בית המשפט גזר שמונה חודשי מאסר על תנאי וקנס של 150 אלף שקלים על משה טטרו, חבר ועד עובדי בנק דיסקונט, שהורשע ביוני האחרון במרמה והפרת אמונים בתאגיד. זאת לאחר שבהיותו חבר ועד ואחראי על קשרי הוועד עם ספקי שירותים ומוצרים לעובדי הבנק, ערך עסקה עם סוכנות ביטוח מרוז, בבעלות המתלונן דוד רוזנברג, ספקית שירותי הביטוח לעובדים.
לפי העסקה היתה אמורה סוכנות מרוז לשאת בחוב אישי שהיה לנאשם בחברת הביטוח מנורה, כתוצאה מעבודתו בעבר כסוכן ביטוח. טטרו הואשם גם בשוחד, אולם השופטת מיכל אגמון–גונן זיכתה אותו מעבירה זו מחמת הספק, ועדותו הבלתי מהימנה של רוזנברג (לידיעה המלאה).
בהכרעת הדין קבעה השופטת כי חבר ועד בארגון עובדים של תאגיד, העורך עסקה עם אחד הספקים שמספק מוצרים או שירותים לעובדי התאגיד, או מי שמתמודד במכרז כדי לספק זאת, כשהוא מודע לכך שמדובר בספק, עובר עבירה של הפרת אמונים בתאגיד. "חברות בנציגות עובדים, בוועד עובדים, מביאה עמה כוח רב ולצדו אחריות רבה, אחריות לפעול לטובת העובדים ולטובתם בלבד", כתבה בהחלטת ההרשעה.
"כדי להבטיח זאת יש לקבוע איסור מפורש לחברי ועד עובדים לקבל טובות הנאה או לערוך עסקה פרטית עם ספקי מוצרים ושירותים הנבחרים באמצעות הועד עבור העובדים…ככל שמדובר בנורמה מקובלת, יש לעקרה מן השורש. זה המקום להכוונת התנהגות".
טטרו הינו חבר ועד הראשון שהואשם בעבירה מסוג זה, ולכן מדובר בפסיקה תקדימית. אלא שבעוד התביעה טענה כי התקדימיות אמורה לשלוח מסר ולכן יש להחמיר עם טטרו, טען סנגורו, עו"ד עמיר ג'ורג'י, כי דווקא בגלל התקדימיות וחוסר הבהירות לגבי הענישה, יש להקל עמו.
השופטת אגמון-גונן התייחסה לכך בגזר הדין, וקיבלה את עמדת עו"ד ג'ורג'י. היא קבעה שמאחר שקביעות נורמטיביות אלו בהכרעת הדין, כמו גם ההרשעה של חבר ועד בעריכת עסקה בניגוד עניינים, הינן תקדימיות, אין למצות את הדין עם הנאשם, ו"יש לאפשר לחברי ועד באשר הם להפנים ולהטמיע נורמות התנהגות אלו, מבלי להחמיר עם טטרו יתר על המידה".
סיבה נוספת לעונש המקל היא מחדלי החקירה שהיו בתיק, ובעיקרם, קבלת גרסתו של רוזנברג ללא בדיקה מעמיקה, כשבית המשפט קבע בהכרעת הדין כי כבר במשטרה היתה גרסתו מלאה סתירות. "לאור התקדימיות בהכרעת הדין", כתבה בגזר הדין, "ולאור מחדלי החקירה, אני סבורה כי אין למצות את הדין עם טטרו…אני סבורה כי זו הפעם, ניתן להסתפק בענישדה כלכלית". לפיכך הסתפקה כאמור בשמונה חודשי מאסר על תנאי. עם זאת, השופטת אגמון-גונן עמדה על כך שבעבירות כלכליות ראוי להחמיר במרכיב הכלכלי בענישה, והטילה עליו קנס של 150 אלף שקלים.
