספק לו מידע נחוץ למשטרה, אך מצד שני סיכל בפעולותיו את יכולת הביצוע של יחידות משטרה שונות", טענה התביעה ודרשה עונש של בין שנתיים לשש שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס.

מנגד, סנגוריו של סרבי, עורכי הדין מור גרטי ושי פולט, הפנו לתסקיר המפורט של שירות המבחן. קצין המבחן התרשם שסרבי אדם שמיקד את כל תשומת הלב שלו לעבודתו המשטרתית ולהצלחה בה וניהל לאורך שנים אורח חיים תקין. קצין המבחן הגדיל ואמר שאין צורך לשלב את סרבי בתוכנית טיפולית להפחתת סיכון להישנות העבירות, והמליץ לגזור עליו עבודות שירות לצד מאסר מותנה. הסנגורים הוסיפו וטענו כי סרבי לא ביצע את העבירות מתוך תכלית עבריינית. "כישלונו נבע דווקא משום מסירותו לתפקידו כשוטר וכרכז מודיעין", טענו הסנגורים, "הוא סבר שבמתן הטבות קטנות למקורות העברייניים יוכל לשמר את המקורות הללו כפעילים וכספקי מידע חיוני… הוא לא פעל למעו בצע כסף… שקל אחד לא נכנס לכיסו". לבסוף ביקשו הסנגורים לאמץ את המלצת שירות המבחן.

השופט עודד מודריק

הפקת לקחים

"בעלי הבושת לא ידעו ממי ח' מקבל את המידע", ציין השופט מודריק בגזר הדין, "הם הניחו ששוטר מושחת מספק לח' את המידע. לפיכך השוחד שהעבירו לח' עבור השוטר המושחת הוא המתת שהתקבל ונמסר לאחר, היינו ל-ח'". השופט ציין אמנם כי לסרבי לא היה עניין בכסף אולם הוסיף כי גם כך ניתן להגדיר את התנהלותו של סרבי כלקיחת שוחד. "שוחד הוא רעה חולה ופגיעתו חמורה באמון הציבור, במשרתי הציבור ועובדיו", ציין השופט אולם הוסיף, "אי אפשר לראות בשוחד שנטל הנאשם 'שחיתות מידות'… עיקר כישלונו של הנאשם נעוץ בהפרת אמונים… הוא חצה את גבולות החוק אולם אין לומר עליו ש'חצה את הקווים' והיה לעבריין". השופט ציין בגזר הדין באופן נרחב גם את עדותו של נצ"מ בדימוס אהרון וליורלה, שהיה מפקדו של סרבי, ואמר כי מדובר בשוטר איכותי שעשה טעות. כמו כן הדגיש את הקשיים בעבודת רכזי המודיעין.

"ניתן להניח בביטחון רב שהנאשם הפיק את לקחו", סיכם השופט, וגזר על סרבי 18 חודשי מאסר בפועל, מהם שישה חודשים שירוצו בעבודות שירות, ו-12 חודשי מאסר על תנאי. את עבודות השירות יבצע סרבי בבית החולים אסף הרופא. הוא גם ישלם קנס של 2500 שקלים.

הערת שוליים

"תפקיד רכז המודיעין הוא כפוי טובה. אף אחד לא מלמד רכז מודיעין לקשור מערכת יחסים מורכבת עם עבריין. בסופו של דבר הרכז דואג לצרכים של העבריין, הוא הופך להיות מעין פסיכולוג ורופא של אותו עבריין…". את הדברים אמר, בין יתר דבריו, נצ"מ וליורלה במועד הטיעונים לעונש – דברים שהדגישו את הבעייתיות בעבודת רכזי המודיעין בשירות המשטרה.

גם השופט מודריק התייחס לנושא, אבל מזווית אחרת: תחת הכותרת "בשולי המשפט" הוסיף השופט מודריק והתייחס לאחת הטענות של סרבי לפני הסדר הטיעון שהושג בין הצדדים. סרבי טען עוד לפני גיבוש ההסדר, כי מפקדיו במפלג המודיעין של הימ"ר היו מודעים לדרך התנהלותו, עודדו אותה או לכל הפחות עצמו את עיניהם ולא העירו דבר. "הם התבשמו בתוצרת המודיעינית שסיפקו מקורותיו של הנאשם וכדי שהמבוע לא ייבש, נתנו לנאשם לפעול כהבנתו", ציין השופט, "המפקדים שהעידו שללו את הטענה מכל וכל. לא הייתי מעיר בעניין זה דבר אלמלא בעניין אחד – גילוי למקור שהוא דרוש לחקירה ושיתכן שייעצר – נראה שהיה 'משהו' בדברי הנאשם".

"השופט אינו מבקר הפנים של המשטרה ובית המשפט אינו פועל כוועדת חקירה", הוסיף השופט. בלי שדברים התבררו כדבעי אינני חורץ עמדה. אולם עקרונית יש צורך חיוני שיהיו כללי 'עשה ו'אל תעשה' ברורים ושכללים אלה יהיו נהירים לכל העוסקים באיסוף מודיעין המקיימים קשר עם מקורות. לא מן הנמנע שכל מה שהערכתי קיים זה מכבר והספקות שהתעוררו אצלי הם פועל יוצא מבירור לא שלם. בכל זאת אסב את תשומת הלב לדברים. אני משוכנע שאם יש צורך במהלך מתקן כלשהו, הדבר ייעשה".

תגובת הסנגורים לגזר הדין, עורכי הדין מור גרטי ושי פולט: "אנו שבעי רצון מגזר הדין. בית המשפט קיבל את כל טענותינו ונתן לכך ביטוי בגזר הדין שניתן. לדעתי, על בכירי משטרת ישראל ואגף החקירות בפרט לקרוא בעיון רב את גזר הדין ולהפיק ממנו לקחים כפי שנכתב במרומז על ידי כבוד בית המשפט בגזר הדין שניתן".