ערעור על קולת עונשם של השניים שביימו חטיפה

פרקליטות מחוז ירושלים הגישה היום (12.9) ערעור לבית המשפט המחוזי בעיר על קולת עונשם על קולת עונשם של ניב אסרף וערן נגאוקר, שני חברי ילדות בני 25 מבאר שבע, שהורשעו בעבירה של מסירת ידיעה כוזבת וקבלת דבר בתחבולה (לידיעה קודמת). לאחר הרשעתם, גזר השופט אוהד גורדון על אסרף שישה חודשי עבודות שירות וקנס של 5000 שקלים, ואילו נגאוקר נדון לשלושה חודשי עבודות שירות וקנס על סך 2500 שקלים.

על פי כתב האישום, אסרף ניסה להתחמק מתשלום חובות שצבר בהימורים בלתי חוקיים, באמצעות יצירת מצג שווא לפיו נחטף על ידי מחבלים, וזאת במטרה לגרום לפרסום דבר חטיפתו בתקשורת באופן שיוודע לציבור וגם לבעלי חובו. לשם קידום מצג השווא שכנע את חברו הטוב נגאוקר להצטרף אליו לנסיעה למערת המכפלה, באמתלה שברצונו להתפלל ולתת צדקה במקום.

ב-2 באפריל 2015 נסעו השניים לקריית ארבע, שם סיפר אסרף לנגאוקר על בכוונתו להיעלם, בשל פרידה מחברתו ועל מנת שהפרסום יביא לכך שחברתו תדאג לו. לאחר זמן מה בחר אסרף מקום מסתור בסמוך לכניסה לישוב. בהתאם לתכנון, נגאוקר יצא מקריית ארבע, הגיע לנקודה שאותרה מראש בכניסה לישוב, ניגש אל שוטר ומסר לו דיווח כוזב על פנצ'ר שאירע במכוניתם, שבגללו הלך אסרף לחפש עזרה, ונעלם. בעקבות הדיווח הופעל נוהל חירום מחשש לחטיפה.

לאזור הוקפצו כוחות ביטחון, כולל יחידות שונות ואמצעים שונים, הונחו מחסומים על צירים, והחלו סריקות בכפרים הסמוכים, תוך הטלת מגבלות על תושביהם. במספר מקרים אף התרחשו הפרות סדר כלפי כוחות הצבא שסרקו את האזור בחיפוש אחר אסרף. וכל אותה עת הסתתר הנאשם, שמע סירנות ומסוק, אך לא זז ממקומו ולא התכוון לחשוף את עצמו. רק לאחר שעות בהן נחקר נגאוקר, הוא הוביל את כוחות הביטחון למקום המסתור של חברו.

לאחר שהשניים הורשעו בבית משפט השלום בירושלים ביקשה הפרקליטות להטיל עליהם עונשי מאסר בפועל, אולם כאמור נגזרו על השניים עונשים של שישה ושלושה חודשי עבודות שירות, וקנסות. זאת לאחר שסנגוריהם של השניים, עורכי הדין מוטי יוסף (אסרף) ועידן גמליאלי (נגאוקר) העלו טענות לגבי השיהוי בהגשת כתב האישום, המחיר האישי ששילמו השניים, הן המשפחתי והן החברתי-ציבורי.

בערעור טוענת עו"ד נורית בלובשטיין מהפרקליטות שהעונש שהוטל על הנאשמים חורג באופן משמעותי מהעונש ההולם את מעשים, וביקשה להחמירו. בית המשפט השלום, נכתב בערעור, קיבל את הטענה לפיה מעשיהם של השניים ייחודיים ובעלי משנה חומרה, בעיקר לאור ניצול שניים מהמאפיינים הבולטים של החברה בישראל: ההכרח המצער להתמודד עם סיכון בטחוני מתמיד, וערך הערבות ההדדית של החברה הבא לידי ביטוי בנכונות לסייע לזולת המצוי בצרה, גם במחיר של סיכון ממשי לכוחות הביטחון וגם אם הדבר מצריך שימוש במשאבי הכלל.

ולמרות זאת, המשיכה עו"ד בלובשטיין, קביעה זו לא באה לידי ביטוי משמעותי בקביעת המתחם ההולם. "מדובר באירוע בקנה מידה משמעותי ביותר; אירוע שעירב כוחות צבא וכוחות ביטחון נוספים, והביא לנקיטה בפעולות צבאיות בפועל, תוך שימוש במשאבים יוצאי דופן לרבות כלי טיס, אמצעי תצפית, מספר סיירות ויחידות מיוחדות בהיקף נרחב (מהמובחרות והיקרות ביותר להפעלה בצה"ל ובמערכת הביטחון בכלל), ומתוך כוונה מודעת מראש להביא לפרסום הדברים בכל כלי התקשורת, ומכאן חומרתם הרבה של המעשיים ואופיים הייחודי וחסר התקדים".

לפיכך, התבקש בית המשפט המחוזי להחמיר בעונשם של השניים, ולהטיל עליהם "עונש שיהווה מסר מרתיע, הן ברמה האישית והן הציבורית, ואשר יתן ביטוי לגינוי החברתי ולניצול החמור והתקדימי שעשו המשיבים בשניים מערכי החברה הישראלית – הערבות ההדדית, והנכונות לסייע לזולת המצוי בצרה…".