שופטי בג"ץ לא השתכנעו כי שירות בתי הסוהר עומד בחובתו לספק לאסירים הביטחוניים מזון מספיק, "המאפשר תנאי קיום בסיסיים" בהתאם לחוק. ברוב של השופטים דפנה ברק-ארז ועופר גרוסקופף, כנגד דעת המיעוט של השופט דוד מינץ, בג"ץ הוציא צו מוחלט המורה לשב"ס לוודא אספקת מזון כנדרש לכל האסירים הביטחוניים הכלואים בישראל.
בכך קיבל את העתירה של האגודה לזכויות האזרח בישראל ועמותת "גישה – מרכז לשמירה על הזכות לנוע" נגד השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ונציב בתי הסוהר רב גונדר קובי יעקובי.
בצו בג"ץ נקבע: "על שב"ס לגבש תפריטי מזון שיעמדו בסטנדרט החוקי ולקיים מעקב עתי אחר מצבם התזונתי והרפואי של האסירים הביטחוניים על פני זמן וכן לאפשר תוספת מזון כאשר זו נדרשת, בהתאם לצרכיו ולנתוניו האישיים של האסיר".
העתירה נגד שב"ס הוגשה באפריל 24' והועלו בה טענות קשות כי שב"ס "מרעיב" את האסירים הביטחוניים, הסובלים מרעב ומאבדן משקל קיצוני. לעתירה צורפו תצהירים מטעם אסירים ביטחוניים ועורכי דינם.
העותרים טענו, כי התפריטים ואספקת המזון אינם עומדים ברף החוקי וכי קיימים פערים של ממש בין התפריטים שהוצגו לבג"ץ לבין המזון המוגש לאסירים בפועל.
עד לפרוץ המלחמה, האסירים הביטחוניים רכשו מוצרי מזון באופן עצמאי בקנטינות בבתי הסוהר ורוב התזונה שלהם התבססה על מזון שהכינו ובישלו לעצמם. מאז 7 באוקטובר הופסקה הקנטינה לאסירים ביטחוניים – לא רק אלו שמקורם בעזה, אלא גם תושבי יהודה ושומרון וגם ערבים ישראלים.
שירות בתי הסוהר הודיע, כי המטבחים שלו יספקו בעצמם את כל המזון הדרוש, במתכונת של שלוש ארוחות ביום.
מניעת הגישה לקנטינה לא עמדה על הפרק בעתירות אלה, גם על בג"ץ מקובל כי רכישות בקנטינה הן פריווילגיה ולא זכות יסוד. מה שעמד על הפרק הוא טענת העותרים, כי האסירים הביטחוניים בפועל (ולא רק אלו מעזה) "מורעבים" על ידי שב"ס.
נציגי המדינה טענו בבג"ץ, כי התמונה המוצגת בעתירות אינה נכונה. המדינה אינה כופרת בחובתה לפי חוק לספק מזון "בכמות ובהרכב המתאימים לשמירה על בריאות האסירים".
יחד עם זאת, נציגי המדינה מהפרקליטות הודו כי בעקבות העתירות הוכנסו "תיקונים ושיפורים בתפריט".
בתגובה הראשונית לעתירה לפני שנה נטען, כי התפריט של האסירים הביטחוניים, המסופק על ידי מטבחי שב"ס אחרי 7 באוקטובר, כולל כ-2,300 קלוריות ליום ואושר על ידי ראש חטיבת הלוגיסטיקה בשב"ס.
אחרי שבג"ץ העיר, כי לא הוצג הליך מקצועי של אישור התפריט על ידי גורמי מקצוע – תזונאים, רופאים – המדינה הודיעה שהתפריט עודכן על ידי דיאטנית שב"ס ואושר על ידי קצין הרפואה הראשי של שב"ס, וכי "התפריט עבר במהלך הזמן שיפורים מסוימים" בהשוואה לתפריט שהיה בזמן הגשת העתירה.
נציגי המדינה טענו, כי אחרי העדכונים שהוכנסו, התפריט הנוכחי בכמות ובהרכב, עומד בדרישת החוק לשמור על בריאות האסירים.
בג"ץ לא הסתפק בעדכון התפריט ודרש לקבל לעיונו גם תוצאות של בדיקות מעקב רפואיות, המוכיחות כי מצבם הגופני של אסירים ביטחוניים נשאר יציב ולא הדרדר עקב תת תזונה, וכי התפריטים ה"מעודכנים" המוצגים לבית משפט הם אלה שאכן מסופקים בפועל בבתי הסוהר הביטחוניים.
השופטים ברק-ארז וגרוסקופף לא השתכנעו מהבדיקות שהציגה המדינה. לדבריהם, שב"ס לא ביצע את בדיקות המעקב הנדרשות. "בוצעו בדיקות כאלה ואחרות… אך זאת נעשה אך ורק ביחס ל-50 אסירים, בבדיקה חד-פעמית שאינה בוחנת את מצבם לאורך זמן… הבדיקה אינה נותנת מענה מספק לטענות שהוצגו. לשם בחינת ההסדרה בתחום אספקת המזון, על שב"ס לבצע בחינה עתית של האסירים מאחר שנקבע להם תפריט חדש והם אינם יכולים להשלים את ארוחותיהם באמצעים אחרים דוגמת רכישה בקנטינה".
השופטת ברק ארז הודתה, כי לא בחנה את תקינות התפריט עצמו ("לא הונחה בפנינו תשתית מתאימה") אולם היא אינה משוכנעת כי יש בו די. "קביעתו של תפריט מזון צריכה להלום את צרכי האסירים, בהתחשב בשונות הקיימת בין אסיר לאסיר – מבוגרים וצעירים, בריאים וחולים, אנשים שלהם מבני גוף שונים… בשים לב ולאפשרות שהמנה ה'סטנדרטית' עשויה לא להספיק לחלקם על רקע מאפייניהם הפיזיים, לא הובהר כיצד מובטחת תוספת נדרשת למי שזקוק לה… במיוחד כאשר אין גישה לקנטינה".
עוד היא ציינה, כי בשיטת חלוקת המזון בתאים, כאשר הוא מחולק על ידי אסירים ביטחוניים "תורנים" בעצמם, יתכן שיישארו מאחור אסירים חלשים שהמזון לא יגיע אליהם.
עם הגרועים שבאויבינו
"מדינת ישראל היא מדינת חוק, זהו מקור עוצמה חשוב, שאיננו יכולים להרשות לעצמנו לוותר עליו", כתבה ברק ארז. "החובה לספק לכלל האסירים את תנאי הקיום הנדרשים היא ה"אלף-בית" של שלטון החוק… תמונת המצב שהצטיירה בפנינו הצביעה על אינדיקציות לכך שאספקת המזון במתכונת הנוכחית אינה מבטיחה במידה מספקת את העמידה בסטנדרט החוקי… לא קיבלנו תשובות מניחות את הדעת…אספקת מזון מסוג זה או אחר אינה אמצעי ענישה… בל יהא חלקנו עם הגרועים שבאויבינו. לא נלך בדרכם של ארגוני הטרור".
גם השופט גרוסקפף הצטרף לעמדתה וכתב: "לאחר שהעותרים צלחו את הנטל הראייתי הראשוני להצביע על פגם בהתנהלות, עבר הנטל אל המדינה להראות כי היא נוקטת בכל הצעדים הנדרשים על מנת להוסיף ולעמוד בחובה לספק תזונה בהתאם לנדרש על פי החקיקה.
"האם המדינה עמדה בנטל זה? לאחר שעיינתי הן בחומר הגלוי והן בחומר החסוי, התרשמותי הברורה היא שהתשובה שלילית.
"המענה מטעם המדינה איננו מספק. נדרש היה להציג נתונים פרטניים, המלמדים על יישום נאות בפועל של המדיניות והתפריט ברמת השטח ולחילופין, על תקינות מצבם התזונתי של האסירים הביטחוניים. כך, בשים לב לראיות הרבות שהובאו על ידי העותרות בעניין תזונת חסר".
השופט גרוסקופף הוסיף: "אפילו נקבל כי כקבוצה, מסופק מזון נאות לכלל האסירים הביטחוניים, יש לוודא שדרישות החוק מקוימות גם ברמת האסיר הבודד. הנתונים שהוצגו לפנינו אינם מאפשרים להשתכנע בכך. נהפוך הוא, הם מעוררים חשש כי החלשים מקבוצת האסירים הביטחוניים סובלים מתת תזונה וכי הצעדים הננקטים למנוע תופעה זו על ידי המדינה, אינם מספקים… בשל חיסיון חלק מהנתונים אמנע מלהרחיב.
"במצב דברים זה, אין מנוס מהפיכת הצו על תנאי למוחלט, על מנת להבטיח את הסטנדרטים המינימליים בהם המדינה חייבת כלפי כל אדם המוחזק על ידה, יהיה נקלה ובזוי כאשר יהיה".
השופט דוד מינץ נשאר בדעת מיעוט. הוא אינו חולק על כך שחובת שב"ס לספק לאסירים הביטחוניים מזון שישמור על בריאותם, אך הוא סבור כי הנתונים שהציג שב"ס מספיקים. "נחה דעתי כי המשיבים אכן נוקטים בצעדים המבטיחים עמידה בדרישות הדין ואין מקום להתערבותנו".
השופט מינץ התרשם כי "לאחר הגשת העתירה נערכה עבודה מקצועית בשב"ס שבעקבותיה אושר תפריט מזון עדכני במסגרת הליך מקצועי סדור, על בסיס חוות דעת דיאטנית קלינית מומחית וקצין הרפואה הראשי וביחידות שב"ס נערכות ביקורות עיתיות המוודאות החלוקה".
לוין: שופטים במאסטר שף
שר המשפטים יריב לוין תקף כדרכו באופן מזלזל: "כבר הורגלנו ששופטי בג״ץ אינם מסתפקים בתפקידם השיפוטי ומשתלטים על ניהול המדינה. עכשיו הם גם הכתירו את עצמם לשופטים במאסטר שף, הדיאטנים העליונים ומצאו מתכון שאין דומה לו בעולם למוסר מעוות. בעוד החטופים מורעבים במנהרות, צמד שופטים בבג״ץ מחייבים להשביח את המזון הניתן לגרועים שבמחבלים. פסק הדין הזה הוא הוכחה אחת יותר מדי לעוצמת הנזק שגורם בית המשפט העליון לביטחון ישראל".
האם יכול להיות שפסק הדין דווקא משמר את מעמד ישראל בעיני מדינות המערב כמדינה שיש בה עדיין בית משפט עצמאי? לא לדעת לוין: "אנו זקוקים לשופטים שמה שעומד לנגד עיניהם הוא ביטחון אזרחי ישראל ועשיית צדק, ולא הרצון להתקבל בכבוד בחוגי המשפטנים הפרוגרסיבים והצבועים ברחבי העולם".
היועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח עו"ד עודד פלר מסר מנגד: "בג"ץ הורה לעצור את מדיניות הרעבת האסירים הביטחוניים של בן גביר. המדיניות שנמשכה קרוב לשנתיים הפכה את בתי הכלא בישראל למחנות עינויים ולפי עדויות חטופים גם גרמה להגברת ההתעללות בהם. כעת יש לנקות את השב"ס מהכהניזם שפשה בו. מדינה לא מרעיבה בני אדם. באנו להגן על שלטון החוק ועל צלם אנוש וכך נמשיך לעשות".
