23 שנים אחרי שהוצאה להורג בכיסא החשמלי, איילין וורנוס – אחת הדמויות הידועות לשמצה בפשע האמריקאי לדורותיו – חוזרת לפרונט התקשורתי. אלא שהפעם, הדוקו-פשע "איילין וורנוס: מלכת הרצח הסדרתי", מציג את הבלונדינית האכזרית לא רק כרוצחת, אלא גם כקורבן של אלימות, של הזנחה, וגם של חברה וממסד שלא רצו להקשיב למצוקותיה.
הדוקו שעלה לאחרונה בנטפליקס מבקש לבחון מחדש את סיפורה הלא יאומן של וורנוס, שהורשעה ברצח שבעה גברים בשנים 1989-1990:
ריצ'ארד מלורי ב-30 בנובמבר 1989
דייוויד ספירס במאי 1990
צ'רלס קארסקאדון במאי 1990
טרוי בורוס, שגופתו נמצאה באוגוסט 1990
צ'רלס הומפריס בספטמבר 1990
פיטר סימס, שנעלם ביוני 1990 ןגופתו לא נמצאה, אך וורנוס הודתה בהריגתו.
כל הנרצחים היו גברים לבנים בגיל העמידה וכולם נמצאו מתים ביער, כשמכוניותיהם נמצאו הרחק מהמקום. באחת מזירות הפשע נמצאו קונדומים משומשים ושיער בלונדיני, מה שהדליק לחוקרים את החשד שמדובר ברוצחת סדרתית.
מהר מאד התפרסמו בעיתונים המקומיים קלסתרונים של שתי נשים שמסתובבות בפלורידה ויורות באנשים.
"כשהתחלתי את הקריירה ב-1987, כל מה שעניין את המפיקים היה סיפורים על פשע אמיתי", מספרת המפיקה ג'קי ג'ירו, "יום אחד אמי התקשרה ואמרה שנראה לה שראתה את הרוצחת הסדרתית הזאת. נסעתי לפלורידה, תליתי פתקים, כולל במוטל 'לאסט ריזורט בר', בהם כתבתי: 'אם את האישה שהורגת גברים, אני רוצה לפרסם את הסיפור שלך'. כתבתי את שמי ומספר הטלפון שלי וחזרתי להוליווד".
500 כיווני חקירה
כשהסיפור התפרסם בתקשורת, היו למשטרת פלורידה 500 כיווני חקירה, כשכמה שמות עלו שוב ושוב לגבי הבלונדינית. הכל הצביע על העובדה שהיא היתה התוקפנית בין השתיים וסביר להניח שהיא זאת שירתה.
צוות חקירה מיוחד שהוקם התחיל לסרוק חנויות משכון ומצא פריטים ששייכים לריצ'ארד מלורי, הנרצח הראשון. טביעות אצבע, כידוע, לא משקרות לעולם והן הצביעו על איילין קרול וורנוס.
ב-9 בינואר 1991 המשטרה עצרה בלאסט ריזורט בר את וורנוס, הומלסית בת 34 שטענה שאין לה כסף, אין לה רכוש, אין לה ילדים, אין לה כלום בחיים. המדינה מינתה את עו"ד ראסל ארמסטרונג מהסניגוריה הציבורית להגן עליה.
ביום שהיא נעצרה, המפיקה ג'קי ג'ירו קבלה טלפון. כשפגשה את וורנוס, היא אמרה לה: "אני הבחורה שאת מחפשת. אני הבחורה שירתה בגברים".
ג'רו: "היא קראה את הפתק שלי ושאלה אם אני עושה סרטים או כותבת ספרים. אמרתי לה: סרטים, אז היא היתה מבסוטית ואמרה: 'מעולה, הסיפור שלי מדהים. תעשי מיליונים'".
"אמי נטשה אותי בגיל חצי שנה", גוללה וורנוס לאחור את סיפור חייה בפני ג'ירו, "סבתי מצאה אותי בעליית גג מכוסה בזבובים ואימצה אותי עם סבא שלי. השתמשתי בסמים קשים ואלכוהול מאז שהייתי בת 13. כשהייתי בת 14 סבתא שלי מתה משחמת הכבד.
"בגיל 15 ברחתי מהבית, נתפסתי ונשלחתי לחצי שנה במוסד לצעירים 'אדריאן'. כשיצאתי משם שוטטתי בדרכים, נסעתי בטרמפים ועבדתי כזונה 24/7 מגיל 16 עד 20".
"חוויתי הרבה מצבים, כי מעולם לא היה לי מקום לגור בו", סיפרה וורנוס, "ישנתי מתחת לגשרים, בבתים נטושים, בשדות מרעה של פרות. בסוף הגעתי לדייטונה ביץ', עיר בפלורידה, ומצאתי עבודה במוטל. בגיל 28 הכרתי את טוני, הלסבית הראשונה וזה היה המפגש הראשון שלי עם לסביות. אני מעריכה שנאנסתי 30 פעם, אולי יותר. אני קשוחה, עברתי גיהינום. עברתי בתיכון אונס קבוצתי פעמיים כשהייתי ילדה".
במהלך חקירותיה הודתה וורנוס שבעת ביצוע הרציחות היתה עם המאהבת הלסבית שלה, טאירה מור.
בדצמבר 1991, רשויות החוק יצרו קשר עם מור, שאמרה להם מהתחלה שאין לה שום קשר לרציחות. כשנשאלה על ידי החוקרים מדוע שכנעה את וורנוס להודות בפשעיה, הודתה מור: "גרתי איתה במשך ארבע וחצי שנים. אני מכירה אותה טוב יותר מכל אחד אחר. איך אפשר להיות מאוהבת במישהי שהרגה אנשים?".
"את רוצה למות זונה?"
כחודש לפני תחילת המשפט, ג'ון טאנר – התובע הראשי במשפטה של וורנוס – הגיש בקשה להחליף את השופטת גייל גראזינו, בתואנה שהיא עשויה לתת לוורנוס משפט הוגן, ולא היתה לו שום כוונה שזה יקרה.
"אי אפשר לדעת באמת מה קרה, אם לא חושבים על הסיבה", מודה גראזינו, "היא הרגה שבעה גברים ואמרה בלי היסוס שבאותה תקופה היו לה 400 לקוחות. היא לא הרגה אף אחד מהם לפני שהכירה את טאירה מור, שדחפה אותה מעבר לקצה. צריך לבחון מה היה מצבו הנפשי של האדם בזמן ההודאה ומה היו הגורמים. הם אכן פסלו אותי, אבל בשבילי זאת היתה מחמאה שלילית. טאנר הצליח במשימתו".
חשוב להדגיש שג'ון טאנר, התובע הראשי של פלורידה, התמודד באותה תקופה על משרת פרקליט המדינה ובנאום חוצב להבות הצהיר: "פריצות הורגת נשים וילדים. האנשים ההגונים ידרשו את אכיפת החוק ואנשי הפורנוגרפיה חייבים ללכת לעזאזל".
איילין וורנוס היתה התגלמות כל מה שטאנר תיעב. הוא חשב שיהיה קל להשיג הרשעה והצהיר: "במקרה הטוב איילין לא מבינה מוסר מהו, ובמקרה הגרוע חסרת מוסר לחלוטין. אני חושש שהיא משקפת את כל מה שצפוי בחברה שלנו ואת מה שמתפתח כאן ב-30 שנה האחרונות".
המשפט של וורנוס משך כמובן ים של תשומת לב ציבורית. התביעה פתחה עם רצח ריצ'רד מלורי, וכל שאר הנרצחים הגיעו בהמשך.
"הכרתי את ריצ'ארד מלורי בנובמבר 1991", סיפרה וורנוס על דוכן הנאשמים סיפור מחריד ושומט לסתות. "רכב חלף והאור ברכב נדלק. ראיתי ראש אחד וניגשתי למכונית. בשלב מסוים הסכמתי לשכב אתו תמורת כסף, ואז הוא אמר לי שהוא לא מתכוון לשלם. אמרתי לו: 'אני לא עושה את זה בשביל הכיף'. כשהסתובבתי לקחת את הבגדים שלי, הוא כרך חבל סביב צווארי ושאל: 'את רוצה למות זונה?'. ואז הוא אמר לי: 'את תעשי כל מה שאגיד לך לעשות. אם לא, אהרוג אותך עכשיו ואזיין אותך אחר כך, בדיוק כמו שעשיתי עם הזונות האחרות'".
"הייתי צריכה להרים את הידיים והוא קשר את ידיי להגה", הוסיפה וורנוס לספר, "יצא מהמכונית ואמר לי 'להתמקם בתנוחה נכונה', כי הוא רוצה לבדוק כמה הוא יכול לדחוף לי לתחת. הוא התחיל לעשות סקס אנאלי בצורה אלימה ביותר. אין לי מושג אם הוא גמר או לא. ואז הוא יצא ממני באלימות ונכנס באלימות לוואגינה שלי. בכיתי בטירוף.
"הוא הרים את הרגליים שלי ושם אלכוהול לחיטוי בבקבוקון של טיפות עיניים ותחב קצת לתוך פי הטבעת שלי. זה ממש כאב כי הוא פצע אותי קשה, ואז הוא הכניס לוואגינה שלי וזה ממש כאב. ואז הוא חזר לצד של הנהג והרים את האף שלי למעלה, פתח את הנחיריים שלי, השפריץ לתוכם אלכוהול ואמר: 'אני משאיר את העיניים שלך לגמר הגדול, והניח את הבקבוקון על הדשבורד.
"הוא ישב והקשיב לרדיו וחשב איך לרצוח אותי, אז ניסיתי להשתחרר נואשות מההגה. בסוף הוא חזר אחרי שעה ואמר לי: 'אשחרר אותך מההגה וכדאי שתהיי ילדה טובה, אחרת אהרוג אותך'. הוא שחרר אותי מההגה, כרך את החבל סביב צווארי, החזיק אותו כמו רצועה ואמר לי לזוז כדי שיוכל להיכנס. קפצתי מהר וירקתי לו בפרצוף, והוא אמר: 'את מתה, כלבה'.
"התכופפתי למטה מהר והוא התחיל להתקרב אליי, אז לקחתי את התיק שלי, כיוונתי לעברו את האקדח שלי ויריתי בו מרצפת הרכב פעמיים. מאותו רגע אמרתי לעצמי שאם מישהו ינסה להתקרב אליי וינסה לאנוס אותי ככה, הוא יתחרט שהוא פגש את הפרוצה הזאת".
כשנשאלה למה הרגה עוד שישה גברים, השיבה בלי למצמץ: "מאותה סיבה בדיוק".
"היא לא מפלצת"
"ראיתי צילום שלה בעיתון והרגשתי פרפרים בבטן", מספרת ארלין פרל, בעלת חווה שביקשה לאמץ את וורנוס כאימא. "זה קרה כשכיסחתי את הדשא. ישו ביקש ממני ליצור איתה קשר ולעזור לה. היא לא מפלצת, היא לא גברית, היא אכפתית, שופעת חמלה, נשית ובעלת לב זהב".
אחרי כמה ימים יצאו ארלין ובוב פרל מבית המשפט עם אישור אימוץ חוקי. "תמיד חלמתי להיות אימא", מודה פרל, "דיברנו כל יום בטלפון והחשבון שלי הגיע ל-1,200 דולר בחודש".
ב-30 בינואר 1992 חרץ השופט אפטון גריי את דינה של וורנוס אחרי שהורשעה ברצח הראשון של ריצ'ארד מלורי. לאחר מכן הודתה וורנוס בשישה מקרי רצח נוספים ונגזרו עליה שישה עונשי מוות נוספים.
חבר המושבעים קיבל פה אחד את גזר הדין של השופט וגזר עליה עונש מוות בכיסא חשמלי.
לכתבות על סדרות וסרטי פשע >>
אתר חדשות פלילי >>
עורך דין פלילי מומלץ >>
"איילין רצתה למות. היא חושבת שהחיים האלה נגמרו, ומבחינה רוחנית היא מבינה שלא נשאר לה הרבה על כדור הארץ", אומר עו"ד סטיב גלייז'ר, שהחליף את ארמסטרונג מהסנגוריה הציבורית, "היא מאסה בשחיתות, בשוטרים, בשופטים, בבתי המשפט. היא רוצה לעזוב את העולם ולהגיע לגן עדן, שם, לתפישתה, יהיה לה לפחות גן עדן. הוא לא בכדור הארץ. היא רוצה להגיע לכיסא החשמלי. היא ביקשה ממני: 'סטיב, תגמור עם זה בהקדם האפשרי. בוא נעבור בכל מערכת המשפט, נודה באשמה ונגמור עם זה".
ב-9 באוקטובר 2002 הוצאה וורנוס למוות. ביום שזה קרה, היא עוד התלוצצה כשאמרה: "זה מצחיק שעוד 12 שעות כבר לא אהיה בחיים".
צפירה בהוליווד
ברגע שסיפורה של וורנוס התפוצץ בתקשורת ב-1991, נשמעה בהוליווד צפירה והתחילה תחרות היסטרית מי יהיה הראשון לקבל את הזכויות להפקת סיפור חדש מז'אנר פשע אמיתי שנולד להיות סרט.
באותה תקופה וורנוס לא היתה יותר מקלסתרון, כשמפיקי טלוויזיה צמאי דם וחמדנים התחילו להתקשר למשרדי השריף של מחוז מריון, בניסיון לסגור דיל עם החוקרים שעבדו על התיק.
ג'קי ג'ירו, המתחרה שלהם, מיהרה לפקפק בכשרות כוונותיהם של החוקרים ולדעתה היה צריך לשלוח אותם לכלא, אך הם בסך הכול פוטרו.
ב-2003 נוצר על ידי ניק ברומפילד וג'ואן צ'רצ'יל בהפקת CBS הסרט התיעודי "איילין: חייה ומותה של רוצחת סדרתית", שהציג אותה כדמות שלילית ביותר שהתקשורת אהבה לשנוא: הומלסית נוודית, לסבית שעבדה בזנות והאישה הראשונה בארצות הברית שהוצאה להורג כרוצחת סדרתית.
23 שנים אחרי שעלתה בכיסא חשמלי השמיימה, מגיע עכשיו הסרט התיעודי החדש והמרתק של נטפליקס, שבשונה מנרטיבים קודמים על רוצחים סדרתיים, מבקש לחדור ברזולוציות גבוהות לתוך השברים של חייה, לטראומות, לנטישות והסדקים שהובילו אותה לשורת מעשים איומים ונוראים, שהסתיימו בעונש מוות.
"איילין וורנוס: מלכת הרצח הסדרתי". Aileen: Queen of The Serial Killers
104 דקות.
במאית: אמילי טורנר.
נטפליקס
