איש העסקים שאול אלוביץ ואשתו איריס הגישו בקשת רשות ערר על תפיסת רכושם בתיק 4000 (בזק) לבית המשפט העליון. באמצעות עורכי דינם, ז'ק חן, מיכל רוזן עוזר, נעה פירר ותאיר בן שושן, מבקשים בני הזוג אלוביץ להביא להכרעת בית המשפט שאלות משפטיות בסוגיות בעלות חשיבות חוקתית וציבורית שחורגות מעניינם הפרטי.
"אין ספק שבית המשפט העליון לא היה מתיר בצו תפיסת טבעות נישואין מאצבעותיהם, הורדת עגילים מאוזניה של המבקשת ושעון מזרועו של המבקש, כאילו יש באלו להעשיר את קופת החילוט", טענו בני הזוג. השניים חשודים במתן שוחד לראש הממשלה בנימין נתניהו באמצעות אתר "וואלה", וקבלת הטבות רגולטריות לחברת בזק, שהפרקליטות אמדה את שוויין בכמיליארד שקלים.
בבקשת הערר נטען כי הפרקליטות הודתה כי תפסה והורידה את התכשיטים מידי החשודים, מבלי שהיה בידיה צו בית משפט המאשר זאת. בדיונים קודמים התברר כי צווי תפיסה התבקשו על ידי הפרקליטות מראש, אך ורק בנוגע לחשבונות הבנק, נכסי הנדל"ן והרכבים של בני הזוג אלוביץ, לא בנוגע לתכשיטים וחפצי אמנות שנלקחו מביתם. "המבקשים אינם חולקים על כך שבנסיבות מסוימות, החוק מקנה למשטרה סמכות תפיסת חפצים ללא צו. אלא שעל מנת לעשות שימוש בסמכות זו, צריך שיעלה צורך חיוני מובהק. אין להקיש כי בכל מקרה מוקנית סמכות כזו", כתבו עורכי הדין.
הורדת התכשיטים, המשיכו עורכי הדין לטעון, "מדגימה את הצורך בביקורת שיפוטית על דרך של פניה מנומקת בבקשה לקבלת צו טרם תפיסת הרכוש". לדבריהם, הדבר מדגיש את הסכנות הגלומות בפעולה משטרתית שאינה כפופה לביקורת כזו, "בין היתר, תפיסת רכוש למטרות זרות, השפלה והפעלת לחץ על נחקרים. למרבה הצער, טעה בית המשפט המחוזי שלא התייחס כלל להתנהלות ברוטאלית ומשפילה זו של המשטרה. יתר על כן, הלכה למעשה, החלטת בית המשפט מכשירה בדיעבד התנהלות פסולה זו על הסכנות הגלומות בה".
בנוסף, טענו עורכי הדין חן ורוזן-עוזר, בית המשפט שגה כשייחס לאיריס אלוביץ עבירת הלבנת הון, ואפשר תפיסת רכוש שלה רק על בסיס חשד שהיתה שותפה לביצוע עבירת מקור (מתן השוחד באמצעות פרסום מחמיא, ז"ק). "לא ניתן לטעון שהיא ביצעה פעולה ברכוש אסור (שהתקבל לכאורה בחברת בזק, ז"ק), לא במישרין ולא באמצעות אחר. הרכוש לא הגיע לידיה, היא לא הורתה מה לעשות בו, אין לה שליטה או החזקה ברכוש, והיא לא הייתה שותפה להחלטה כיצד לפעול ברכוש".
