שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, עודד מודריק, הרשיע (2.9) את יעקב ג'רבי וחברת י.מ. שירות עדיף בע"מ, בעבירת מסירת מידע כוזב "במטרה שלא יהיה דיווח לפי סעיף 7 לחוק איסור הלבנת הון או כדי לגרום לדיווח לא נכון לפי סעיף 3(ב) לחוק איסור הלבנת הון".
בין השנים 2002-2006 עסקו הנאשמים במתן שירותי ניכיון צ'קים ללקוחות תמורת עמלה, באופן שהלקוח קיבל את תמורת הצ'ק שנמסר לניכיון בכסף מזומן. החברה הוכרה כנותנת שירותי מטבע לפי חוק איסור הלבנת הון והייתה כפופה לחובות דיווח לרשות לאיסור הלבנת הון. ג'רבי, כך נטען בכתב האישום, הצהיר כי הוא אחראי על חובות התאגיד.
על פי הכרעת הדין, בתקופת האישום פעלו הנאשמים לביצוע יותר מ-1000 עסקאות, שכל אחת מהן בסכום של לפחות 50 אלף שקל, שתמורתן ניתנה במזומן מבלי לדווח עליהן לרשות לאיסור הלבנת הון, וסכומן הכולל עומד על כ-156 מיליון שקל. בנוסף לא דווחו לרשות 25 עסקאות, שכל אחת מהן בסכום של לפחות חצי מיליון שקלים, בסכום כולל של כ-17 מיליון שקל.
כמו כן, מתברר כי ג'רבי והחברה נקטו בשיטת פיצול מלאכותי של עסקאות, בסכום של לפחות חצי מיליון שקל, כדי ליצור מראית עין של עסקה נמוכה מסכום זה ולהימנע מדיווח. ג'רבי והחברה גם רשמו שירותי ניכיון צ'קים על שם לקוחות שבפועל לא קיבלו את השירות – בכך הוסתרה זהות הלקוח שקיבל את השירות.
השופט מודריק קבע, כי התביעה הוכיחה את היסוד העובדתי של עבירת איסור הלבנת הון לפי סעיף 3(ב) לחוק, את התגבשות היסוד הנסיבתי ואת היסוד הנפשי הדרוש לעבירה פלילית. בהכרעת הדין נכתב כי: "סעיף 3 של חוק איסור הלבנת הון הוא כלי לחימה משפטי במלביני הון שבא בעבירה. כעין איל ברזל דו ראשי. הראש האחד מיועד לנגח את מלביני ההון עצמם והוא יצוק סעיף 3(א) לחוק. הראש השני מכוון כלפי מנגנוני ההסתרה והניתוב הלוגיסטי של ההון המולבן והוא סגסוגת של חובות הדיווח ואיסורי דיווח כוזב יצוקת סעיף 3(ב) לחוק… תכליתה של הוראת הדין בדבר איסור הלבנה במחדלי דיווח היא ליצור חגורת ביטחון שתעמוד בדרכו של מי שמבקש להלבין הון שהושג בעבירה… קשה להפריז בחשיבותו של קיום דקדקני ודווקני של חובות הדיווח לשם השגת תכלית החוק".
בפרקליטות הביעו סיפוק גם מכך שהשופט מודריק חזר בהכרעת הדין על החלטתו כי בחינת תכליתו של חוק איסור הלבנת הון מצדיקה את החלת הלכת הצפיות על העבירות הללו. השופט, יש לציין, דחה את טענותיו של ג'רבי לתום לב, טעות במצב המשפטי וגם את הטענה לפיה לא צמחה לו כל תועלת כתוצאה מהעבירות. הוא אף דחה את טענת ההגנה מן הצדק שהועלתה במהלך המשפט. עם זאת, השופט התייחס לאי הבהירות בכל הקשור להגדרות החוק ופעילות האכיפה בכל הנוגע להעמדה לדין מינהלי או פלילי בעבירות של אי דיווח, נושא שחוזר ועולה במרבית התיקים בהם בעלי צ'יינג'ים עומדים בפני הליכים על אי דיווח.
את תיק התביעה ניהלו עוה"ד אורנה גלבשטיין וטפת מויאל-רוטשילד מפרקליטות מחוז תל אביב מיסוי וכלכלה.
את ג'רבי והחברה ייצגו עוה"ד רונן רוזנבלום, נתי שמחוני, אסף קליין ושרי טל.
ת"פ 40131-08
