נציב התלונות על מייצגי המדינה בערכאות, השופט בדימוס מנחם פינקלשטיין, הגיש דוח שנתי לשר המשפטים יריב לוין.
פינקלשטיין ממונה על בדיקת תלונות נגד 3,300 פרקליטים, תובעים וחוקרי משטרה המוסמכים לטעון בערכאות, תובעים עירוניים וכאלה המייצגים משרדי ממשלה וגופים ציבוריים. ובקיצור: כלל גופי התביעה של מערכת אכיפת החוק.
מהדוח עולה כי בשנת 2024 הוגשו לנציב כ-550 פניות, מתוכן 263 תלונות.
25 אחוז מהתלונות נמצאו מוצדקות.
הבולטות בהן מוצגות כאן.
פרקליט הגיש כתב אישום על תקיפת שוטר ללא צפיה במצלמות הגוף: אדם הואשם בתקיפת קצין משטרה במהלך הפגנה בירושלים – מבלי שהפרקליט צפה בסרטוני מצלמות הגוף של השוטרים שתיעדו את האירוע.
ההפגנה התקיימה בעקבות מותו של אהוביה סנדק, צעיר מנוער גבעות, במהלך מרדף משטרתי. בעקבות זאת התקיימה מחאה בירושלים.
בתיק היתה אינדיקציה שיש תיעוד מצלמות גוף לאירוע, אך הפרקליט המטפל לא קיבל את התיעוד מהמשטרה, והגיש כתב אישום מבלי לצפות בסרטונים.
רק לאחר שהסנגור הגיש בקשה לבית המשפט לקבלת חומרי חקירה, הועברו לידיו הסרטונים – וחשיפתם המאוחרת הובילה לביטול כתב האישום, כי התיעוד הפריך את גרסת קצין המשטרה, המתלונן.
הפרקליטות טענה כי ניסתה לקבל מהמשטרה את מצלמות הגוף בטרם הוגש כתב האישום, ללא הצלחה. כמו כן טענה כי נערכה הפקת לקחים נרחבת.
הנציב פינקלשטיין הגיב בחריפות: "בשל מחדל ברור של גורמי האכיפה והתביעה באיתורם והעברתם כחוק של חומרי חקירה, הועמד לדין אדם, אשר עלול היה בהחלט למצוא עצמו מורשע על לא עוול בכפו… פגיעה בזכויות הנאשם באופן שהדעת אינה סובלת".
הנציב המליץ לפרקליט המדינה לקבוע קווים מנחים לכל יחידות הפרקליטות, באשר להיקף החובה המוטלת על התביעה לצפות בסרטוני מצלמות גוף, לפני קבלת החלטה על הגשת כתב אישום או גניזת תיק, ולחדד את חובת התובע לוודא את קיומם של כל חומרי החקירה בתיק לפני קבלת החלטה.
פרקליטות המדינה מסרה כי ההמלצה יושמה ופורסמו הנחיות פנימיות בנושא.
הפרקליטות תנמק החלטות סירוב לשינוי עילת סגירה: הפרקליטות סגרה תיק חקירה נגד חשוד מ"חוסר ראיות מספיקות", וסירבה לשנות את עילת הסגירה ל"חוסר אשמה" מבלי לנמק את החלטתה.
הנציב פינקלשטיין המליץ לפרקליט המדינה עמית איסמן לתקן את ההנחיות ולקבוע חובה לנמק החלטות של דחיית בקשה לשינוי עילת גניזה.
ההמלצה יושמה: פרקליט המדינה קבע שיש לפרט נימוקים בהחלטות אלה, ולו בתמצית.
פרק זמן קצר מדי להגשת ערר: עורך דין התלונן כי 60 הימים הנתונים למתלונן להגיש ערר על סגירת תיק, כוללים בתוכם את זמן המענה לבקשה לקבלת חומרי החקירה, אשר יכול להגיע ל-45 ימים, כך שנותר פרק זמן קצר ביותר להכנת הערר והגשתו.
הנציב קבע כי המצב אינו מניח את הדעת. בעקבות כך הפרקליטות הוסיפה לטופס המקוון שבאמצעותו מוגשת בקשה לצילום חומרי חקירה לצורך הגשת ערר, סעיף שמיידע את העורר על זכותו להגיש בקשה להארכת מועד.
עניין של זמן
הנציב פינקלשטיין "העיר" ליועמ"שית גלי בהרב מיארה ולפרקליט המדינה עמית איסמן בשל החזקת תיקים של נבחרי ציבור ובעלי תפקידים רגישים "על המדף" זמן רב ללא החלטה.
לדוגמה מציין הנציב חקירה שהתנהלה נגד השר איתמר בן גביר בחשד לאיומים, תקיפה ושימוש בנשק באופן בלתי חוקי, בעקבות עימות שהיה בין בן גביר (לפני שהתמנה כשר) לבין שני סדרנים בחניון בגני התערוכה בתל אביב.
במהלך האירוע דיברו הצדדים באופן תוקפני זה לזה, ובן גביר אשר סבר שהסדרנים חמושים חש לדבריו מאוים, אחז באקדחו והרימו למשך שנייה.
טיפול הפרקליטות בתיק, לפני שהחליטה לסגור אותו, נמשך 13 חודשים. הנציב קבע כי הטיפול בתיק נמשך זמן ארוך מדי.
"המדובר בתיק בעל רגישות ציבורית מיוחדת, המייחס חשדות פליליים לשר בממשלה המופקד על מערכת אכיפת החוק", כתב הנציב פינקלשטיין. "אין מדובר בתיק עתיר מסמכים או בעל מורכבות מיוחדת, המצדיק את בדיקת האירוע במשך חודשים רבים לאחר כניסתו של הנחקר (בן גביר) לתפקיד השר".
הנציב העיר באופן דומה על הימשכות הטיפול בתיק חקירה בעניינה של השרה מאי גולן.
מדובר בתיק קודם בו גולן זומנה לחקירה בעקבות תאונת דרכים. השרה סירבה תחילה להתייצב לחקירה.
הנציב קבע כי על התביעה לפעול במרץ לקידום התיק, ולתת תיעדוף לטיפול בו.
הפרקליטות מסרה כי התיק בבחינה ונעשים מאמצים לקבל החלטה בעניינו בהקדם.
הנציב ביקר את היועמש"ית בהרב מיארה גם בשל שיהוי בטיפול בתלונה שהוגשה נגד שופט.
תיק החקירה שנפתח נגד השופט עקב התלונה נסגר בסופו של דבר – אחרי שנתיים וחצי. הנציב מתח ביקורת על התקופה הארוכה שעברה עד לקבלת החלטה על ידי הפרקליטות.
אתר חדשות פלילי >>
עורך דין פלילי מומלץ >>
כתבות נוספות במדור צווארון לבן >>
באוקטובר 2021 הגיש הפונה תלונה למשטרה נגד השופט. אחרי חודש עודכן הפונה על ידי לשכת היועמ"ש דאז אביחי מנדלבליט, כי לא נמצאה תשתית לפתיחה בחקירה.
בחודש מאי 2022 הגיש הפונה תלונה משלימה, בצירוף ראיות נוספות, ובחודש יולי 2022 הוא פנה לבהרב מיארה בבקשה שתורה לפתוח בחקירה פלילית נגד השופט.
במרץ 2024 התברר כי המשטרה לא בחנה את הראיות הנוספות שהגיש המתלונן. נמסר כי מדובר ב"שגגה".
לבסוף, ביולי 2024 הוחלט על ידי היועמ"שית ופרקליט המדינה שנית, שאין בסיס לפתוח בחקירה נגד השופט.
הנציב פינקלשטיין קבע כי למרות שהעיכוב בהחלטה רובץ בחלקו על המשטרה, מצופה היה מהפרקליטות לפעול לזרז את ההליך ולמנוע שיהוי כה ממושך.
הנציב מבקש מהיועמ"שית לתחום ולקבוע גבולות לפרק הזמן לטיפול בבקשות לאישור פתיחה בחקירה – בעניינים בעלי רגישות ציבורית מיוחדת.
עניינים רגישים
הנציב בחן תלונה בה נטען לניסיון טיוח של פרשת ה"סרסור" בסוהרות בכלא גלבוע.
חקירה ראשונה שנפתחה בתיק נסגרה לפני כמה שנים. רק לאחר פרסומים עיתונאיים ובעקבות עדותו של מפקד כלא גלבוע בוועדת חקירה שעסקה בכלל בעניין אחר (בריחת אסירים ביטחוניים) – שינתה הפרקליטות את עמדתה ופתחה את התיק מחדש.
כך הוגש כתב אישום נגד האסיר מחמוד עטאללה על אונס סוהרת-חיילת (קודם לכן הוגש נגדו כתב אישום "רק" בגין מעשים מגונים). כמו כן הוגש כתב אישום נגד קמ"ן הכלא ראני באשא בגין הפרת אמונים ואי-מילוי חובה רשמית.
הנציב פינקלשטיין קבע כי לא היה טיוח וההחלטה הראשונה לסגור את התיק נבעה מעמדה מקצועית בדבר קשיים ראייתיים.
עם זאת ציין הנציב: "בעבר לא הובנה במלואה חומרתם של הדברים, ועל כך יש להצר – כאשר מדובר באירועים שבהם לכאורה סוהרות נשלחו ביודעין על ידי מפקדיהן, פעם אחר פעם, לעבוד באגף שבו בוצעו כלפיהן עבירות מין על ידי אסיר ביטחוני. הן נשלחו, לכאורה, לבקשת האסיר עצמו, ומתוך רצון לרצותו".
יורדים לקרקע
הנציב התייחס לליקויים נוספים בתיקים של יום יום ובהתייחס לאזרח הפשוט.
כך התגלתה אפליה בהתנהלות האכיפה והתביעות בעיריית תל אביב: מתלונה שהוגשה לנציב עולה כי יומיים בלבד לאחר דיון הקראה שהתנהל בתיק של דוח חניה, התביעה חזרה בה מכתב האישום בשל סיום העסקתה של עדת התביעה – הפקחית שרשמה את הדוח.
התברר כי התביעה העירונית נוהגת לחזור בה מכתבי אישום בעבירות ברירת קנס במקרים שבהם בעל התפקיד סיים את עבודתו בעירייה.
הנציב קבע כי התנהלות זו פוגעת בעיקרון השוויון ויוצרת אפליה באופן אכיפת החוק. בעקבות כך, סוכם כי התביעה העירונית תפעל לאיתור וזימון עדים אשר עזבו את הרשות, בתיקים שבהם נדרשת עדותם, כפי שנהוג בכל הליך פלילי.
הנציב פינקלשטיין כתב בסיכום הדוח: "בתקופה מורכבת זו, גוברת חשיבותו של פיקוח ציבורי יעיל על התנהלותם של מייצגי המדינה בערכאות ונדרש להבטיח ביתר שאת כי אירועי השעה אינם גורעים ממקצועיותם, הגינותם ונאמנותם לאינטרס הציבורי.
"כפי שדוח זה מפרט, תלונות רבות שהתקבלו בנציבות נבחנו לגופן, ובחלקן נמצאו ליקויים של ממש, אשר טופלו באופן פרטני. הנציבות המשיכה להצביע גם על תקלות מערכתיות והמליצה לערוך שינויים רוחביים, למניעת הישנותם של כשלים עתידיים. תכליתו של הדוח איננה רק לבקר, אלא גם להכווין את התנהלותם העתידית של מייצגי המדינה בהליכים משפטיים, ולסייע בחיזוק אמון הציבור ברשויות המדינה ובמייצגיהן".
