היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט החליט להסמיך את המשטרה לחקור היבטים משמעתיים שעולים מתוך תלונות על שימוש בכוח על ידי שוטרים, שהתיק בעניינם נסגר במח"ש ללא חקירה. המשמעות: תלונות על אלימות נגד שוטרים ייבדקו ברזולוציות גבוהות יותר ויוחזרו לחקירת משטרה מדוקדקת. בכך למעשה מיישם מנדלבליט את אחת ההמלצות בדוח הצוות הבין-משרדי למיגור הגזענות נגד יוצאי אתיופיה, בראשות מנכ"לית משרד המשפטים אמי פלמור.
מח"ש, שפועלת בתוך הפרקליטות, היא כיום זו שמופקדת על חקירה והגשת כתבי אישום בכל העבירות הפליליות הנוגעות לשוטרים, למעט מספר חריגים. בין היתר, מח"ש מופקדת על חקירת עבירה של שימוש בכוח, והיא בעלת הסמכות להחליט על העמדה לדין, הן בהיבט הפלילי והן בהיבט המשמעתי. לעיתים, תיקים נגד שוטרים המסתיימים ללא כתב אישום פלילי, מועברים למשטרה לצורך העמדת השוטרים לדין משמעתי. יתר עבירות המשמעת מטופלות ממילא על ידי המשטרה.
כאמור, אחת ההמלצות בדוח – שנועד לפתור את יחס השוטרים כלפי יוצאי אתיופיה – היתה שהיועמ"ש יסמיך את מחלקת המשמעת במשטרה לחקור חשד לעבירות משמעת, אף שאינן מטופלות במח"ש ונסגרות מחוסר עניין לציבור. זאת, לאחר שהתברר כי לא אחת תיקים אינם מוחזרים למשטרה, כך שסגירת התיק במח"ש מסיימת את הטיפול באירוע והתיק נגנז.
המשנה ליועמ"ש אבי ליכט, שריכז את העבודה בנושא יישום המלצות דוח פלמור, השיג הסכמה עקרונית בין גורמי המשטרה, מח"ש והפרקליטות, לפיה תיקי השימוש בכוח שנסגרו במח"ש יועברו לבדיקה פרטנית במשטרה, לצורך בחינה משמעתית ומערכתית.
לפי ההמלצה, תיקים שיוחזרו למשטרה יצטרכו לעמוד בשלושה קריטריונים. האחד, שהתלונה בתיק היא על שימוש מינורי בכוח, או כזה שלא חרג במידה רבה ממידת הכוח שנדרשה בנסיבות העניין. השני, שהתיק נסגר במח"ש ללא חקירה או בדיקה מקדימה, והשלישי, שההחלטה שלא לפתוח בחקירה היא מאחר שאין בדבר עניין לציבור. על פי נתוני מח"ש, מדובר בכ-180 תיקים בשנה.
בנוסף, למשטרה יועברו כל התיקים בהם בוצעה חקירה אך הוחלט לסגור אותם מבלי להעמיד את החשוד לדין פלילי או משמעתי. זאת, על מנת שהמשטרה תוכל לקיים בחינה מערכתית-מנהלית-פיקודית לשם הסקת מסקנות, הפקת לקחים וגיבוש תובנות. לדוגמה, האם תופעות מסוימות מאפיינות שוטר, תחנה, מרחב או מחוז מסוים.
היועמ"ש לא רק אישר את המתווה שהציע ליכט, אלא אף אימץ את המלצתו לפיה מי שיוסמך במשטרה לטפל בתלונות שהוחזרו ממח"ש, יהיה גם זה שירכז גם את הטיפול במישור המשמעתי, למשל התבטאויות גזעניות מצד שוטרים.
ראש היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות, עו"ד אווקה (קובי) זנה: "אני מברך את היועץ המשפטי לממשלה ואת מנכ"לית משרד המשפטים, אמי פלמור, על הובלה ושותפות במאבק בגזענות הממסדית. זו בשורה חשובה לציבור הישראלי. חשוב לוודא שתלונות על רקע גזענות, שעולות מהן עבירות משמעת, יטופלו עד תום. משטרת ישראל משרתת את כלל החברה הישראלית, והיא חייבת לשמור על זכויות האדם בכל אירוע שיטור ואכיפה. טיפול משמעתי הולם כלפי שוטרים שאינם מקפידים על כללי התנהגות נאותים כלפי הציבור, יוביל לשיפור עבודת השיטור ויחזק את אמון הציבור במשטרת ישראל".
