לספריית בית אריאלה בתל אביב יש חוק: אסור להכניס תיקים לשטח העיון. מי שבכל זאת מגיע עם תיק נדרש להפקידו בתא לוקר המיועד לכך. מי שמצא בלוקרים האלה שבספרייה מקור הכנסה זמין הוא רחמים לוי, רווק בן 62, שכבר שנים מנהל אורח חיים "שולי" ואין לו כתובת קבועה. לוי, כך מסתבר, נהג לבקר בספרייה בין יולי לדצמבר 2012, ולשהות בה. "על הדרך" הוא "הרים" שמונה מפתחות ייעודיים של התאים, ובשש הזדמנויות שונות פתח אותם ולקח מהם ארנקים, בהם היה כמובן כסף מזומן וגם כרטיסי אשראי.
לאחר שגנב את כרטיסי האשראי, לוי השתמש בהם לא פחות מ-146 פעמים. בסך הכל הוא גנב 1,650 שקל במזומן, והיקף העסקאות שביצע בכרטיסי האשראי עמד על 31,960 שקל. הוא לא "התקמצן" ועם הכרטיסים קנה אפילו אוכל ושתייה, כרטיסי מזל של מפעל הפיס, וכרטיסי נסיעה לרכבת ולאוטובוס. גם בגדים הוא קנה לעצמו.
מסע הקניות של לוי עלה לו ביוקר. לאחר שנתפס טען כי הוא סובל מהלם קרב בו לקה בעת שירות מילואים בלבנון. מובן שהעבר הפלילי שלו לא עזר לו בסיפור הזה, אולם לבסוף הוא הודה במיוחס לו במסגרת הסדר טיעון בין הסנגורית שלו, עו"ד מירב בן שבת, לבין התובעת עו"ד סיון פיכמן. לפי ההסדר, התביעה הגבילה עצמה לדרישת מקסימום 45 חודשי מאסר בפועל, בעוד שהסנגורית יכולה הייתה לטעון באופן חופשי.
אחרי שהצדדים טענו, סגן נשיאת בית משפט השלום בתל אביב, השופט בני שגיא, קיבל את הסדר הטיעון. הוא אמנם גזר על גנב הלוקרים "רק" 23 חודשי מאסר בפועל, הנספרים החל מיום מעצרו (3.12.12), אבל הוסיף אליהם גם הפעלת מאסר על תנאי בן 18 חודשים, סך הכל 41 חודשי מאסר, עוד תשעה חודשי מאסר על תנאי ותוספת קנס כספי של 6,000 שקל.
