לראשונה, המשטרה פרסמה קובץ פסקי דין של בית הדין למשמעת, כאשר שמותיהם של חלק מהשוטרים שהורשעו גלויים. זאת, בהתאם למדיניות חדשה לפיה הרשעות בעבירות משמעת שעניינן אלימות, הטרדה מינית או פגיעה בציבור – יפורסמו ללא השחרת שמות המורשעים כפי שהיה נהוג. שינוי המדיניות נקבע בעקבות פניותיו של עו"ד פיני פישלר למבקר המדינה ולמשרד המשפטים, כפי שפורסם לראשונה בפוסטה.
בחלק מפסקי דין שניתנו, נותר חיסיון על שמו של השוטר המורשע, עקב הגדרת העבירות כ"עבירות פנים ארגוניות", כמו רשלנות בהחזקת נשק, או אלימות בין שוטרים. לאחר פרסום פסקי הדין, עו"ד פישלר פנה למחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים בדרישה לחשוף את שמות הנדונים כולם. לדבריו "עבירות פנים ארגוניות כפי שהוגדרו אינן סיפור כיסוי להסתרה".
אלים ועצבני
אחת הפרשות שהובאו לאחרונה לבית הדין עוסקת בשוטרת שניסתה לכסת"ח את מפקדה – להסתיר אירוע בו הוא היכה באלימות עצור. היא כתבה דו"ח כוזב ולאחר מכן שיקרה בחקירת מח"ש.
בשעת לילה במאי 2015 הובא לתחנת קרית מלאכי עצור שתוי, שהוכנס לחדר המעוכבים, התווכח עם השוטרים, צעק ולא ציית להנחיה לשבת בשקט. קצין השיטור והקהילה בתחנה, פקד שי שלמה, איבד את הבלמים: הוא תפס את העצור האזוק, היכה אותו ליד עמדת היומן בתחנה, הטיח אותו בארון חשמל, והוסיף להכותו באמצעות היד והברך. לאחר מכן, תפס בחולצתו, זרק אותו על הרצפה ובעודו שוכב כבול – בעט בו מספר פעמים.
רס"ל אסטר זיו שימשה כיומנאית במשמרת והיתה עדה לדברים. בזיכרון דברים שרשמה על האירוע כתבה תיאור כוזב ולא ציינה את השימוש בכוח של מפקדה ואת תקיפת העצור.
הקצין הוסיף ועשה מעשים חמורים יותר ויותר: כאשר התברר לו כי האירוע תועד במצלמות האבטחה, הוא פעל במטרה לאתר את הסרטון ולמחוק אותו. הוא ניגש לחוקר המוסמך להוריד סרטים ממצלמות האבטחה, הצטרף אליו לצפייה ובדה דוח פעולה בו כתב כי העצור תקף אותו. בנוסף, הקצין פנה לחוקר אחר וציין בפניו כי החשוד גרם נזק לארון החשמל בתחנה ויש להוסיף לחשדות נגדו עבירה של היזק לרכוש. זאת, כאשר הנזק לארון נגרם כתוצאה מתקיפתו של הקצין את העצור.
לפני שנחזור אל השוטרת, נציין את האופן הקל בו הסתיימו לאחרונה ההליכים נגד הקצין. פקד שלמה הועמד לדין פליליו, והודה בתקיפה ושיבוש מהלכי משפט בהסדר שנקשר עוד בשימוע. הוגש כתב אישום מוסכם, כאשר העונש פתוח להכרעת בית המשפט, שחס על הקצין. התביעה דרשה שישה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, אך שירות המבחן המליץ "להסתפק בעונש חינוכי" – עבודות של"צ ואף ביטול ההרשעה כדי לא לפגוע בקצין. הסנגור, עו"ד שרון וקנין, ביקש להכיר "במקרה כמקרה חריג ולבוא לקראת הנאשם (45) שנותרו חמש שנים לשירותו, ולאפשר לו לפרוש בכבוד". "פקד שלמה עשה טעות", הסביר הסנגור והוסיף לגבי הניסיון להשמיד ראיות: "הוא פעל מתוך לחץ וחשש לאיבוד מקום עבודתו".
שופט בית משפט השלום בבאר שבע, רון סולקין, כתב דברים קשים לפני שהקל בעונש: "אם גם ניתן היה, אולי, להבין טענת ההגנה (ולא להסכים עמה), כי החיכוך המתמשך של שוטרים עם אזרחים החשודים בעבירות, המפגינים, לעתים, זלזול ברשויות החוק – עלול ליתן אותותיו בשוטרים ולהביא, לעיתים, לחציית נורמות בדרך של הפעלת כוח בלתי מוצדק – בשום אופן אין לקבל, כי אנשי חוק יפעלו לשיבוש חקירה, תוך ניסיון להעלמת ראיות ורישום דוח פעולה כוזב, במטרה להפליל אזרח בעבירות שלא עבר. פעולה באופן זה מהווה כשל ערכי עמוק ובסיסי, שפוטנציאל הפגיעה שלו באמון הציבור במערכת אכיפת החוק – גדול ביותר".
"בידוי הדוח הכוזב, בו טען הנאשם, כי האזרח נפגע העבירה הוא שהפעיל אלימות כלפיו ופנייתו לאיש משטרה אחר, כי יוסיף לחשדות עבירה נוספת שלא נעברה כלל – הקימו סיכון ממשי להרשעת שווא של אותו אזרח אלמלא שפר מזלו של אותו אזרח והאירועים צולמו – ואלמלא כשל ניסיונו של הנאשם להשמיד הצילומים", הוסיף השופט, "מנגד – ביום פקודה – אין בית המשפט רשאי להתעלם משירותו הארוך והפורה של הנאשם. כמו כן עצם הרשעתו עלולה להיות בעלות תוצאות משמעותיות. בנסיבות אלה יעמיד עונשו על הרף הנמוך תוך קבלת המלצת שירות המבחן לענישה שיקומית: מאסר על תנאי, 240 שעות לתועלת הציבור ופיצוי של 10,000 שקל".
תגובת עו"ד וקנין: "אנחנו מברכים על החלטת בית המשפט שבחר לשקול את הדברים גם לקולא בעניינו של הנאשם ולהשית עליו בסופו של יום עונש מאוזן וראוי".
חזרה ליומנאית זיו: זו נשפטה בבית הדין המשמעתי כיוון שראתה את האירוע ולא דיווחה. בנוסף, השוטרת שיקרה במח"ש כשנשאלה אם ראתה סרטון של האירוע, או אם מישהו אחר ראה את הסרטון, והשיבה בשלילה למרות שהיתה עדה לכך שהקצין צפה בו.
התובעת בתיק ביקשה למצות את הדין עם היומנאית, למרות שמדובר בשוטרת צעירה בתחילת שנות העשרים ובמפקדה, שהוא כפול בגיל. "אסור היה לה להחריש והיה עליה לראות בחקירתה במח"ש הזדמנות לספר ולתקן. הן המשטרה והן הציבור מצפים מכל שוטר שיאמר אמת, כל הזמן".
הסנגור אמר כי השוטרת מבקשת להמשיך בשירותה (הדבר יוכרע בהליך מנהלי בהמשך) ומביעה צער וציין מספר תפקידים שעשתה: סוכנת במבצע לכידת פדופילים, במבצע נגד מכירת אלכוהול לקטינים, ובחקירה נגד זייפני תעודות זהות.
במסגרת הסדר טיעון, השוטרת הורשעה בעבירות התנהגות שאינה הולמת. נשיאת בית הדין, תנ"צ לילי באומהקר וחברותיה להרכב, נצ"מ רקפת לוין-גורדון וסנ"צ תמר עמית, אישרו את ההסדר במסגרתו נענשה השוטרת בהורדה בדרגה למשך ארבעה חודשים בפועל ונזיפה חמורה.
החוקר והמידע המסווג
חוקר פשעים במרחב ציון בירושלים, רס"מ אליהו לוי, הורשע לאחרונה על פי הודאתו בבית הדין ב-104 עבירות של שימוש לרעה בסמכות. לוי, המשרת במשטרה 15 שנים, ניצל הרשאות כניסה למערכות מידע משטרתיות וערך 104 בדיקות על הגרוש של קרובה שלו ובני משפחתו. הוא חיפש תיקים פליליים של הגרוש ומידע מסווג. התביעה המשטרתית ביקשה את הורדתו בדרגה למשך שנה, אך מתוכה רק שלושה חודשים בפועל.
התובעת בבית הדין ציינה את "הנזק שנגרם לאמון הציבור במשטרה בשל שימוש לרעה לצרכים פרטיים בהרשאות שניתנו לשוטרים לצורך מילוי תפקידם" ואת "החשיבות בשמירה על זכויות האזרח, בהן הזכות לפרטיות". שופטי בית הדין ציינו: "פרטי מידע אישיים ורגישים הנצברים במערכות המידע של השלטון הם חסויים והמידע האגור בהם אינו אמור להיות נחלת הכלל ללא הסכמתו המפורשת של האזרח הנוגע בדבר".
עדי האופי של מפקד הפלוגה
מפקד פלוגה ותיק במג"ב שהיכה שלושה פקודים שלו והוריד 'כאפות' כאשר התנהגותם לא מצאה חן בעיניו, הורשע בהתנהגות שאינה הולמת. הנאשם התבטא בביטויים מאיימים, דחף, היכה, איים בשוקר חשמלי ואף ניסה להניא את פקודיו מלהתלונן.
מספר חסר תקדים של עדי אופי התייצבו בבית הדין לומר טובות על הקצין לאחר שהודה במעשים – ובראשם סגן יו"ר הכנסת, ח"כ חמד עאמר, שטען כי הקצין הוא "דוגמא לפקודיו, עשה המון למען המדינה, אסור שילך הביתה וחייבים לתת לו את האפשרות להמשיך לשרת ולתרום".
השופטים אמרו כי "קשה ליישב בין המעשים החמורים בהם הודה הנאשם לבין הדמות שתוארה בפניהם. לא בכל יום אנו נתקלים במספר כה רב של עדים; אזרחים ושוטרים, מפקדים ופקודים, מבוגרים וצעירים, יהודים, דרוזים ובדואים, העוצרים את שגרת יומם ובאים כדי לשמש מליצי יושר, שלא ייפגעו שירותו ודרגתו של הנאשם". בסופו של דבר, בית הדין קיבל את בקשת הסנגור, עו"ד מיכאל כרמל, שלא להוריד בפועל את דרגתו של הקצין ולהסתפק בקנס של 2500 שקל ונזיפה, לצד הורדת דרגה על תנאי לתקופה קצובה. הקצין, הוסבר, ספג כבר עונש בכך ששובץ בתפקיד מנהלי וקידומו עוכב.
