
שופט בית משפט השלום בתל אביב, עלאא מסארווה, הורה על שחרור חפצי האמנות בשווי שישה מיליון שקלים שנתפסו בביתם של שאול ואיריס אלוביץ, לאור קביעת בית המשפט העליון כי תפיסתם היתה לא חוקית. השופט מסארווה הורה על שחרור מלא, ודחה את בקשת המדינה כי חפצי האמנות ישוחררו בהתנייה שבני הזוג אלוביץ יתחייבו לא למכור אותם וישלמו ביטוח לצורך חילוטם העתידי.
השופט הורה על שחרור נוסף של רכוש בניגוד לעמדת המדינה: רכב אאודי S3 הרשום על שם איריס אלוביץ ובנה בשחרור מלא ללא התנייה, וכן שחרור כספים שהופקדו בעת פתיחת חשבון חסכון לילדים.
מסארווה קיבל את ההחלטה בבקשה להארכת צווי התפיסה ל-180 ימים נוספים, כאשר ברשות המדינה נותרו תפוסים נכסי נדל"ן של אלוביץ, כספים בחשבונות בנק ופוליסות ביטוח. תכשיטים של בני הזוג שוחררו בשלב קודם על ידי בית משפט העליון, וחלק מנכסי הנדל"ן של חברות בשליטת אלוביץ שוחררו בהליך הפירוק של חברת יורוקום.
המדינה התנגדה לשחרור תפוסים כלשהם, בטענה כי שווי העבירה בעסקת השוחד לכאורה עם ראש הממשלה ורעייתו, בנימין ושרה נתניהו, עומד על מיליארד שקלים, והנכסים שנתפסו אצל אלוביץ אינם מגיעים לעשירית מזה.

השופט מסארווה דחה בהחלטתו את טענת הסנגורים, עו"ד ז'ק חן ומיכל רוזן עוזר, ליחס לא שוויוני ואפליה של איריס אלוביץ לעומת שרה נתניהו (בעוד ראש הממשלה כזכור נהנה מחסינות). לטענת ההגנה, לא ברור מדוע על בסיס אותם חשדות, לא פעלה המדינה לאכיפה כלכלית נגד רעיית ראש הממשלה.
"טענת חשוד לאכיפה לא שוויונית מהווה פגיעה בעצב רגיש במיוחד של ההליך הפלילי. מדובר בטענה הראויה לדיון מעמיק", כתב מסארווה. "ההגנה ביקשה להשוות בין החשודות". ואולם, לדבריו, התשתית הראייתית קושרת לכאורה את איריס אלוביץ לעבירות הלבנת הון, אך לא את שרה נתניהו (להבדיל מעבירת המקור של השוחד). "המשיבה איריס אלוביץ פעלה ביודעין תוך התגייסות למטרה המשותפת של החשודים, לקדם הטבה רגולטורית שתכשיר את הקרקע לביצוע הפעולה ברכוש האסור".
עסקת השוחד בה מדובר, היא הטיית סיקור תקשורתי באתר וואלה בבעלות חברת יורוקום של בני הזוג אלוביץ, לטובת ראש הממשלה, תמורת מתן אישור על ידי נתניהו בכובעו כשר תקשורת, לעסקה בה מכר אלוביץ את חברת YES עמוסת ההפסדים שבשליטתו, לחברת בזק הציבורית, שגרעין השליטה בה אף הוא היה בידיו ובידי יורוקום, לצד אחזקות הציבור הרחב.
"היעדר מעורבות פיסית בעסקת המיזוג (של יס ובזק) אינו משחרר את איריס אלוביץ מאחריותה לביצוע המשותף בפעולה ברכוש האסור, כיחידה אורגנית אחת, פרי תכנון מוקדם, לאחר שקשרה על פי החשד קשר להכשיר את הקרקע לעסקת המיזוג ובהמשך לממשה", כתב השופט מסארווה. "חשדות מסוג זה אינם מיוחסים לגב' נתניהו, ובצדק, באשר החשדות נגדה מכוונים להשתלטות על האתר החדשותי ותכניו, והשפעה על סיקור החדשות כחלק ממתת עבירת השוחד.

"מעשים אלה, אין בהם גלישה לשלב השני של 'פעולה ברכוש אסור'. משכך, קיימת הבחנה משפטית, ראייתית ומהותית, הרלוונטית לשאלת האכיפה הכלכלית…אני מקבל הסברה של המבקשת (המשטרה), כי המשיבה איריס אלוביץ שייכת למעגל הרלוונטי להלבנת ההון, כי הראיות נגדה בהקשר זה הן ממשיות, וכי מנגד ייחוס עבירות הלבנת הון לגב' נתניהו הוא מאולץ ורחוק".
בהחלטתו, דחה השופט מסארווה גם את טענת הסנגורים כנגד העמדת שווי העבירה לכאורה על מיליארד שקלים, הסכום שהיתה אמורה לקבל חברת יורוקום מבזק עבור YES. עו"ד חן טען כי מדובר בשווי הנכס, ולא בשווי טובת הנאה שצמחה לכאורה לחשודים. "אזכיר שמדובר בעבירות – הטיית סיקור חדשותי – שבוצעו לצורך השגת אישור הרגולטור ומתן אור ירוק לעסקת המיזוג. אישור הרגולטור הוא תנאי הכרחי, בלעדיו אין עסקה", כתב השופט. "על פי החשד, אלמלא ההטבה לא היתה עסקה, ומיליארד השקלים לא היו מתקבלים לידי חברת יורוקום. מכאן שכל התקבולים שהגיעו או היו אמורים להגיע לחברת יורוקום מהווים שווי עבירה".
לשם ההמחשה, הציע השופט דוגמה, סוחר רכבים המוכר רכבים שעברו תאונה, תוך העלמת השבתתם בעבר ושיקומם. "החשוד עשוי לטעון כי לצורך החילוט יש לקחת בחשבון רק את הפער בין מחיר הרכב כפי שנמכר, לבין שוויו האמיתי בשוק", הסביר השופט. "לשיטתי, הפגם האמור יכול בהחלט לסכל את העסקה, להבדיל מהצבת מחיר נמוך לה, והקונה הסביר בהחלט עלול להירתע מקנייה כזו. לכן, לצורך צו החילוט ניתן לכמת את שווי העבירה לפי מלוא התקבולים שהושגו כתוצאה ממנה".
בפרקליטות מיסוי וכלכלה ביקשו בתגובה להדגיש כי בית המשפט האריך את ההחזקה במרבית התפוסים ב-180 ימים והוארכה תפיסתם של נכסים ומזומן בשווי של כ-80 מיליון שקל. "ביהמ"ש קבע כי החקירה מתקדמת והתשתית הראייתית התעבתה. נדחו הטענות לאכיפה בררנית בין איריס אלוביץ לשרה נתניהו. בית המשפט קבע כי יש בסיס ראייתי מספק בשלב זה לקשר שבין עבירות השוחד לאישורה של עסקת בזק-יס ולכך שהתמורה שהניבה עסקה זו לאלוביץ' הגיעה לסך של כמיליארד שקל", נמסר מהפרקליטות.









