בבית משפט העליון התקיים טקס פרישה לשופט יוסף אלרון. "בעוד יומיים ימלאו לי 70, ובכך אסיים פרק של כ-32 שנות כהונה כשופט במדינת ישראל בהרגשת סיפוק בדרך בה הלכתי".
השופט אלרון סיפר על ילדותו במעברת העולים "מחנה דוד" בחיפה כצעיר מבין 9 אחים , בנים ובנות להוריו שעלו מעיראק. במעברה התגוררו בני כל העדות, גם שורדי השואה, "הם התגוררו עמנו בצריפים, ולאחר מכן בשיכוני דירות עמידר. חיינו כולם זה לצד זה באחווה", אמר אלרון.
"תקופה זו של החיים במעברה בין הצריפים, ובטבורה צריפי חנויות המכולת והירקות, ואחר כך המעבר לדירת עמידר בת שני חדרים, הם שהיוו את נוף ילדותי ולמעשה את תבנית חיי עד לעצם היום הזה, והם עיצבו את דרכי והטביעו את חותמם על אישיותי".
השופט אמר כי "לימים, משנדרשתי לעתירה בעניינו של אדם בלתי מיוצג, על הקביעה כי הוא אינו "דייר ממשיך" בדירת אביו המנוח, ציינתי כי: "ניסיון החיים לימדני כי 'דירת עמידר' אינה קורת גג בלבד. היא משמשת עבור מי שידם אינה משגת כתשתית לבניית עתידם.
"מהמקום שבו גדלתי וממנו הגעתי לכס השיפוט – התגבשה בי תפיסת עולם שונה מהתפיסה בדבר היות השופט "מורם מעם". לליבי קרובה יותר האמירה כי השופט "יושב בתוך עמו".
בחודש יולי 2013 נבחר אלרון לכהונת נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה על ידי הנשיא אשר גרוניס ושרת המשפטים ציפי לבני, ונחשב כמומחה בעיקר במשפט הפלילי. בפברואר 2017 נבחר לכהונת שופט בית המשפט העליון, בתמיכת שרת המשפטים איילת שקד, ראש לשכת עורכי הדין אפי נוה והנשיאה מרים נאור.
אלרון חזר לדברים שאמר באוקטובר 2013, בטקס פתיחת שנת המשפט של לשכת עוה"ד בחיפה: "ציינתי כי אני מוטרד מן הפרסומים והמחקרים על כרסום באמון הציבור במערכת המשפט, כי אמון הציבור הכרחי לתפקודה התקין של מערכת המשפט. ללא אמון הציבור, לא יוכלו השופטים לעשות את מלאכתם כהלכה. רק אם הציבור יקבל את סמכותם של בתי המשפט קבלה אמיתית… רק אז תורגש מלוא תרומתה של מערכת המשפט לחברה".
השופט אלרון הציג לפני שנה לוועדה לבחירת שופטים את מועמדותו לנשיא העליון והתייצב מול יצחק עמית – בכך היה לשופט הראשון שקרא תיגר על עקרון מינוי הסניוריטי – השופט הוותיק בעליון. הוא זכה לתמיכת שר המשפטים יריב לוין, שמחרים את הנשיא עמית אבל היום השתתף בטקס הפרישה של השופט אלרון.
מילות הסיכום של אלרון היום: "למרבה הצער, אנו חיים בתקופה של שסע וקיטוב בחברה הישראלית. אני תקווה כי בית המשפט העליון יתרום את תרומתו לאיחוי הקרעים בחברה, בפסיקה אשר תגשר על הפערים והמחלוקות המובאים לפתחו".
השר לוין אמר בתורו כי "עם פרישת השופט אלרון פחות מספר שופטי בית המשפט העליון ל-11. החסרון שאנו כבר מרגישים עם סיום כהונתו הוא ברור לעין כל. גיוון המערכת ומינוי שופטים בעלי רקע והשקפת עולם שונים זה מזה, הם הנתיב להשלמת הרכב בית המשפט העליון, בדרך שתוסיף לו עוצמה מקצועית ותשיב לו את אמון הציבור".
פסק הדין האחרון
פסק הדין שבחר אלרון לפרסם במעמד הפרישה עסק בעתירה חברתית חשובה של האגודה לזכויות האזרח כנגד משרד הרווחה ומרכז השלטון המקומי.
את פסק הדין הוא כתב יחד עם השופטים אלכס שטיין וגילה כנפי-שטייניץ,
העתירה עסקה באי-ייצוגם של הורים בוועדות הרווחה, הדנות בהוצאת ילדים מבתיהם וממשפחתם למוסדות ולמשפחות אומנה.
ההנחיות המסדירות את פעילות הוועדה המכונה "ועדה לתכנון, טיפול והערכה", מנעו מהורים עד כה ייצוג על ידי עורכי דין במסגרת דיוני הוועדה – דיונים העוסקים בגורלות.
"העתירה פתחה עבורנו צוהר לעולמן של משפחות אשר גורלן לא שפר עליהן", אמר השופט אלרון. "התמונה העובדתית שנשקפה לעינינו, תמונה מדאיגה המעלה חשש כבד לעוולות שנגרמים להורים כעניין שבשגרה.
"פעמים רבות, ועדות תכנון, טיפול והערכה מכריעות בפועל כיצד ייראה מהלך החיים של הקטין ושל המשפחה. החלטות הוועדות נוגעות בנימים האינטימיים והאישיים ביותר. ראוי שהחלטות כאלה תינתנה רק לאחר שטענות ההורים תישמענה מ-א' ועד ת' על ידי מי שבידו היכולת להשמיען באופן מיטבי; לא רק שכך ראוי, כך הדין מחייב".
בפסק הדין נקבע כי שלילת זכות ההורים לייצוג בוועדות נעשית בחוסר סמכות. הוראות התקנון לעבודה סוציאלית, בהיותן הנחיות מינהליות, אינן מקיימות את דרישת ההסמכה. "הדברים מקבלים משנה תוקף בראי החשיבות האדירה שיש למתן ייצוג משפטי להורים שעניין ילדיהם נדון בוועדות – הורים שפעמים רבות נמנים על השכבות החלשות ביותר בחברה הישראלית", כתב השופט אלרון.
