פרשת רכז המודיעין בלהב 433, גלעד גרנביץ', שהואשם בארבע עבירות של לקיחת שוחד, בין היתר מאלי מוסלי, מסתיימת בקול מינורי. עבירות השוחד נמחקו, וגרנביץ' הודה בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, גילוי בהפרת חובה, שימוש לרעה בכוח המשרה ופגיעה בפרטיות. השופטת ורדה מרוז קבעה כעונש מאסר את 13 החודשים בהם גרנביץ' שהה במעצר בתנאי בידוד לאחר הגשת כתב האישום, וכעת הוטל בנוסף רק מאסר על תנאי וקנס של 10,000 שקל.
על פי כתב האישום המתוקן, גרנביץ' עצם עיניים והיה מודע לכך שמידע על מקור משטרתי בסביבת מוסלי, שמסר לחברו בני יפתח, בנו של קצין משטרה בכיר לשעבר, עלול לדלוף לגורמים עברייניים. יפתח עצמו, שניסה למכור את המידע שקיבל מגרנביץ' למוסלי, הורשע בתיווך לשוחד ונדון זה מכבר ל-17 חודשי מאסר.
מוסלי עצמו יצא פטור כמעט בלא כלום, רק 36 ימי מאסר (תקופת מעצרו), לאחר שעד המדינה שגויס בתיק, חוקר פרטי שתיווך בין הצדדים, סירב להעיד נגדו. נאשם נוסף זוכה לאחר שהתביעה חזרה בה מכתב האישום, כדי שלא לחשוף ראיות שבית המשפט הסיר מעליהן את החיסיון.
בכתב האישום המקורי נטען כי רכז המודיעין גרנביץ', שהיה בעל נגישות למאגרי המידע המסווגים ביותר, קשר עם חברו יפתח, לנצל את סמכויותיו ונגישותו לצורך הפקת רווחים כלכליים. השניים, נטען, יצרו קשר עם חוקר פרטי שתיווך ביניהם לבין גורמים שהיו מעוניינים במידע משטרתי מסווג. לפי החמורה שבעבירות כתב האישום, יפתח הציע את שם המודיע שקיבל מגרנביץ' למוסלי תמורת 100 אלף דולר.
בכתב האישום המתוקן הודה גרנביץ' כי מסר ליפתח מידע על המקור המקורב למוסלי, ואף איפשר לו לצלם את המידע מתדפיס מערכת המודיעין המסווגת ביותר. מאידך, ניקה כתב האישום המתוקן את גרנביץ' מקשר עם מוסלי, והפחית משמעותית מחומרת העבירות. לפיו, הוא עבר עבירות עוון של גילוי מידע סודי, כשכוונתו היתה לגייס את יפתח במסגרת תפקידו לכאורה, כדי שיסייע לו באיתור מקורות וסייענים אחרים מתוך גורמי הפשע.
אלא שגם לפי האישום המתוקן, גרנביץ' היה רחוק מלפעול באופן תמים. הוא לא דיווח על יפתח כמקור שלו בשום שלב, וחצה את הקווים באופן אחר, כשהוא עצמו התגייס עבור יפתח וביצע בשירותו ובשירות החוקר הפרטי פעולות משטרתיות מבוימות. גרנביץ' "עצר" באישון לילה אדם בביתו בתואנת שווא והחרים את רכבו, כדי לאפשר ליפתח להתקין ברכב האזנת סתר בהזמנת החוקר הפרטי, לטובת פעולת ריגול מסחרית. כשהתגלה שמכשיר ההאזנה אינו תקין, הזמין גרנביץ' את אותו אדם בשנית ל"חקירה משטרתית" במשרדו, כדי שיפתח יתקין שוב אמצעי האזנה ברכב. על פעולה זו קיבל יפתח תשלום מהחוקר הפרטי.
גרנביץ', 46, שגדל במשפחה חרדית, התגייס למשטרה כסוכן סמוי שהושתל בקרב סוחרי סמים מהקהילה החרדית בירושלים. לאור הצלחתו, הפך למפעיל סוכנים בימ"ר ירושלים, משם עבר ליחידות הבילוש במחוז תל אביב ובקיץ 2013 גויס ליחידת מטעני החבלה המיוחדת שהוקמה בלהב 433.
על הדמויות והעדויות בתיק ראו בכתבה שאמיר זוהר פירסם במעריב ובפוסטה
שופטת בית המשפט המחוזי מרכז ורדה מרוז כתבה בגזר הדין: "כתב האישום המקורי הפליג בחומרתו על רקע תפקידו הבכיר והרגיש (של גרנביץ') ביחידה עילית, ובהינתן אופיין של העבירות שיוחסו לו, ובהן ניצול מידע מסווג שהופקד בידיו, והעברתו לכאורה לארגון פשע". לדברי השופטת, "כתב האישום המתוקן ניקה את הנאשם מכל עבירות השוחד, ותחתיו יוחסה לו עבירה של גילוי בהפרת חובה. הנאשם ניצל באורח בלתי ראוי, בלשון המעטה, את מעמדו הבכיר. על אף האחריות הכבדה, לא השכיל להציב גבולות בין תפקידו לקשריו האישיים עם יפתח ואפשר לו לחדור לעולמו המקצועי, להפכו לשותף סוד מלא…בהתנהלותו סטה באורח ניכר מהנורמות המקובלות ומעל באמון…".
התובעת עו"ד הילה אדלמן טענה כי גרנביץ' מסר ליפתח "אקדח טעון" בחומר מודיעיני, וביקשה לגזור עליו את העונש המקסימלי בעבירות בהן הורשע: שלוש שנות מאסר. סנגורו של גרנביץ', עו"ד קובי סודרי, עמד על השינוי המשמעותי בכתב האישום, וציין שיפתח סייע לרכז המודיעין בהשגת ידיעות, איתור מקורות, גיוסם והפעלתם. יפתח הפך לאיש סודו והנאשם האמין בו, בין היתר עקב 'ייחוסו' כבנו של קצין בכיר בדימוס (תנ"צ יצחק יפתח), ובסופו של דבר, הוא נוצל לדבריו.
השופטת כתבה כי לאור נסיבותיו, המחיר האישי והמשפחתי ששילם על מעשיו, ולאור הפער בין כתב האישום להרשעה בסופו של יום, אין מקום להחזירו לכלא ויש להסתפק בתקופת המעצר ולאפשר לו להמשיך בהליך שיקום.
עו"ד סודרי: "גלעד גרנביץ', רכז מודיעין מצטיין, נעצר לפני ארבע וחצי שנים, והואשם באישומים מהחמורים שהיו נגד איש משטרה: קבלת שוחד מראש ארגון פשע תמורת מכירת שם של מקור מודיעין. הסבריו כי פעל למען תפקידו, כי נוצל במרמה על ידי סייען שלו, וכי לא היה שותף לשום מזימת שוחד, נדחו בבוז ובחוסר אמון. במשך 13 חודשים הוא הוחזק בתנאים הקשים ביותר שיש, בהפרדה ארצית, עם המסוכנים שבעבריינים. הוא פוטר מעבודתו, משפחתו התרסקה והוא איבד את כל עולמו.
"למרות הטענות הקשות, למרות שני עדי מדינה שגויסו נגדו, ביניהם אותו סייען שרימה אותו, יצאנו למאבק משפטי על האמת והשם הטוב של גרנביץ'. מאבק קשה וממושך, שבמהלכו התגלו בבית המשפט שקרי עד המדינה הסייען, ולא פחות חמור מזה, נחשפה התנהלותה הפסולה של מח"ש שניסתה להביא להרשעתו בכל מחיר, כולל באמצעות הסתרת ראיות שהוכיחו את גרסתו.
"כל אלה הביאו בסופו של יום למחיקת כל המעשים והעבירות החמורים, ולקביעה כי גם המעשים החריגים שנעשו על ידו, היו כולם מתוך מניע של רצון לזכות בהכרה, בקידום ובהערכת מפקדיו. האמת של גרנביץ' ניצחה היום. עכשיו נשאר לו לשקם את חייו".
