 |
| גבעת עמל |
שופט בית משפט השלום בתל אביב, מנחם קליין, נמנע מקיום החלטה של בית משפט העליון לצרף את עיריית תל אביב ורשות מקרקעי ישראל (רמ"י) כמשיבות לתביעות הפינוי שהגישו חברות הנדל"ן מ"קבוצת תשובה" נגד תושבי גבעת עמל.
באמצעות עורכי הדין אלימלך קורצוויל ודביר סיני, התושבים אשר נתלו כמוצא אחרון על החלטת השופטת דפנה ארז מבית משפט העליון, הגישו לבית משפט המחוזי ערעור על ההחלטה.
בימים אלה מתבררות תביעות לסילוק יד ודרישה לתשלום דמי שימוש של מיליוני שקלים, שהגישו החברות בבעלות תשובה נגד התושבים. ראשית הסיפור בסוף שנות ה-40, אז הציעה המדינה לתושבים מגורים בגבעת עמל והתחייבה לא לפנות אותם משם מבלי שינתן להם דיור חלופי. בשנת 1961 נמכרו הקרקעות ליזמים פרטיים והתגלגלו עד לתשובה.
לפני כשנתיים, החברות שבבעלותו של תשובה – "דיור ב.פ, אלעד ישראל מגורים" ו"א.מ.ת.ש השקעות" – הגישו תביעות נגד התושבים בדרישה שיתפנו מהשטח. במסגרת התביעות האלה, עורכי הדין של התושבים טענו כי לא ניתן לפנות את התושבים עד שיפוצו כפי שהובטח להם בשנות ה-60. כיוון שהחברות הפרטיות הסירו אחריות וגלגלו אותה אל רמ"י ועיריית תל אביב, דרשו עורכי הדין קורצוויל וסיני שרמ"י והעירייה יצורפו כצדדים לתיק, על מנת "לפרוש את מלוא היריעה ההיסטורית והמשפטית בפני בית המשפט".
 |
||
| השופטת דפנה ברק ארז |
הבקשה נדחתה בכל הערכאות עד לפני כחודש, אז השופטת ארז קיבלה את ערעורם בגילגול שלישי, והחליטה על צירוף עיריית תל-אביב, המדינה ורמ"י כנתבעות של קבוצת תשובה בתיק.
השופט בתיק המרכזי, מנחם קליין מבית משפט השלום בתל אביב, נמנע מישום ההחלטה של בית משפט העליון. בהחלטה שקיבל לפני כשבועיים הוא לא התייחס כלל ל"נתבעות החדשות" (עיריית תל אביב ורמ"י) והודיע באופן כללי בלבד שהוא אינו מעוניין להתחיל לנהל את התיק מההתחלה, ולכל היותר הוא מתכוון להשתמש בחומרים שכבר הוגשו לו מבלי שאף צד יוסיף טענות. כך, לתושבי גבעת עמל לא תינתן האפשרות לתקן את כתבי טענותיהם ברוח פסיקת בית משפט העליון, ולהוסיף טיעונים נגד התנהלות המדינה והעירייה לאורך השנים.
 |
||
| השופט מנחם קליין |
למה התכוונה השופטת ברק-ארז?
"אני סבור שמתן אפשרות לכלל הצדדים לתקן כתבי הטענות, לשלוח שאלונים, לדרוש גילוי ועיון ציבורי במסמכים, להגיש תצהירים נוספים וחזרה אחורה לתחילת הדרך בתיקים אלו מנוגדת לאינטרס הציבורי… המשך ההתדיינות בתיק זה ללא סוף אינה טובה לאף אחד מהצדדים, והיא גם מתנגשת עם עיקרון המידתיות", כתב השופט קליין בהחלטה שניתנה בתחילת החודש. "אינני מעלה על דעתי שזו היתה כוונתה של כבוד השופט ברק-ארז… וכי אם ידעה שסיימנו את ההוכחות לאחר שמיעת עשרות עדים בשערות דיוני הוכחות מוקלטים היתה מאפשרת תיקון כללי של כתבי הטענות, ביצוע הליכים מקדמיים בשלב זה של המשפט והחזרת הגלגל אחורה".
בהמשך השופט כינה את הפרשה "מגה תיק" וכתב שהוא מכיל "אלפי דפי פרוטוקולים מתומללים, אלפי מוצגים, תצלומי אוויר, חוות דעת מומחים, תצהירים ומסמכים רבים". עוד כתב השופט כי בשלב מסוים כבר לא היה מקום בלשכתו הקודמת לכמות הארגזים של תיקי גבעת עמל ב' ואלו מצאו את מקומם במסדרון.
השופט קליין הוסיף כי הטענות שהועלו בפניו כמו עשיית צדק, חיסכון בזמן שיפוטי והגעה לחקר האמת הן אמורפיות. "איזה צדק זה כשהתושבים המסכנים צריכים עוד שנים לכתת את רגליהם בבתי המשפט??? איזה אמת בדיוק תצמח בסבבים נוספים ועוד אלפי דפי פרוטוקול ומסמכים? להיפך – הגעה לחקר האמת רק תתרחק לדידי בבחינת 'מרוב עצים לא רואים את היער'".
השופט קליין קבע מועדים להגשת סיכומים, תוך כדי קביעה כי פסקי דין ינתנו בחודש מרץ 2018.
כאמור, תושבי גבעת עמל הגישו ערעור על החלטת השופט קליין בו הם מצרים על החלטתו וטוענים כי היא "עומדת בסתירה מוחלטת לפסק דינו של העליון, רצופה בטעויות עובדתיות, מונעת מהמבקשים להעלות את טענותיהם וגורמת לניהול הליך משפטי פגום, חסר ושגוי אשר לא ניתן יהיה לשנותו".
