ההרכב בתיק זגורי, בראשות השופט נתן זלוצ'ובר, ערך בימים האחרונים מרתון דיונים בעקבות ההודעה הדרמטית של הפרקליטות בנוגע להפעלה אסורה של מערכת הרוגלות "פגסוס" על הטלפונים השייכים לאשתו של יניב זגורי ושל עוד שני נאשמים – אריק איטל ושמעון שרביט.
בנוסף הופעלו רוגלות אסורות על המכשירים של עוד ארבעה עדים במשפט.
במהלך שבע שנות משפט (!!) בפרשות הרצח המשולש של עד המדינה טל קורקוס, של גרושתו דבורה הירש ושל אלישע סבח הפרקליטות הסתירה את הפעלת תוכנת הריגול אשר שאבה מרחוק את תוכן הטלפונים.
כפי שפורסם לראשונה ב"פוסטה", חודש אחד בלבד לפני המועד שנקבע להכרעת הדין, הפרקליטות הפתיעה את הרכב השופטים ואת ההגנה וחשפה את כלי "הנשק" הלא קונבציונלי שהופעל בתיק בשנים 2017-18.
מדובר בכלי חקירה שהשימוש בו הוקפא בעקבות החשיפה ב"כלכליסט" על כך שהוא מופעל על ידי המשטרה בחריגה מצווי בית משפט, עם זאת התוצרים שהופקו לא נפסלו רטרואקטיבית.
בעניין תיק זגורי, הפרקליטות עדיין מסרבת לחשוף את התוצרים שהרוגלות שאבו מהטלפונים המדוברים.
ב"פראפרזות" (מסמך של כמה שורות) שהעבירה להגנה הפרקליטות "רק" הודתה כי נשאבו ללא צו חומרים אסורים כמו רשימות אנשי קשר, פתקים ועוד.
הצווים המיוחדים של הרוגלות, שכן אושרו על ידי בתי המשפט במהלך החקירה הסמויה (לרבות על ידי השופט זולוצ'ובר שמונה בהמשך כראש ההרכב), אישרו למשטרה "האזנה לתקשורת בין מחשבים". זה אומר: שיחות או התכתבויות בפרק זמן מוגדר. זה היה החלק החוקי של הפעלת הרוגלות, אבל בפועל המערכת שאבה מהטלפונים מידע הרבה יותר רחב בניגוד לחוק.
בתגובה, הפרקליטות מיתממת וטוענת כי החומר האסור שנשאב ללא ידיעת בית המשפט "הושם בצד", צוות החקירה לא נחשף אליו, לא עשה בו שימוש והוא לא שימש כראיות בתיק.
הפרקליטות טוענת שכל החומרים שנשאבו על ידי תוכנת "פגסוס" בתיק זגורי – גם אלה הנחשבים חוקיים לפי צו ההאזנה – נשארו על מחשב של היחידה הטכנולוגית או הועברו ל"סל מיחזור" ולא הועברו לרשות צוות החקירה של הפרשות.
זו טענה מוזרה מאוד: המדינה מפעילה כלי חדשני, פולשני, של ריגול וטוענת שלא עשתה בתוצרים שום שימוש.
העובדה שהפרקליטות הסתירה את הפעלת הכלי ונזכרה להודות בכך רק ברגע האחרון לפני פרסום פסק הדין עוררה גם את כעס השופטים והוציאה מהם אמירות חריפות בדיון שנערך בשבוע שעבר (25 ספטמבר).
ראש ההרכב, השופט נתן זלוצ'ובר: "כשופטים, מצווים אנו על מינימליזם בלשון המעטה ולכן רק נאמר, שיש להצטער על התנהלות המדינה. כך לא מנהלים תיק. ההסבר שוודאי יבוא, שזה לא הפרקליטות או היחידה החוקרת אלא יחידה אחרת (סייבר), אינו מקהה את הנזק שנגרם".
התובעת הראשית מפרקליטות מחוז דרום, עו"ד סיגל דהן הירש "התגוננה" וטענה כי גם היא כתובעת ראשית בתיק לא ידעה על הפעלת הרוגלות ומודרה על ידי בכירי הפרקליטות: "עד לפרסום התחקיר בעיתונות ב-2022 (שהיה תחקיר כללי על מערכת הרוגלות, לא בתיק זגורי, ז"ק), עצם השימוש בכלי היה בידיעת מספר מוגבל מאוד של אנשים בפרקליטות, בשל החשש שחשיפת יתר עלולה להביא לחשיפת השיטה והאמצעים. רק לאחר הפרסום בתקשורת, עצם השימוש במערכת והחריגות מצווים הובאו לידיעתנו".
– השופט זלוצ'ובר דחה את דברי התובעת: "זו לא חריגה – זה בלי צו. יש צו האזנות סתר, אין צו לשאוב את המכשיר… זה חיפוש במכשיר בלי צו בעצם".
– התובעת: "מרגע שהתגלו הבעיות במערכת, הוקמה ועדת מררי לבדיקה ארצית, והמשנה ליועמ"שית קבעה מתווה לעריכת בדיקה פרטנית בתיקים".
– השופט זלוצובר: "לא הבנתי. ידעתם על חריגות ב-2022, ורק עכשיו ביצעתם את הבדיקה בתיק הזה?".
– התובעת: "רק לפני חודשיים קיבלנו אור ירוק (מלשכת היועמ"שית/פרקליט המדינה)… אנו מצרים על כך שלא פעלנו קודם".
– השופט זלוצ'ובר: "כשאת אומרת המערכת הטכנולוגית, זה כביכול איכשהו מנקה אתכם… עדיין אנחנו לא בשלב שהרובוט מחליט".
– השופט דניאל בן טולילה: "כשאתם באים לשופט ומבקשים צו להאזנה לתקשורת בין מחשבים – אתם מסבירים את ההבדל מצו האזנה רגיל?"
– התובעת: "אנחנו לא יודעים כל מה שהיה.. נביא לכאן את נציגי יחידת הסייבר… אבל גם התוצרים שהופקו כדין וגם התוצרים שהופקו שלא כדין – אף אחד מהם לא הועבר ליחידה החוקרת כי לא היה שם כלום ושום דבר… בסוף, כל הראיות שהובאו לבית המשפט, אין להן שום קשר לשימוש בכלי של הרוגלות… נמסר לנו שהיחידה החוקרת לא קיבלה שום תוצר".
– השופט בן טולילה: "אתם אומרים שהמערכת לא הניבה תוצרים רלוונטיים – מי קבע את זה? הרי מישהו היה צריך לעבור לראות… יש פה גם חוסר הגיון. מישהו שמכיר את התיק צריך לעבור על התוצרים כדי להגיד אין פה שום דבר. מי עשה את זה?"
– התובעת: "התוצרים שהופקו על ידי הרוגלות כדין הועברו לסגן פרקליט מחוז דרום, עו"ד יואב קישון, שלא היה חלק מצוות התביעה אבל הכיר את התיק. הוא עבר רק על התוצרים החוקיים. את התוצרים הלא חוקיים (פתקים, אנשי קשר ועוד, ז"ק) גם הוא לא ראה".
לדבריה, עו"ד קישון, שהוא האיש החזק במחוז דרום שנים ארוכות, ולקח חלק לא קטן בדיוני המעצרים וניהול המשפט, לרבות השתתפות בדיוני בית המשפט, סבר שאין בתוצרים הנרחבים שהוציא "הפגסוס" משבעה טלפונים שום דבר מועיל לחקירה – אבל הוא גם קבע שאין בהם "שום דבר שיכול להועיל להגנת הנאשמים" – ולכן הוא לא הכניס את מה ששאב "הפגסוס" לחומרי החקירה בתיק.
כך בדיוק זה הוסתר עד עכשיו.
באמצע העימות עם התובעת שנותרה לבדה במערכה, השופט זלוצ'ובר הרגיע את הסנגורים עורכי הדין אביגדור פלדמן, משה יוחאי, עינב יתח, חיים אוחנה ואמר להם: "אני מבין, זה מקומם. זה מרגיז".
– השופט בן טולילה: "אז מי בדק את החומר הלא חוקי שהוצא מהטלפונים?"
– התובעת: "אף אחד…לגבי התוצרים שהושגו שלא כדין, חל איסור עיון גם על התביעה וגם על ההגנה. במעמד צד אחד נסביר לכם".
– השופט בן טולילה: "על סמך מה אתם אומרים בכזו ודאות שאין שם שום דבר שיכול לסייע לנאשמים?"
– השופט זלוצ'ובר: "למה אנחנו צריכים לסמוך עליכם בעניין הזה? זאת השאלה. יש כאן גורמים שכבר פישלו".
– התובעת דהן הירש: "אנחנו אומרים, נעשתה פה תקלה".
– עו"ד פלדמן: "זו לא תקלה, אלא עבירה של התביעה, בואו נדייק".
השופט זלוצ'ובר לתובעת: "את חייבת להבין, נשבר האמון. לשקם אותו לא פשוט. זה לא מספיק שמישהו בלשכת ראש אח"מ יגיד לנו: 'זו דעתי ואני תומך בה'. את צריכה לשכנע אותנו קצת יותר".
התובעת בקו מגננה אחרון בדיון אומרת שבעקבות התקלה של "שאיבה" לא חוקית, הוגשו עתירות בתיקים אחרים שבהם זה נחשף מוקדם יותר ולא רגע לפני הכרעת דין.
כדוגמה, היא נתנה את תיק הטלגראס. לדבריה, "אחרי שבית המשפט קיבל את ההסברים, העתירות נדחו".
רוצים לחקור את כולם
עו"ד יוחאי הגיב על טיעוני התובעת: "אנחנו לא סומכים על אף אחד. ההגנה רוצה לחקור את האנשים שידם היתה במעל. ללא ספק היו פה פעולות נסתרות. גם עכשיו התביעה לא מוסרת את כל המידע.
"הרי מה אומרת הפרקליטה? לפני שלוש שנים עלה חשד להפעלה אסורה. לא הייתם צריכים לעדכן אף אחד מאז? היו פה עדי תביעה – חוקרים מימ"ר לכיש. קמ"נים, מפקד הימ"ר, אנחנו רוצים לחקור את כולם על בסיס השימוש האסור בחומרים שהוסתרו".
עו"ד יוחאי המשיך והדגיש שצוות ההגנה לא סומך על הנתונים שנמסרים עכשיו. "לא הגיוני שהפעולה הלא חוקית הזו הופעלה רק על 7 האנשים שלגביהם ניתנו פראפרזות, ולא על טלפונים של דמויות יותר מרכזיות בתיק. צוות ההגנה גם לא מאמין שתוצרי 'הפגסוס' לא הוכשרו כראיות (באופן ישיר או עקיף), או לא שימשו את המשטרה לפעולות מודיעיניות… לא יתכן שהם פשוט 'הונחו בצד' או נזרקו לפח כפי שהתביעה מנסה לרמוז".
עו"ד יתח טענה בהקשרים אלה: "איך זה הגיוני שמכל כך הרבה צווים לא התקבל שום דבר רלוונטי?
"כאן הם נזכרו בסוף המשפט בעוד שבכל התיקים האחרים דברים התגלו בראשית ההליך וניתן היה לחקור עדים.
"יכול להיות שבתוצרי 'הפגסוס' יש עוד חומרים או התכתבויות ושם נמצא את ראיית הזהב שלנו על אי המהימנות של עד המדינה, למשל".
דיון חסוי ללא ההגנה
דיון נוסף נערך ב-29 ספטמבר, הפעם זה היה דיון חסוי במעמד צד אחד בלבד, בין השופטים לבין נציגי המדינה.
במרכז הדיון היו נציגי יחידת הסיגינט – המודיעין הטכנולוגי בחטיבת הסייבר של המשטרה, חוקרים שהפעילו את הפגסוס, ממלאת מקום מנהלת מחלקת הסייבר בפרקליטות עו"ד שירי רום ונציגי ימ"ר נגב.
הם ענו בדיון חסוי לשאלות השופטים. נציגי המדינה הצהירו שוב, כי "התוצרים החורגים מגדרי הצו לא הועברו ליחידה החוקרת ואיש לא נחשף לחומרים, לא הפרקליטות, לא היחידה החוקרת ולא המפיקים".
לגבי "החומרים הכשרים" שהופקו כדין על ידי הרוגלות – הפרקליטה רום אישרה שקיים תיעוד של תוצרי המערכת, אך טענה שוב שאין בסיס להעבירם להגנה – כי אין בהם שום דבר מועיל.
בעקבות הדיון החסוי, השופטים נשמעו פחות ביקורתיים וציטטו מההחלטה שניתנה בתיק הטלגראס, שם נקבע כי המידע שנשאב ו"חרג מצווים, הוא תוצאה של מגבלה טכנית בהפעלת המערכת, ולא תוצאה של פעולה מכוונת".
עם זאת, לאחר מספר שעות של דיון סגור, עו"ד יוחאי הצטרף ודרש בשם צוות ההגנה לקבל את הראיות הגולמיות – לראות מה בדיוק הוציאו הרוגלות מהטלפונים, ולא להסתמך על אמירות של המדינה.
עו"ד יוחאי הדגיש שהמשטרה עשתה שימוש בצו באופן לא חוקי ושההגנה דורשת תשובות ברורות, שחסויות כרגע:
מה נעשה בהמשך עם ה"תוצרים הלא חוקיים"?
נגרסו?
נמחקו?
שמורים במחשבי המודיעין המשטרתי?
הרכב השופטים זלוצ'ובר, בן טולילה ודינה כהן קבעו תקדים והורו לפרקליטות להביא לדיון החסוי הבא שיערכו את כל התוצרים מהפעלת הרוגלות בשבעת הטלפונים – כולל התוצרים הלא חוקיים, כדי שהשופטים יוכלו לבחון אותם בעיניהם.
רק לאחר מכן הם יפרסמו החלטה בבקשת ההגנה.
