
באתר "פוסטה" נחשף כי המשטרה חוקרת חשד לפיו מיליונר שלח עבריינים לסחוט איש-עסקים שלטענתו עקץ ממנו 14 מיליון שקל (17 דצמבר).
כעת, לאתר "פוסטה" נודע כי הוגש בפרשה כתב אישום נגד יהודה אזולאי (40) מאלעד, על חלקו בפרשה.
במקביל, נחשף כאן לראשונה חלקו בפרשה של העבריין יהודה אמזלג (34) מרחובות, שלפי המשטרה נמצא בבריחה.
אמזלג מוכר היטב למשטרה המזוהה עם ארגוני פשיעה מאזור המרכז והשפלה. בעברו הרשעות קודמות בעבירות אלימות, נשק, סמים, הצתה ורכוש, בגינן ריצה תקופות מאסר ארוכות מאחורי סורג ובריח.
לפי כתב האישום, קיים סכסוך כספי בין בעל חברת שילוט ותיקה בשם דן פולקובסקי (80) מגבעת שמואל לבין הקורבן, במסגרתו במהלך שנת 2025 הוגשה על ידי פולקובסקי תביעה אזרחית נגד הקורבן בסך כ-14 מיליון שקל.
כפי שפורסם באתר "פוסטה", הקורבן הוא א' (51), במקור מפתח תקווה שמתגורר כיום בסביון וניהל חברה שעסקה ביזמות, השקעות ותיווכים. בעבר נטען לגביו כי היה בעלים של צ'יינג' באור יהודה ונחשד בעבירות הלבנת הון.
מכתב האישום שהוגש נגד אזולאי לבית משפט השלום בפתח תקווה, בתום חקירת ימ"ר מרכז, עולה שבסביבות חודש מרס אשתקד שוחח פולקובסקי עם אזולאי על הסכסוך הכספי והשניים קשרו ביניהם קשר לפיו פולקובסקי יעביר תשלום לאזולאי בתמורה לכך שיפנה לגורמים עבריינים אשר יפעילו אמצעי לחץ על הקורבן לצורך סחיטתו וגביית החוב.
הפרקליטות טוענת כי פולקובסקי העביר לאזולאי מסמכים משפטיים שונים במטרה שהקורבן יחתום עליהם בכפייה ובכך תוסדר העברת כספי החוב לפולקובסקי.
עוד נטען, כי כחלק מהסדר התשלום ותכנית הקשר, פולקובסקי העביר לאזולאי ב-24 במרס 10,000 שקל.
לפי כתב האישום, בו ביום פנה אזולאי לקרוב משפחה של העבריין יהודה אמזלג, על מנת שיקשר אותו לאמזלג ולעבריינים נוספים, אך הקרוב לא סייע לו.
נטען כי סמוך לאחר מכן, במהלך היום או למחרת, אזולאי פנה לאמזלג וסיכם אתו על סחיטת הקורבן.
מכתב האישום עולה כי ב-25 במרס ניסה יהודה אמזלג ליצור קשר עם הקורבן באמצעות שיחות והתכתבויות בהן ביקש ממנו לענות, ללא הצלחה.
לפי הפרקליטות, סמוך לאחר מכן – כדי להלך אימים על המתלונן – אמזלג הגיע לבית העסק שלו באור יהודה, ובהיעדרו של המתלונן שלח לו סרטון שבו נראה העסק.
בכתב האישום נטען כי דקות ספורות לאחר מכן יצר קשר עם המתלונן אדם אחר (א"צ) שאותו המתלונן מכיר. מכתב האישום עולה כי א"צ אמר למתלונן שמשפחת ג'רושי מעורבת בסכסוך הכספי.
בכתב האישום נטען כי במשך מספר ימים ניסה א"צ לתאם מול המתלונן פגישה במשרד של עורך דינו, לצורך הסדרת הסכסוך הכספי. פגישה תואמה, אך בסופו של יום א"צ נמנע מלהגיע לפגישה.
ב-8 באפריל פנה א"צ למתלונן במטרה לתאם מחדש את מועד הפגישה, אך זה לא השיב לפניותיו וחסם את מספר המנוי שלו.
הפרקליטות טוענת בכתב האישום כי ב-10 באפריל ניסה אמזלג ליצור קשר עם המתלונן בשיחות והתכתבויות והציג עצמו כחבר של א"צ. הוא גם הגיע לעסק פעם נוספת ביחד עם ארבעה אחרים שזהותם אינה ידועה, אך המתלונן לא היה במקום.

מכתב האישום עולה כי שעות ספורות לאחר מכן נפגשו הנאשם ופולקובסקי בחמי געש עם יהודה אמזלג ושני אחרים, אז התפאר אמזלג בפני הנאשם ופולקובסקי באשר ליכולתיו הפליליות.
בהמשך, כך נטען, אמזלג סיכם מול הנאשם ופולקובסקי על העברת תשלום נוסף בסך 70 אלף שקל עבורו, לצורך המשך פעולות הסחיטה.
לפי כתב האישום, במסגרת הפגישה או סמוך לאחר מכן שוחחו אזולאי ופולקובסקי על שימוש ברימונים, ובו ביום העביר פולקובסקי לאזולאי את התשלום הנוסף לצורך העברתו לאמזלג.
סמוך לאחר מכן, כך נטען, פעולות הסחיטה פסקו.
אתר חדשות פלילי >>>
רשימת עורכי הדין הפלילים המומלצים >>>
נוכח השתלשלות אירועים זו, אזולאי הואשם בעבירות קשירת קשר לפשע וניסיון סחיטה באיומים בצוותא חדא.
התשתית הראייתית נגד אזולאי מתבססת על שורה של ראיות שגיבשו חוקרי ימ"ר מרכז:
– עדויות הקורבן, כולל תיעודים שתומכים בגרסתו.
– הקלטת מפגש בין פולקובסקי לבין חוקרת פרטית מטעם המתלונן, שבמהלכו הוא התוודה בפני החוקרת כי נעזר תמורת תשלום באחר (שבהמשך מתברר כנאשם אזולאי) על מנת שיקשר אותו לעבריינים שיבצעו עבורו פעולות גבייה.
– הקלטת מפגש בין פולקובסקי למדובבי משטרה סמויים, במהלכו מסר את שמו של אזולאי כמי שתיווך וריכז בקשר. במהלך השיחות הללו תיאר פולקובסקי את מתן התשלומים לאזולאי, לאמזלג ולעבריינים האחרים עבור ביצוע הגבייה והסחיטה כאמור.
– ריבוי שיחות והודעות טקסט מפלילות בין אזולאי לפולקובסקי, במהלכן השניים משוחחים בין היתר על שימוש ברימונים ו"שחרור הגורילות הרעבות", וכן שיחות על העברת הכסף לאזולאי וממנו לאחרים לצורך פעולות הגבייה.
– תיעוד העברות כספיות לחשבון הבנק של אזולאי מטעמו של פולקובסקי, כמו גם הנחייתו הברורה של אזולאי בשיחת טלפון עם פולקובסקי – בזמן ניסיון העברת אחד התשלומים דרך צ'יינג – כיצד לחלק את התשלומים.
מחומר הראיות עולה כי אזולאי ביקש לפצל את התשלומים לשני חשבונות – בסכומים ובאופן התואמים לחלוטין את ההעברות.
– איכון אזולאי בבית אחיו של אמזלג ביום העברת התשלום הראשון לחשבונו של אזולאי מטעמו של פולקובסקי. האיכון כאמור תומך בגרסה לגבי קיום המפגש ועומד בניגוד לגרסת אזולאי, המכחיש שמפגש כזה התקיים.
– הודעת עורך דין השולל את גרסת אזולאי, לפיה מעורבותו בחוב של פולקובסקי הסתכמה במהלך חוקי מול העורך דין.
– הודאת פולקובסקי כי אכן פנה לאזולאי, שעירב עבריינים לצורך גביית החוב. בהקשר זה יש לציין כי פולקובסקי מסתייג מחלקו שלו, באופן שאינו תואם את הראיות בתיק.
לפי הפרקליטות, אזולאי הודה שפולקובסקי פנה אליו באשר לחוב האמור. לטענתו, מטרת הפנייה אליו היתה להביא להסכם פשרה בין פולקובסקי לבין המתלונן דרך עורך דין.
בפרקליטות אומרים כי למרות שהעורך דין המדובר הכחיש זאת, אזולאי המשיך לעמוד על גרסתו ודבק בה גם לאחר שהוטחה בו גרסת קרוב משפחתו של אמזלג.
באשר לשלל השיחות המפלילות וההעברות הבנקאיות, לפי הפרקליטות אזולאי טען "הסברים משוללי היגיון, העומדים בפער לראיות האובייקטיביות".
לצד כתב האישום הוגשה בקשה להארכת מעצרו של אזולאי עד תום ההליכים.
מהבקשה עולה כי אזולאי נעדר עבר פלילי. למרות זאת, בתום דיון בעניינו, השופט אבי וסטרמן החליט להאריך את מעצרו עד להחלטה אחרת.
יש לציין כי פולקובסקי שהיה עצור בפרשה שוחרר בתחילת החקירה ממעצר, בין היתר מפאת גילו, ולעת עתה לא הועמד לדין, אך הוא צפוי לעמוד בפני שימוע לקראת החלטה האם להגיש נגדו כתב אישום על חלקו בפרשה.
בינתיים הוארכו התנאים המגבילים שהוטלו על פולקובסקי. בהקשר אליו טוענים בפרקליטות, כי הוא היה "המחולל של האירוע" אך לא היה בקשר ישיר עם הגורמים העבריינים שסחטו את הקורבן, ולכן גם אין לגביו חשש לשיבוש החקירה.










