כתב אישום שהוגש בארה"ב נגד אזרח ישראלי בשם הרי עמר פירט כיצד עמד זה בראש ארגון פשע כלכלי, שביצע הונאות נגד חברות אירופאיות, ובמדינות ערב. אבל נשאלת השאלה, מה הקשר בין ארצות הברית לבין אזרח ישראלי החשוד בעבירות שבוצעו באירופה? האף.בי.איי על שלוחותיו השונות הוא מזמן השוטר של העולם, ומדינת ישראל היא משתפת פעולה שלו.
במהלך השנים 2014 ו-2015 התחזו עמר וכמה מחבריו לבעלי תפקידים בכירים בחברות שונות, לרוב מנכ״ל חברה ואפילו היושב ראש שלה. הם עשו זאת באמצעות שימוש באמצעים טכנולוגיים מתקדמים, ליצירת כתובות דוא״ל דומות ואף זהות לכתובות של אותם בכירים בחברות.
השיטה זכתה לכינוי "הנדסה חברתית". באמצעות הכתובות המפוברקות הם שלחו הודעות לעובדים בדרג הביניים בחברה, כאלה אשר יש להם גישה לחשבונות הבנק שלה. בהודעות דוא"ל אלה, שכאמור נחזו להיות מאת הבכירים ביותר בחברות, התבקשו עובדי דרג הביניים להעביר סכומי כסף גדולים לחשבונות בנק שפורטו בהודעות הדואר האלקטרוני. מצג השווא של "הבוסים" כלל הסבר מנומק בשפת החברה, על כך שהעברת הסכום נדרשת לשם עסקת רכישה של חברה אחרת.
על מנת לבצע את מעשי ההונאה השתמשו הנאשמים בשירותי רשם שמות מתחם בארה"ב (דומיינים – domain name registrar), לשם רכישת שמות מתחם דומים לכתובות הדוא״ל של האח"מים בחברות שאותן הונו. למשל, במקום microsoft.comהם רשמו rmicorosoft.com.
במטרה להטעות את העובדים שאליהם פנו, ולגרום להם להאמין שמדובר בפנייה פנימית לגיטימית, הם השתמשו בתוכנה ייעודית המאפשרת לשנות את תצוגת כתובת הדוא״ל ממנה נשלחה הודעת מייל, באופן כזה שההודעה שתישלח לעובד החברה תיראה לו כהודעה המגיעה מכתובת הדוא״ל האמיתית של המנהל אליו התחזו הנאשמים.
בנוסף, כך על פי כתב האישום, חברי החבורה השתמשו בשרתי דוא״ל אמריקאים מוכרים לשליחת הודעות לעובדי החברות, זאת כדי למנוע ממערכות הדואר האלקטרוני של החברות לסנן אותן כהודעות זבל.
בהודעות הדוא״ל שנשלחו לעובדים בדרגי הביניים ציינו המתחזים, בין היתר, כי מדובר בעסקה סודית וביקשו מאותו עובד לשמור על חשאיותה. כדי לחזק את מצג השווא נהגו חלק מאנשי החבורה להתחזות גם ליועצים ולעורכי דין אשר מלווים את העסקה הסודית, באמצעות שיגור הודעות דוא״ל ומסמכים הנחזים להיות מעורכי דין מוכרים של החברה.
לאחר שההתחזות הצליחה הם דרשו ממנהלי הכספים בחברות להעביר כספים בין סניף לסניף בעילות שונות ומשונות.
מחדל החקירה הכפולה
במסגרת החקירה שנוהלה בארץ על ידי יאח"ה נחקר עמר באריכות, ויתכן אף שבחוסר סמכות, כדי לייצר עוד מודיעין וראיות על פרשות אחרות בהן מעורבים ישראלים וצרפתים יהודים. אבל, החקירה עסקה רובה ככולה באירועים ואנשים המצוינים בכתב האישום שהוגש נגדו בארה"ב, לרבות שמות המעורבים, הקלטות סתר ומפגשים, שהתקיימו לכאורה במדינות שונות הרלוונטיות למעשי העוקץ שלהם. חומרי החקירה שנאספו בחקירה בישראל על ידי יאח"ה נועדו לבסס עוד יותר את הבקשה להסגירו, אבל בדיעבד טוענים הסנגורים בתיק, התברר שהיה בהם גם כדי לסייע לו להתגונן במשפט בארה"ב.
כאמור, בחקירה שנוהלה במשטרת ישראל התקיימה זיקה ישירה לחקירה וכתב האישום שהוגש נגדו בארה"ב, על כל הראיות המסווגות אשר היתה חובה להעבירן לעיונו של המבוקש להסגרה. "מלכתחילה אנחנו טענו בדיוני ההסגרה, כי החקירה בלהב 433 בה נדונו לפרטי פרטים מפגשים ושיחות שניהל לכאורה עם המעורבים בכתב האישום בארה"ב, פגעה בסופו של דבר ביכולת שלו להתגונן מפני ההסגרה ומפני המשפט בארה"ב", משחזר פרקליטו, עו"ד בני כץ, המתמחה בייצוג בחו"ל.
עוד טענו בצוות ההגנה של עמר, שכלל גם את עו"ד יניב שגב, כי החקירה בישראל והחקירה בארה"ב עסקו באותן עובדות, מה גם שהבחור נעצר בישראל, ולכן דרשו לשפוט אותו בישראל.
"משום מה בחרו קברניטי הפרקליטות שלא להעמידו לדין בארץ, אלא לשגר אותו לארה"ב, שם הוא כמעט חסר סיכוי בהגנה שלו. הוא גם נדרש להון עתק כדי לממן את ההגנה, וגם נאלץ לשבת עם רוצחים ופושעים מסוכנים הרחק ממשפחתו. מהלך מהסוג הזה נועד להחיש את ההודאה שלו באישומים לטובת הסדר טיעון תחת סחיטה באיומים, כפי שנהוג באמריקה. הניסיון מוכיח שגם פושעים עוצמתיים ממנו פי כמה מודים בסופו של דבר באישומים כשהם נתונים במעצר בארה"ב. זה בדיוק מה שקרה עם זאב רוזנשטיין, יצחק אברג'יל ועוד רבים".
בתחילת הדרך טענו הסנגורים נגד עילת ההסגרה, שכן הוא לא פעל נגד חברות אמריקאיות או נגד אזרחים אמריקאיים, וגם לא ביצע את העבירות בארה"ב. "האמריקאים, על מנת לבקש את ההסגרה היו חייבים למצוא פרט יצירתי, והפרט עליו הם הסתמכו היה השימוש שנעשה בתשתית הדומיינים של רשם המתחמים האמריקאי".
לנוכח ההתעקשות של הישראלים והאמריקאים, על תקן השוטר העולמי, בסופו של דבר לא נותרה ברירה והקרב המשפטי עבר לארה"ב, ודווקא שם נתנו משקל לפרי העץ המורעל בחקירה הישראלית – הנגיעה בראיות של התיק האמריקאי. "באמצעות עורכי דין שלנו שם עשינו מה שכולם עושים שם, חתרנו לעסקת טיעון טובה", אומר עוד כץ. "התביעה הפדרלית דרשה בין שש לתשע שנות מאסר, אבל התיק הסתיים בהרבה פחות: 43 חודשי מאסר בהפחתה של 18 חודשי המעצר שמרשי ריצה בהמתנה להסגרה וניהול המשפט באמריקה".
