 |
| עדי התביעה בבית משפט בכפר סבא: שוטרים וגנבים מנתניה |
כתב אישום חמור על תקיפת חסר ישע הוגש נגד רס"ר עודד שרביט, ראש צוות מודיעין ביחידת העילית של המשטרה, יאחב"ל. שרביט מואשם בך שהגיע לתחנת המשטרה בנתניה ותקף חשוד אשר נעצר שעה קלה קודם לכן על פריצה לביתו, בעודו כבול באזיקים. בעיקרון, שרביט אינו משרת במשטרת נתניה אלא ביאחב"ל, שמשרדיה ממוקמים במתקן המשולב של להב 433 בעיר לוד.
את כתב האישום הגישה בשבוע שעבר (29 יולי) עו"ד טלי פלדמן ממחלקת חקירות שוטרים לבית משפט השלום בכפר סבא. לפי כתב האישום, ב–13 במרץ אשתקד עוכב עבריין תושב נתניה בחשד שפרץ עם אחרים לבית בו התגורר באותה עת שרביט. החשוד עוכב באחד מחדרי החקירות בתחנת משטרת נתניה, אבל בעקבות ויכוח עם השוטר אשר שמר עליו לקח אותו השוטר לחדר העצורים כשהוא אזוק בידיו וברגליו. לפי כתב האישום, באותן דקות הגיע לתחנה שרביט כאשר מפיו נודף ריח חריף של אלכוהול. בשלב זה החשוד בדיוק הועבר לתא המעצר, ולפי כתב האישום שרביט הטיח בו כי הוא פרץ לביתו והרס לו את האירוע המשפחתי בו שהה טרם הגיע לתחנת המשטרה.
לפי כתב האישום, בהמשך ביקש שרביט מהשוטר המלווה לפתוח את אזיקי הידיים של החשוד, אולם השוטר סירב. עם זאת הוא התיר לשרביט לשהות עם החשוד הכבול בחדר המדרגות של התחנה, אלא שאז החל שבריט להכות את החשוד באגרופים ובעיטות בכל חלקי גופו. כאשר השוטר המלווה הבחין במתרחש הוא מיהר לחדר המדרגות וגונן בגופו על החשוד בזמן שאיש היאחב"ל המשיך לבעוט ולהכות באגרופים את החשוד, וכתוצאה מכך פגם גם בשוטר המלווה שאץ לעצור אותו.
כתוצאה מהמכות של שרביט סבל השוטר מכאבים בכל חלקי גופו, ואילו החשוד בפריצה נחבל בעינו, בעורפו, ברגליו ובידיו, ונזקק לטיפול רפואי. "במעשים האמורים, תקף הנאשם את המתלונן אשר היה אותה עת חסר ישע בהיותו אזוק בידיו וברגליו, וגרם לו לחבלות של ממש", ציינה עו"ד פלדמן בכתב האישום שמייחס לשרביט עבירת תקיפה חסר ישע, עבירה שדינה עד מאסר חמש שנים.
שרביט, תושב נתניה, הוא שוטר מוערך אשר שירת בעברו ביחידת 'צבר' של מג"ב ובהמשך עבר לימ"ר מרכז. במסגרת עבודתו בימ"ר היה מעורב בחקירת רצח הילדה רוז פיזם בת החמש על ידי סבהּ רוני רון בשנת 2008, ובידיעתה של אמהּ מרי פיזם.
בתוך כך, החשוד בפריצה, מישל אוחיון, הורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירות של הסגת גבול וגניבה ונגזרו עליו חודשי מאסר על תנאי וקנס. אוחיון התייחס השבוע לכתב האישום נגד השוטר שתקף אותו: "המכות שהוא נתן לי זאת הייתה קטסטרופה. הוא פשוט החליט לקחת את החוק לידיים. זה גועל נפש. אם ככה הוא מתנהג לאנשים חשודים שעדיין לא הורשעו, זה לא שוטר אלא עבריין לכל דבר. אני מצפה שיעיפו אותו מהמשטרה".
ממחלקת חקירות שוטרים נמסר השבוע כי נכון למועד הגשת כתב האישום שרביט עדיין משרת במשטרה. במשטרת ישראל סירבו להתייחס לכתב האישום ולמיוחס לשרביט, אך בקשר להמשך שירותו של שרביט ביאחב"ל נמסר כי "הסוגיה המשמעתית נבחנת בימים אלה על ידי הגורמים המקצועיים במשטרת ישראל".
שרביט עצמו סירב להגיב לכתב האישום. פרקליטו, עו"ד בני כץ, מסר בתגובה: "למשרדנו טרם הגיע כתב האישום כמו גם חומר החקירה. לאחר שנעיין בחומר ונלמד אותו נגיב בהתאם בפני בית המשפט".
| בית המשפט הרשיע את עודד שרביט
השופט אביב שרון מבית משפט השלום בכפר סבא הרשיע הבוקר את השוטר עודד שרביט בעבירה של תקיפת חסר ישע. עודד שרביט הואשם כי במרץ 2012, בעת ששירת כראש צוות מודיעין ביאחב"ל, הגיע לתחנת המשטרה בנתניה ותקף עצור, שעל פי החשד פרץ לביתו. שרביט, אשר לא היה אותה עת במשמרת, תקף את המתלונן בשעה שהיה חסר ישע בהיותו אזוק בידיו וברגליו, וגרם לו חבלות של ממש. בהכרעת הדין קבע בין היתר השופט שרון כי היותו של המתלונן "עצור" והעובדה כי היה אזוק בידיו וברגליו, עונים על הגדרת החוק לפיה נחשב ל"חסר ישע": "אין ולא יכול להיות חולק, כי עצם היותו של אדם נתון במעצר, מהווה מגבלה חמורה על חירותו. לא כל שכן, כאשר מדובר באדם שידיו ורגליו כבולות באזיקים, עובדה המגבילה עד מאוד את יכולתו לעשות שימוש בגפיו. טווח התנועה שהאזוק יכול להפעיל את ידיו ורגליו מוגבל, הפעולות שהוא יכול לעשות בידיים וברגליים מוגבלות, ויכולתו להתגונן כשהוא מותקף נפגעת לחלוטין. גם שיווי משקלו של אדם אזוק ידיים ורגליים נפגע באופן קשה. בכך בא לידי ביטוי פער הכוחות הגדול שבין הנאשם לבין המתלונן הכבול". עוד ציין השופט כי לאחר האירוע, ובהבינו את חומרת מעשהו ואת התסבוכת אליה נקלע (המתלונן הודיע כי הוא הולך להתלונן במח"ש), ניגש שרביט עם המתלונן מחוץ למבנה התחנה, אל החניון, ועישן עימו סיגריה. בכך, סבר הנאשם כי יקהה מעוקצה של התנהגותו החמורה ו"יישר את ההדורים" עם המתלונן. השופט קבע בהכרעת הדין כי "עצם שהייתו של הנאשם עם המתלונן לאחר האירוע האלים, ביודעו שהוא חשוד בפריצה לביתו ושהוא מתכוון להתלונן על תקיפה מצידו במח"ש, והיעדר רישום מדוייק של הנאמר בשיחה ביניהם, היא מעשה פסול מצידו של הנאשם הנגוע בניגוד עניינים חריף". במהלך הכרעת הדין ציין השופט: "התרשמתי שהמתלונן מסר בפניי עדות אמת, אמינה ומהימנה, עדות הנתמכת, רובה ככולה, בעדויות יתר עדי התביעה ואף נתמכת, בחלקה, בגירסת הנאשם עצמו, המחזקת אותה אף היא". לדברי השופט: "המתלונן העיד בפניי ארוכות, נחקר בחקירה נגדית ממצה ונמרצת ועדותו היתה קוהרנטית, רציפה, נטולת סתירות מהותיות וכאמור, מעוגנת בראיות האחרות. המתלונן סיפר בכנות אודות חלקים נרחבים בהתנהגותו באותו הלילה, אשר היוו עבירות פליליות של ממש מצידו, ונמנע מלייפות או להסתיר את הדברים, זאת חרף העובדה כי טרם התקבלה החלטה בעניינו אצל גורמי התביעה באשר לעבירות התקיפה והאיומים שביצע, לכאורה, כלפי השוטר". בהתייחס לעדותו של השוטר תומרא דוק, אמר השופט: "ניכר היה שמעמד מסירת העדות לא היה קל עבור השוטר תומר. הוא נאלץ, בעל כורחו, למסור דברים מפלילים כנגד קולגה שלו, שוטר מיחידה מובחרת במשטרה, אותו הוא מכיר, ושארוסתו היתה (ואולי עודנה) שוטרת המשרתת בתחנה בה הוא משרת. השוטר תומר נקרע בין חובתו להעיד אמת לבין נאמנותו לנאשם ול"אחוות השוטרים", כשברקע המתלונן העבריין, הבוטה והאלים, אשר מעורר סלידה וחוסר אמפתיה. כל זאת, כשתפקודו של תומר כשוטר נבחן על ידי מח"ש והוא נחקר תחת אזהרה. תוך שהאמור לעיל לנגד עיני, אני קובע כי דבריו של השוטר תומר בחקירתו במח"ש, כמו גם עדותו בפניי, משקפים את שהתרחש במציאות, מהווים תמיכה של ממש לעדותו של המתלונן ומחזקים אותה". לגבי עדות המתנדבים, ציין השופט: "שמעתי את עדויות המתנדבים והתרשמתי מהם. לא נמצאה לי כל סיבה (וגם לנאשם לא נמצאה סיבה כזו) מדוע יבחרו המתנדבים להפליל את הנאשם, דווקא? מדובר במתנדבים צעירים, שחלקם שירתו במשטרה זמן מועט, אשר אינם בקיאים ברזי חקירות ומהלכי משפט". חרף העובדה שקיימות אי אילו סתירות בין דבריהם, הרי שלוז הארוע המתואר על ידם דומה, תומך בגירסת המתלונן ובעדות השוטר תומר, סותר את גירסת הנאשם, וממנו עולים הפרטים המהותיים". בהתייחס לשרביט עצמו, קבע השופט: "הנאשם לא הותיר בי רושם אמין ועדותו אינה מהימנה עליי. עדותו של הנאשם בפניי היתה מדוקלמת, על גבול הלמידה בעל-פה, לא אותנטית, וכללה התייחסות מוגזמת לעדויות המעורבים והצבעה על סתירות, לכאורה, בדבריהם, כאילו מדובר בשלב הסיכומים בתיק . לעיתים, השתמש הנאשם במשלב לשוני גבוה, כשברור שאין זו דרך התבטאותו הטבעית, שכן המלל לא תמיד תאם את ההקשר". עוד לדברי השופט: "עדותו היתה רוויית סתירות, פירכות וחוסר הגיון, כשבחלקה אף חיזקה את גירסת המתלונן ועדי התביעה האחרים". "לא התרשמתי לחיוב מעדותו של הנאשם, אשר בחר לרשום מזכר חסר, אשר אינו משקף את השתלשלות העניינים בארוע; העמיד עצמו במצב של ניגוד עניינים כשבחר להתערב בעניינו של המתלונן, ביודעו כי זה נחשד בהתפרצות לביתו; הושפע מכך עת נגרר לפרובוקציה שיצר המתלונן באופן התנהגותו וחתר למגע עימו, תוך שהוא מבקש מהשוטר תומר להוריד לו את האזיקים; ואף תקף אותו, מבלי שקדם לכך מגע מצד המתלונן; לאחר מכן, ובניגוד לכל נוהל תקין, בחר לשוחח עם המתלונן "על סיגריה", הן אודות ארוע התקיפה, והן אודות ארוע ההתפרצות, זאת ללא כל תיעוד נאות". התיק נוהל ע"י עו"ד מיכל פרייסמן ועו"ד שירן נעים מהמחלקה לחקירות שוטרים בפרקליטות המדינה. |
