תיעוד ראשית המעצרים בפרשה
המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה הגישה כתבי אישום נגד עשרה נאשמים, בני משפחה מיפו, בגין הונאה כלכלית של מאות מיליוני שקלים.
מדובר בפרשת "מוקד יפו" – חברה שחלשה על 400 אתרי בנייה וסיפקה שירותי שמירה לחברות בנייה מהגדולות בארץ.
בעלי החברה אוסמה זיתונה ובני משפחתו, נאשמים כי הונו במסגרת תוכנית עבריינית את רשויות המס, באמצעות הפצה וניכוי של חשבוניות פיקטיביות והעסקת "ראיסים" במזומן, במטרה לקבל סכומים ניכרים על חשבון הקופה הציבורית.
בכתב האישום נטען כי שירותי השמירה באתרי הבנייה סופקו על ידי מערך של "ראשי אזורים" שקיבלו את שכרם ממוקד יפו, בשווי מיליונים, ב"שחור" וללא דיווח.
לצורך כיסוי הפעילות, רשמו בעלי מוקד יפו לכאורה שרשרת של חברות קש וקבלני משנה פיקטיביים שסיפקו כיסוי חשבונאי כוזב, לפי האישום, על מנת להלבין פעילות של עשרות מיליוני שקלים במזומן, ולהסוות כי פעילות השמירה מתבצעת על ידי גורמים שאין להם הרשיונות המתאימים ואשר אינם מדווחים לרשויות המס.
הנאשמים הם:
אוסמה זיתונה – מי שנטען כי עמד בראש התוכנית העבריינית והיה הבעלים והמנהל של מוקד יפו והבעלים בפועל של חברה נוספת, "קוג'ק".
בנו, עבד אל רחמן זייתונה,
בתו, סאלי דינה,
אחיו של אוסמה, דאוד זיתונה;
אחותו, אלהם לסוי
בן דודו של אוסמה, איימן אנטילי
אחותו, אימאן אנטילי
אחיינו של אוסמה, סעיד קסאס,
מוחמד אלצאנע
עמאר אבו גאנם.
עבירות פרוטקשן וסחיטה שיוחסו לבעלי החברה בתחילת הפרשה נגנזו, אך מיוחסת להם הלבנת הון בסכומי עתק שגם היא בפני עצמה מעמידה סיכון לשנות מאסר ארוכות.
לפי כתב האישום, "חברת מוקד יפו" התקשרה עם חברת "קוג'ק שירותי שמירה ואבטחה" כקבלן משנה לביצוע עבודות השמירה,אבל בפועל מוקד יפו וקוג'ק היו ישות אחת בשליטת אוסמה זיתונה, וההפרדה ביניהן הייתה חשבונאית בלבד.
נטען כי בדומה, התקשרה קוג'ק עם חברת קש נוספת בשם "לייגר" כקבלן משנה לגיוס שומרים, ולייגר גם היא התקשרה עם קבלניות משנה – חברות בשם "כח המדבר", "סיירת חץ" ו"סיירת המדבר" וזאת לכאורה על מנת שיספקו את עבודת השמירה.
בפועל, לפי הנטען, כל החברות שימשו כספקיות של חשבוניות פיקטיביות בלבד, לצורך ניכוי מע"מ בעשרות מיליוני שקלים, ולא היה להן קשר לעבודה.
לפי כתב האישום, כל חברות הקש מתחת "מוקד יפו" סיפקו שרשרת של הפצת חשבוניות כוזבות וניכוי תשומות, ולא היה להן קשר ל"ראיסים", אנשי שטח עצמאיים שפעלו תחת מוקד יפו אשר היו האחראים לשמירה באיזורם, על אף שלא החזיקו ברישיון "מארגן שמירה" והשומרים באתרים לא החזיקו ברישיון שומר.
לפי כתב האישום, בשנים 2018 עד 2021, ניכו אוסמה, עבד ודאוד זייתונה בשם "מוקד יפו" חשבוניות פיקטיביות של ה"ספקית", חברת "קוג'ק" בסכום של 127 מיליון שקל בדיווחים למע"מ, וקיזזו באמצעותן מס תשומות של 18 מיליון שקל.
בהמשך השרשרת, נטען כי הנאשמים איימן ואימאן הוציאו 44 חשבוניות פיקטיביות על שם חברת לייגר לקוג'ק בסכום של 104 מיליון שקל – מה שאיפשר ל"קוג'ק", כלומר לאוסאמה, דאוד ועבד זיתונה לכאורה לקזז עוד מס בסך 15 מיליון שקל.
נטען כי בשכבה התחתונה יותר, החברות הפיקטיביות "סיירת חץ" ו"סיירת המדבר" הוציאו ללייגר חשבוניות כוזבות בסך 60 מיליון שקל, אשר איפשרו קיזוז מס בסך 9 מיליון.
גם "סיירת חץ" ו"כוח המדבר" בקצה התחתון של הפירמידה, קיבלו לפי הנטען חשבוניות מספקים כוזבים. בכך טיפלו לכאורה הנאשמים עמאר ומוחמד, להם מיוחסת הפצה וניכוי של חשבוניות כוזבות בסכומים של 224 מיליון שקל ו-111 מיליון שקל בהתאמה.
לנאשם מספר 1, אוסמה זיתונה אשר עמד לפי הנטען בראש התוכנית העבריינית כולה, מיוחסים היקפי עבירה של 230 מיליון שקל.
לפי הפרקליטות, כל אחד מהנאשמים אחראי על חברת קש אחרת ועל הדיווח החשבונאי הכוזב שלה.
לפי האישום, אוסמה, דאוד ועבד ניהלו את ההתחשבנות מול הראיסים, אשר ניהלו את השמירה בפועל והעבירו להם כספים במזומן כל חודש, בסך הכל עשרות מיליוני שקלים.
במקביל, בערוץ ה"רשמי" לצורך הונאת רשויות המס, חברות הקש שהתחזו לספקים, ניכו בצ'יינג'ים המחאות של חברות הקש שמעליהן – תוך שכל הנאשמים בשרשרת מתחלקים לכאורה בכספי המזומן, ולראש הפירמידה אוסמה זייתונה חוזר הנתח הכספי במזומן הגדול ביותר – מאות אלפי שקלים בכל חודש, לפי הנטען.
גם איימן אנטילי, בן דודו של אוסמה, גבה לפי האישום עמלה של 6-12 אחוז מכל חשבונית שהפיץ לקוג'ק – החברה הבת של מוקד יפו.
כל הפעילות בחשבון הבנק של חברת קוז'ק היתה לפי הנטען בשליטה בלעדית של אוסמה, בהיקף 234 מיליון שקל, והינה "רכוש אסור". אוסמה וקרוביו לא דיווחו על משיכות אישיות שביצעו מחשבון הבנק של החברה.
עוד טוענת הפרקליטות כי סעיד קסאס, האחיין של אוסמה, נרשם כאיש קש מלכתחילה על מנת לקבל במרמה רשיונות למתן שירותי שמירה ולהעסקת שומרים מוועדת הרישוי במשרד המשפטים וממשרד הכלכלה.
החקירה נוהלה ביחידה הארצית לפשיעה כלכלית (יאל"כ) בלהב 433 וברשות המסים.
על כתב האישום חתום סגן מנהלת המחלקה הכלכלית בפרקליטות טל פרג'ון וצוות פרקליטים המונה את דורין בן ציון, שאול אשחר, אלעד אשכנזי, ורד ליבוביץ גל ושרה טליסמן.
בצד האישומים, הפרקליטות הגישה בקשת חילוט בשווי מאות מיליוני שקלים, הכוללת הפקעת זכויות הנאשמים בעשרות נכסי נדל"ן.
לשם הדוגמה, רק לאוסמה זכויות ב-17 קרקעות שונות בתל אביב, הרצליה, רחובות, גני הדר, מגדל, חדרה, הרצליה וטבריה. שווי בית המגורים שלו בלבד, עמד על 10 מיליון שקל בשנת 2018.
בצד עשרות נכסים, הפרקליטות מבקשת לחלט גם מכוניות, שעונים, פוליסות ביטוח, זכויות בחברות וכספים נוספים.
עורכי הדין תמיר קלדרון ורמי זועבי ממשרד דורון טיקוצקי ושות' מייצגים את הנאשם איימן אנטילי וחברת לייגר.
מעורכי הדין קלדרון וזועבי נמסר: "כבר במהלך השימוע הצגנו למאשימה שבסיס החשדות רעוע, הן בהיבט המשפטי והן בהיבט הכלכלי ובכלל זה מתן השירותים ללקוחות המוסדיים והמובילים במשק. אנו משוכנעים כי בית המשפט אשר ייחשף לראיות ולפעילות העסקית לאשורה, יזכה את מר אנטילי ואת חברת לייגר מכל אשמה".
עו"ד יוסי חמצני מייצג את הנאשמת אימאן אנטילי.
עו"ד חיים לוי המייצג את הנאשמים אוסמה זיתונה, עבד אל רחמן זיתונה, סאלי דינה, אלהם לסוי, סעיד קסאס ואת החברות מוקד יפו וקוג'ק שירותי שמירה מסר:
"מדובר בתיק שהחל בחקירת חשדות בעבירות סחיטה ופרוטקשן וכל שנותר ממנו לעת עתה, היא טענה חסרת בסיס לניכוי חשבוניות כוזבות.
אין לנו אלא להצר על כך שהתביעה בחרה להגיש את כתבי האישום במתכונתם הנוכחית, למרות שהובהר לה שאין בין האישומים המיוחסים למי ממרשי לבין המציאות העובדתית והמשפטית, דבר וחצי דבר.
"נדמה שהשיהוי הרב מפרוץ החקירה ועד לקבלת ההחלטה השגויה להגשת כתבי אישום מדברת בעד עצמה, ואין לנו ספק שליבון המחלוקות בבית המשפט יתמוך במסקנה לפיה אין ולא דבק כל רבב בפעילותן החוקית והלגיטימית של מי ממרשי, לרבות בכל הנוגע לפעילות מול קבלני המשנה שלהם".
