בית המשפט המחוזי בנצרת גזר לאחרונה 30 חודשי מאסר על מנהל חשבונות בן 67 מחיפה, שהפיק במשך שנים תלושי שכר פיקטיביים למאות עובדים, ובכך איפשר להם לתבוע מענקי לידה ודמי אבטלה מביטוח לאומי בסך 12 מיליון שקלים.
הנאשם, ישראל תמיר תורג'מן, סיפק שירותי הנהלת חשבונות לשורת מעסיקים בתחום החקלאות. תורג'מן קשר קשר עם קבלני עובדים המכונים "ראיסים" מכפר מנדא, ועם מעסיקים יהודים בעלי משקים, להונאת רשויות המס וביטוח לאומי. בסך הכל הוגשו בפרשה 15 כתבי אישום.
מוחמד זידאן ושלושת בניו מכפר מנדא, ה"ראיסים", אספו פרטים של מאות אנשים שביקשו לקנות מסמכים מזויפים לצורך רכישת זכויות להגשת תביעות לביטוח לאומי. מנהל החשבונות הפיק על שמות אותם אנשים תלושי שכר פיקטיביים, אישורי העסקה ומכתבי פיטורים, ורשם את פרטיהם כעובדים בספרי הנהלת החשבונות של לקוחות שונים שלו, ובכך יצר להם היסטוריה תעסוקתית.
 |
 |
חלק מהלקוחות של תורג'מן, בעלי משקים, שיתפו פעולה והסכימו לרישום עובדים פיקטיביים כדי להגדיל את הוצאותיהם לצורכי קיזוז מס. במקרים אחרים ביצע תמיר את הרישומים הכוזבים ללא ידיעת לקוחותיו. ה"ראיסים" שעבדו מולו גבו מכל אדם שרכש תלושי שכר מזויפים 350 שקל, מתוכם היו אמורים להעביר לו 200 שקל לכל תלוש.
בפועל, הסכום שקיבל תורג'מן היה נמוך יותר, אך עמד על לא פחות מ-100 שקל לתלוש, ובסך הכל היו הכנסותיו ממיזם הזיוף כ-800 אלף שקל. ההונאה התבצעה במשך שנים, בין 2008-2015, ובשיטתיות. תורג'מן אף העביר למס הכנסה ולביטוח לאומי סכומי כסף שהיו ניכויים כביכול ממשכורתם של התובעים.
 |
 |
היקף הקצבאות שנתבעו במרמה מביטוח לאומי עמד על כ-12 מיליון שקלים, והיקף עבירות המס בשל הגדלת ההוצאות הפיקטיביות של המעסיקים עמד על כ-30 מיליון שקלים. כשנפתחה חקירה ביחידה הכלכלית בלהב 433, תיאמו ביניהם המעורבים השונים גרסאות. תורג'מן זייף תלושי שכר גם עבור כלתו, שקיבלה במרמה דמי לידה ואבטלה בסך 30 אלף שקל. לדבריו, התפתה לביצוע ההונאות עקב קשיים כלכליים.
תחילה חתם על עסקת טיעון לפיה ירצה 32 חודשי מאסר, אך חזר בו. פרקליטיו, עו"ד תמי אולמן, עו"ד אליהו סרור ועו"ד שמואל ברזני, אמרו כי ההסדרים שנעשו עם ה"ראיסים" למשפחת זידאן כללו עונשים מקלים, בעוד חומרת מעשיהם לכאורה גדולה יותר. על ארבעת בני משפחת זידאן נגזרו עונשים שבין תשעה ל-27 חודשי מאסר, וחילוט כולל של ארבעה מיליון שקלים.
 |
 |
 |
עו"ד אולמן טענה כי קבלן כח האדם מכפר מנדא היה אבי השיטה. לדבריה, תמיר שיתף פעולה בחקירה, ולו היה מדובר בעבריין מתוחכם, היה מרחיק את המחשב מביתו וכל הראיות כנגדו לא היו נתפסות. עוד לדבריה, תמיר נוצל על ידי אותם ראיסים, שקיבלו סכומים גדולים יותר מכספי המרמה, והוא עשה מה שאמרו לו לעשות מתוך פחד.
התובעת, עו"ד תובל דורי, הדגישה את משך ביצוע העבירות על פני שמונה שנים, ואת השיטה הסדורה של ההונאה, הכוללת בניית מנגנון וגיוס של תובעים פיקטיביים, תוך עשיית שימוש בפלטפורמה של עסקים לגיטימיים שהנאשם שימש מנהל חשבונות שלהם.
השופט יונתן אברהם קבע כי תמיר הוא בעל התפקיד המרכזי בפרשה, אך דחה את בקשת הפרקליטות להחמיר בעונש מעבר למה שסוכם בהסדר העונשי שבוטל. בסופו של דבר, נגזר על תמיר מאסר בפועל של שנתיים וחצי, וקנס של 300 אלף שקלים. על בעלי משקים שדיווחו על העובדים הפיקטיביים לרשויות המס נגזרו עבודות שירות וקנסות כספיים לאור מעורבותם הנקודתית, בעוד אחרים טרם חתמו על הסדרי טיעון. את המעסיקים ייצגו בין היתר עורכי הדין יובל זמר, עמית בר טוב, תומר נוה, רונן חליוה, גיל דביר, שלומי בלומנפלד, ערן ערבה וקרן זרקו זמיר. עו"ד סרור ייצג חקלאי נוסף שהתיק הפלילי נגדו נסגר והומר בכופר.
