הלוואות לכל מטרה

הנאשמים בשלב המעצר בבית המשפט

האחים שאול, יניב וירון פרץ משכונת תל כביר, יחד עם חבריהם נתנאל לוי, מור כהן, לביא (אימה-ג'וזף) מיננדי וניסים מזרחי, נאשמים במסכת של סחיטה באיומים, תקיפה, חבלה חמורה וחטיפה של בן השכונה, מוטי קסטרו.

על פי כתב האישום, שהגיש (13.11) עו"ד איתי נעמן מפרקליטות מחוז תל אביב על בסיס חקירה של ימ"ר תל אביב, מסכת האיומים והסחיטות החלה בחוב של קסטרו ליניב פרץ – 5,000 שקלים. קסטרו והאחים פרץ מתגוררים במקור באותה השכונה, תל כביר, ועל הבסיס הזה הוא לווה 2000 שקלים גם משני אחיו של שאול, יניב וירון פרץ.

בהקשר זה, נטען, כי באוקטובר 2009 הגיעו יניב וירון פרץ אל ביתו של קסטרו והורו לו להתלוות אליהם. תוך כדי נסיעה איימו עליו, כדי להניעו להשיג את הכסף שהוא חייב להם. בהמשך כפו עליו להגיע אל משרד עורכי דין, קרובי משפחה של האחים פרץ, על מנת שיחתום על מסמכים לפיהם כספים שקסטרו אמור לקבל במסגרת תביעת נזיקין שהגיש, יועברו לזכותם של יניב וירון פרץ. בסוף אוקטובר הגיע קסטרו למשרד עורכי הדין וחתם על מסמך המורה על העברה של 100 אלף שקלים מתוך כספי התביעה העתידיים. בחלוף עשרה ימים הגיע שוב לעורכי הדין וחתם על מסמך נוסף, הפעם העברה של 140 אלף שקלים, בתוספת 10 אחוז מסך כספי התביעה שיקבל.

סעיף האישום השני מיוחס לשאול ויניב פרץ, נתנאל לוי וניסים מזרחי. נטען בו כי קסטרו עבר להתגורר באשקלון, ובאפריל 2013 הגיעו אל ביתו שם שאול ויניב, ודרשו ממנו לשלם את יתרת החוב – 20 אלף שקלים. עוד נטען, כי במספר הזדמנויות הגיעו אל קסטרו חלק מהנאשמים ואילצו אותו להעביר להם סכומי כסף שונים. למשל, נטען כי בשלוש לאוגוסט הם דרשו ממנו סכום נוסף אך קסטרו השיב כי אין לו. למחרת הגיעו אליו שאול, נתנאל וניסים, כפו עליו להיכנס לרכבם ואיימו עליו להשיג את הכסף לאלתר. הארבעה נסעו אל דירתו השכורה של שאול בבניין "סיטי טאוור" ברמת גן, שם כלאו את קסטרו בדירה עד שהחזירו אותו לביתו למחרת, כשכל העת הם דורשים ממנו באיומים להחזיר את הכסף.

בשבע לאוגוסט הגיעו השלושה שוב אל ביתו של קסטרו באשקלון, נטען בכתב האישום, הכריחו אותו לעלות אל רכבם ונסעו לאזור מאגר זוהר בחבל לכיש, שם הורה שאול לקסטרו לרדת מהרכב וירה בשתי ירכיו. בכתב האישום נטען כי במהלך אשפוזו בבית החולים התקשר אליו שאול פרץ, איים עליו שלא יספר לאיש והוסיף, "פעם הבאה זה יהיה בראש".

במסגרת ההתאוששות מהפציעה שהה קסטרו בבית אמו בתל כביר. לפי כתב האישום, האחים פרץ הגיעו גם לשם. ב-30 באוגוסט הגיע יניב לבית אמו, הורה לו לרדת למטה ואז היכה אותו ודרש ממנו באיומים עשרות אלפי שקלים. קסטרו לא הצליח לארגן את הכסף וכעבור שבועיים יניב פרץ הגיע אליו והיכה אותו שוב. בשל האיומים והמכות, במהלך ספטמבר ואוקטובר קסטרו העביר 15 אלף שקלים ליניב פרץ.

אישום נוסף מתייחס לאחים שאול, יניב וירון פרץ, לנתנאל לוי ומור כהן. ב-22 באוקטובר שהה קסטרו בגינה ציבורית ברחוב ארבר בשכונת תל כביר, שם הוא עבד בקלפי מקומית במסגרת הבחירות לרשות המקומית. חלק מהנאשמים פגשו בו שם, הם תקפו אותו ואילצו אותו בכוח לעלות אל רכבם. בהגיעם לשטח פתוח ברחוב שתולים שבשכונת הארגזים הורו לו לרדת מהרכב ושוב תקפו אותו, איימו עליו וכאשר הוא התחנן על נפשו וביקש שיניחו לו ירה בו שאול ברגלו – והנאשמים נמלטו מהמקום. בעודו מטופל על ידי הצוות הרפואי ומתושאל על ידי שוטר התקשר אליו שאול פרץ ואיים עליו שלא יספר לאיש.

מור כהן מואשם גם באיומים על אמו של קסטרו כאשר הגיעה לדיון על הארכת מעצרם של הנאשמים בבית משפט השלום בתל אביב. נגד שאול פרץ הוגש סעיף אישום על ניסון להדחת עדים, מבית המעצר הוא התקשר לאחד מבני משפחתו של קסטרו ושכנע אותם לחזור מהתלונות במשטרה.

מבקשת המעצר עד תום ההליכים שהוגשה נגד השבעה ניתן ללמוד כי כתב האישום מתבסס על עדויות של קסטרו עצמו ושל בני משפחתו. לגבי אירוע החטיפה והירי ב-22 לאוקטובר יש בידי החוקרים מחקרי תקשורת ובדיקת DNA שקושרים חלק מהנאשמים לאירוע.

כמו כן, במהלך הדיון האחרון התברר כי החוקרים הציגו לשאול פרץ חלק מתכתובת וואטסאפ בינו לבין קסטרו. לטענת המשטרה, מדובר בהודעות אשר קושרות לכאורה את פרץ לסכסוך עם קסטרו. מנגד, פרקליטו, עו"ד תמיר סננס, ביקש בדיון לחשוף את התכתובת המלאה של ההודעות, לדבריו יש בה הודעות שדווקא מנקות את פרץ מהאשמות המיוחסות לו. עו"ד סננס: "מרשי מכחיש בתוקף את המיוחס לו. מקומו של תיק זה להתברר בבית המשפט, וכך יהיה".

השופט ציון קאפח מבית משפט המחוזי בתל אביב האריך את מעצרם של השבעה עד להחלטה אחרת.

העסקה: מאסרים לנאשמים 75 אלף שקל לקורבן הסנגורים בתיק, עורכי הדין משה סוחמי, אורית חיון, גלית בש, דוד פאל, אבי כהן ורן קרויט, הגיעו להסדרי טיעון מקלים יחסית עם הפרקליטות לנוכח הקשיים בגביית עדותו של קסטרו על דוכן העדים במשפט. על שאול פרץ, שהורשע בחטיפות, סחיטות באיומים, כליאה, החזקת נשק ופציעה בנסיבות מחמירות והדחה בחקירה, נגזרו ארבע שנות מאסר בפועל (כולל הפעלה של מאסרים מותנים), 18 חודשי מאסר על תנאי ופיצוי בסך 35 אלף לקסטרו. על נתנאל לוי, שהורשע בחטיפה, כליאה וסיוע לסחיטה באיומים, נגזרו 20 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי ופיצוי בסך 15 אלף לקסטרו. על מור כהן, שהורשע בתקיפה הגורמת לחבלה, חטיפה, סיוע לחטיפה, החזקת נשק וסיוע לחבלה חמורה, נגזרו 32 חודשי מאסר (כולל הפעלה של מאסרים מותנים), 12 חודשי מאסר על תנאי ופיצוי בסך 10 אלף לקסטרו. על לביא (אימה-ג'וזף) מיננדי, שהורשע בתקיפה הגורמת לחבלה, חטיפה, סיוע לחטיפה וסיוע לחבלה חמורה, נגזרו 12 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי ופיצוי בסך 5,000 שקל לקסטרו. על ניסים מזרחי, שהורשע בסיוע לחטיפה וסיוע לסחיטה באיומים, נגזרו 12 חודשי מאסר בפועל, 10 חודשי מאסר על תנאי ופיצוי בסך 5,000 שקלים לקסטרו. על יניב פרץ, שהורשע בסחיטות באיומים, נגזרו שישה חודשי מאסר בפועל ו-10 חודשי מאסר על תנאי. על ירון פרץ, שהורשע בסחיטה באיומים, נגזרו שלושה חודשי מאסר בפועל, 10 חודשי מאסר על תנאי ופיצוי בסך 5,000 שקלים לקסטרו.      עו"ד משה סוחמי  עו"ד אורית חיון  עורכי הדין אורית חיון ועו"ד מיקי ברגר, המייצגים את לביא מיננדי: "הסדר הטיעון משקף בתוכו את הבעיות הראייתיות שעלו מהחומר, ואת גרסתו הבעייתית של המתלונן. בכמה החלטות שיפוטיות שוחררו מעורבים בפרשה תוך הבעת תהייה לגבי גרסת המתלונן, דבר שלטעמי הביא את הצדדים לחתימה על הסדר. הלקוח שאותו ייצגתי, לא הכיר את המתלונן, לא היה שייך לסכסוך והעונש אותו קיבל, 12 חודשי מאסר, מייצג בצורה סבירה את חלקו השולי בפרשה."