בית המשפט המחוזי בלוד קיבל לאחרונה (29.5) את ערעורו של י', תושב נתניה בן 34, וביטל את הרשעתו הפלילית, על אף שהודה בתקיפה הגורמת חבלה של ממש. זאת לאחר שהרכב השופטים ורדה מרוז, שמואל בורנשטיין ונאוה בכור השתכנעו כי הותרת ההרשעה על כנה תפגע קשות בעתידו.
לפי כתב אישום מתוקן, שהוגש לבית משפט השלום בנתניה, במסגרת עסקת טיעון הודה י' כי תקף את המתלונן, שהתנגש עם מכוניתו באופנוע עליו רכב הנאשם. הוא הכה את המתלונן בפניו, הצמיד אותו לרכב ועיקם את ידו. ב-7 בנובמבר הורשע י', ונדון לתשעה חודשי מאסר על תנאי, קנס של 500 שקלים, פיצוי על סך 3000 למתלונן, ו-500 שעות עבודה לציבור.
באמצעות עורכי הדין אייל בסרגליק ואיתי כהן, ערער י' למחוזי, הן על ההרשעה והן על היקף השעות לציבור. ראשית, הדגיש עורך דינו את נסיבות חייו של צעיר שעלה לבד מקונגו, שירת כחייל בודד בצה"ל, סיים תואר ראשון במדעי המחשב ועובד בחברה אמריקנית גדולה. עו"ד בסרגליק הסתמך גם על תסקיר המבחן, שקבע כי רמת מסוכנותו של י' נמוכה, כמו גם הסיכוי שיחזור על מעשיו, והמליץ לא להרשיע. בנוסף, התמקד עו"ד בסרגליק בנזק שייגרם לי', שכן מעבידו כבר הודיע כי אם תירשם לחובתו הרשעה פלילית, הוא לא יוכל להמשיך בחברה, על אף היותו עובד מצטיין.
עו"ד אור ממון מהפרקליטות, שייצג בערעור, טען כי מעשי הנאשם נכללים בתופעה הנפוצה המכונה זעם הכביש, וכי ראוי לשלוח מסר כי גם מעורבות בתאונת דרכים אינה סיבה לתקוף בפראות אדם אחר.
השופטים הסכימו הם מדובר באירוע חמור המבטא את התופעה, אולם מבלי להקל ראש, קבעו כי מדובר באירוע חריג באורח חייו הנורמטיבי של י', וכי בשל הודעת המעביד, גם אין מחלוקת על הנזק שייגרם לנאשם. "בנסיבות העניין", סיכמו, "…באיזון שבין חומרת העבירה לבין הפגיעה הקשה בשיקום המערער, ניתן לסיים את ההליך ללא הרשעה". עם זאת, החליטו השופטים כי אין מקום להתערב בהחלטת השלום, ולפיכך הותירו את היקף השעות לציבור על 500.
