ישראל תצורף לארגון הבינלאומי למאבק בהלבנת הון ומימון טרור (FATF). כך הודיעו במסיבת העיתונאים שרת המשפטים איילת שקד, מנכ"לית המשרד אמי פלמור, ראש הרשות לאיסור הלבנת הון, ד"ר שלומית ווגמן רטנר, ונשיא הארגון, מרשל בילינגסלי.
FATF נוסד לפני 16 שנים ומונה כ-35 מדינות מובילות בעולם במשטר האכיפה הכלכלית והמאבק בהלבנת הון ובמימון טרור. בדוח הביקורת שפרסם לאחרונה קבע הארגון שישראל היא אחת משלוש המדינות המובילות בעולם באפקטיביות המאבק בהלבנת הון ובמימון טרור, לצד ארה"ב ובריטניה. בנוסף, רשות איסור הלבנת הון הישראלית, המשמשת כגוף מודיעין פיננסי שמשרת בין היתר את המשטרה, היא בין שתי הרשויות המצטיינות מסוגה בעולם.
בצד השבחים לישראל, שכאמור לא מפתיעים לאור סדרת מעשי חקיקה בשנים האחרונות, כולל הכנסת עבירות מס כעבירות מקור והחמרת הענישה בתחום הלבנת הון, צריך להזכיר גם את הביקורת הפנימית כולל פסקי דין שנתן בית המשפט העליון בעת האחרונה, שביקרו את אי המידתיות בהפעלת צווי החילוט הזמניים של המדינה. אפילו השרה שקד, מתחה רק אתמול (9.12.18) ביקורת על "השימוש המוגזם בכלי החילוט", זאת בהודעתה על הקמת ועדה ציבורית לבחינת תחום המעצרים, בראשות השופטת בדימוס שולי דותן.
"המשטרה והפרקליטות עושות שימוש יתר בכלי החילוט ובמעצרי ימים", הבהירה. "החילוט בפתיחת חקירה הוא חסר פרופורציה לעומת החילוט שמאושר בסוף ההליכים המשפטיים. כך חשודים שלא הגישו נגדם כתב אישום, מוצאים עצמם בלי יכולת לנהל את כלכלת משפחתם. זו פגיעה קשה בחפים מפשע".
היום, בטקס ההכרזה על ההצטרפות לארגון ה-FATF, שקד הדגישה את ההכרה הבינלאומית, שנבנתה בין היתר על אותם כלי אכיפה חמורים. "הצטרפותה של מדינת ישראל כחברה מלאה בארגון FATF היא הישג אסטרטגי, המקביל בסדרי הגודל להישג שבהצטרפות לארגון ה-OECD (הכלכלות המובילות) לפני מספר שנים. זה מעמיד את ישראל בשורה אחת עם מספר מצומצם של מדינות שמובילות את המאבק העולמי בהלבנת הון ומימון טרור וקובעות את הסטנדרטים הבינלאומיים".
בדוח של ה-FATF על ישראל, נכתב כי פעילות הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור היא כאמור מהאפקטיביות בעולם, וגופי האכיפה עושים שימוש יעיל במודיעין המתקבל ממנה. בין השנים 2014-2017 הוגשו בממוצע 50 כתבי אישום בשנה בעבירות הלבנת הון. גם מדיניות חילוט הכספים שמקורם בפשיעה, צוינה לחיוב: בין השנים 2013-2017 חילטה ישראל כ-25 מיליון אירו בממוצע בשנה. כמו כן הוגשו עשרות כתבי אישום נגד גופי מימון טרור.
בהיערכות לביקורת הבינלאומית בנושא הלבנת הון נטלו חלק גופים רבים, בהם משטרת ישראל, רשות המסים, הרשות לניירות ערך, בנק ישראל, רשות התאגידים, הממונה על נותני שירות עסקי במשרד המשפטים, מערכת הביטחון, וכן כ-40 גופים מפוקחים מהסקטור הפרטי, כולל בנקים, חברי בורסה, מנהלי תיקים, חברות ביטוח וגמל, נותני שירותי מטבע, זירות סוחר, לשכת עורכי הדין, הבורסה ליהלומים ועוד. היועמ"ש אביחי מנדלבליט ליווה את הפעילות המתואמת.
סיבה אחת לדאגה קיימת לעורכי הדין ולסקטורים נוספים: בדוח ה-FATF עדיין נמתחה ביקורת על כך שישראל טרם החילה את משטר איסור הלבנת ההון הנדרש על מתווכי נדל"ן, סוחרים במתכות יקרות ונותני שירותים לחברות ולנאמנויות, וכן על כך שלא הטילה חובות דיווח על עורכי דין ורואי חשבון המזהים חשד לביצוע עבירות הלבנת הון על ידי מבקשי שירותים עסקיים.
נשיא ארגון ה-FATF, בילינגסלי: "סיום הליך הביקורת הוא רק נקודת פתיחה עבור ישראל להמשך חיזוק המשטר. אנו בטוחים כי לאור מחויבותה של ישראל להגן על יושרת המערכת הפיננסית שלה, המדינה תפעל במהירות להטמיע את הפעולות המומלצות בדוח הביקורת".
