פרשת האירוע המצולם לפני שלוש שנים, שבגינו פרצו הפגנות קשות של בני העדה האתיופית, מגיע לסיומו המשפטי. בסרטון שהופץ וגרם למהומות, נראה שוטר מכה חייל ממוצא אתיופי, דמאס פיקאדה, כיום קצין בצה"ל, שלכאורה סירב אז להתרחק מרחוב שנסגר עקב חפץ חשוד. בית המשפט העליון דחה היום (רביעי, 28.2) שתי עתירות: אחת שהגיש פיקאדה, והשנייה שהגיש השוטר לשעבר. שתיהן הוגשו כנגד החלטת היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לסיים את הפרשה בהסדר מותנה לשוטר, ללא כתב אישום.
החלטות התביעה עברו כמה טלטלות ושינויים לפני ההחלטה הסופית. ביוני 2015 החליט היועמ"ש דאז, יהודה וינשטיין, לסגור את התיק לשוטר ולהפנותו להליך משמעתי. זאת לאחר חקירת מח"ש בה נקבע כי השוטר ביקש מהחייל לעזוב את המקום, בתגובה החייל דחף ראשון, ולאחר מכן השוטר הפעיל כוח ממשי והוחלפו מהלומות הדדיות. "תיק זה נכנס למסגרת התיקים בהם שוטר נקלע אגב פעילות מבצעית למצב של היתקלות באזרח, הממרה לכאורה את פיו ואינו פועל על פי הוראותיו", נקבע בהחלטת מח"ש.
היועמ"ש מנדלבליט החליט כעבור שנתיים על עיון חוזר בסגירת התיק, בעקבות פניית פרקליטו של החייל, עו"ד אייל אבולפיה. מנדלבליט קבע כי בחינה מחודשת העלתה שנפלו אי דיוקים בהחלטה הקודמת. "האירוע החל בדחיפה של השוטר את החייל, בעקבות דבר מה שאמר החייל. לאחר דחיפה הדדית, הפעיל השוטר כוח ממשי כלפי פיקאדה, חנק אותו בשתי ידיו ונתן לו ברכיה".
מנדלבליט הודיע לשוטר שפוטר בינתיים כי התיק ייפתח מחדש, אך הציע לו לסיים את הפרשה בהסדר שכולל הודאה בעובדות וקנס כספי, ללא הליך פלילי בבית משפט. נגד החלטה זו עתרו כאמור שני הצדדים.
השוטר לשעבר, שיוצג על ידי עורכות הדין אפרת נחמני–בר ותהילה חדד, טען כי החלטת היועמ"ש על פתיחת התיק המחודשת נגועה בשיקולים זרים, ומושפעת ממניע גזעני שגוי שהדביקו לו. לטענת השוטר, הוא הופלה מול המתלונן, שזכה ליחס מיוחד ושטח את טענותיו פעמיים בפני היועמ"ש. החייל טען מנגד, כי יש להעמיד את השוטר לדין פלילי מלא ואין סמכות למנדלבליט להציע לו הסדר מותנה לסגירת התיק.
השופטים, יורם דנציגר, יצחק עמית ונעם סולברג, דחו כאמור את שתי העתירות. השופט דנציגר קבע כי החלטת מנדלבליט על פתיחת תיק החקירה מחדש "מעוררת קשיים" וכי הסמכות שמורה למקרים קיצוניים עקב פגיעתה בזכויות החשוד שחייו מיטלטלים פעם נוספת לאחר שהוסר מעליו לכאורה החשש לעמוד לדין. מנגד, כתב דנציגר, "לא ניתן להתעלם מכך שבמקרה זה, מוטלת על הכף סוגיה פלילית שיש לה חשיבות ועניין ציבורי גדולים".
השופט המשיך וביקר: "נראה כי התביעה סותרת את עצמה, עת היא טוענת כי האינטרס הציבורי מצדיק את פתיחת תיק החקירה, ומנגד, מחליטה שלא להגיש כתב אישום אלא להגיע להסדר מותנה עם מי שלטענתה פגע באינטרס הציבורי… חשיפתה של הקלטת שתיעדה את האירוע נגעה ב'עצב חשוף' בחברה הישראלית באופן שמוכיח מעל לכל ספק כי לציבור יש עניין רב באירוע ובתוצאותיו, וייתכן שהיה נכון לקבל החלטה אחרת בעניין ההעמדה לדין". עם זאת, בשורה התחתונה החליט בית המשפט לא להתערב בהחלטות היועמ"ש ובשיקול דעתו.
