במרחק הליכה משיקום?

השופט אברהם טל	עו"ד רותם טובול

ב-18 בפברואר 2009 החל דוד בן ניסן לרצות עונש מאסר של שמונה שנים לאחר שהורשע בשורה של עבירות, ביניהן קשירת קשר לביצוע פשע והחזקת נשק, במסגרת פרשת השלכת הרימונים עם בן כהן על סוכנות סובארו בתל אביב של האחים ברזילי. בן ניסן שובץ לאגף 2 בכלא מעשיהו, אגף פתוח המיועד לאסירים שתפקודם חיובי והם משולבים בטיפול ובחינוך. דומה שהשיבוץ הזה עשה לו טוב: בן ניסן החל בהליך שיקומי במסגרתו השלים 12 שנות לימוד, השתתף בקורס העשרה, למד במסגרת האוניברסיטה הפתוחה לבגרויות, שולב בקורסים חינוכיים רבים כמו התנהגות ארגונית, דיני חוזים ו"צמיחת מדינות באפריקה", ואפילו סיים קבוצת שליטה בכעסים.

לפני תשעה חודשים עבר בן ניסן אבחון שמצא אותו מתאים לפרויקט ייחודי הקיים במעשיהו – תוכנית טיפולית לבעלי בעיות קשב וריכוז, המשלב טיפולי פרטני עם מנחים ועובדת סוציאלית, טיפולים קבוצתיים ותוכניות העשרה. בן ניסן השתלב בתוכנית שעתידה להסתיים בעוד כחודשיים, ואפילו זכה לשבחים מהמנחים ומהעובדת הסוציאלית.

הכל נראה מבטיח עד שלפני כשבועיים הוחלט להעביר את בן ניסן לכלא איילון הסגור, מרחק חצי קילומטר ממעשיהו, לטענת שירות בתי הסוהר בעקבות מידעים מודיעיניים שהתקבלו אודותיו ובעיות משמעת בין כתלי הכלא. "תוך 30 דקות התבקש לאסוף את חפציו ולעבור לאיילון", טוענת פרקליטתו של בן ניסן, עו"ד רותם טובול, "הוא כלל לא ידע מדוע הועבר ולא עלתה בידו האפשרות להגיש בקשה לעיכוב ההעברה".

בעתירת אסיר שהגישה לבית המשפט המחוזי מרכז, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, דרשה עו"ד טובול להורות לשירות בתי הסוהר להחזיר את בן ניסן למעשיהו, בין היתר מאחר ובכלא איילון אין טיפול מהסוג זה, ומה עוד שאפילו גורמי הטיפול באיילון הביעו פליאה על ההעברה באמצע פרויקט כה חשוב, מבלי שניתן הסבר רציני להעברה. עו"ד טובול ציינה בעתירה כי פנתה לשב"ס במספר מכתבים, אולם לא קיבלה תשובות. בעתירה היא הוסיפה וטענה: "קטיעת הליך הטיפול בשלבי הסיום פוגעת בסיכוי לשיקום אותנטי. גם אם יש צורך מערכתי לנייד אסיר מבית סוהר אחד לאחר, יש לבחון תחילה את שילובו בהליך שיקומי ולתת העדפה להליך הטיפולי… תפיסת שב"ס הינה שכל אדם הינו בר שינוי ויש לחזק את יכולותיו, לפיכך יש לסייע לו ולאפשר לו לממש את הפוטנציאל הטמון בו… גם אינטרס הציבור הוא לשקם את העותר טרם סיום מאסרו, ההעברה קטעה בצורה גסה את הטיפול ומשיבה אותו לתקופה בה החל את המאסר בתנאים קשים באגפים הסגורים… העובדה שהוא שהה לאורך מספר שנים באגף פתוח ושולב בתוכנית טיפולית מלמדת כי לא מדובר בעותר המהווה סיכון, להיפך, מדובר בעותר חיובי ויש לעודד את המשך התהליך החיובי… העותר מוכן להתחייב כי עם סיום הפרויקט, במידה ויידרש – יעבור שוב לבית הסוהר איילון, והכל בכפוף למתן הזדמנות לסיום ההליך הטיפולי בפרויקט".

סגן נשיא בית המשפט המחוזי, אברהם טל, דן בעתירה ודחה אותה, בין היתר על רקע דו"חות התנהגות שליליים של האסיר, אך בהחלטתו מתח השופט ביקורת על מודיעין שב"ס. "יש הצדקה בעמדת באת כוח העותר – לאחר שהיו ידועים לשב"ס תוכנם של המידעים החסויים החל מתחילת שנת 2012, מן הראוי שהיה מביא אותם בחשבון בהחלטתו לשלב את העותר בפרויקט לאסירים הסובלים מבעיות קשב וריכוז במעשיהו. חרף המידעים החליט שב"ס לשלב את העותר בפרויקט ומשכך לוקה החלטתו להפסיק את השתתפותו בפרויקט בשל המידעים החסויים בחוסר סבירות". השופט נמנע מהתערבות בהחלטות שב"ס אבל הציע פיתרון מקורי שייאפשר לאסיר להמשיך להשתתף בפרויקט, "ולו על ידי העברתו לצורך הפעילות בפרויקט מכלא איילון לכלא מעשיהו".

מבחינת שב"ס מדובר בכאב ראש לא קטן, פעם או פעמיים בשבוע אוספים את בן ניסן מכלא איילון, ויחידת ליווי של שני סוהרים לפחות מיחידת נחשון מלווה אותו ברכב לחוג במעשיהו, ולא שזה עובר ללא תקלות ורטינות מצד הסוהרים דווקא. מבחינת האסיר, הטיול הזה הוא פיצוי כלשהו על עוגמת הנפש שנגרמה לו עקב המעבר לכלא איילון.