שלושה ימים לאחר שנעצר על תקיפה קשה בכביש בהרצליה, בית משפט השלום בתל אביב הורה על שחרורו של תושב אור עקיבא, מנהל באוניברסיטה הפתוחה שהנו גם צנחן במילואים ולוחם טקוואנדו.
כזכור, החשוד (26) נעצר בחשד שתקף רוכב אופנוע בן 29 ופצע אותו באורח בינוני, תוך שגרם לו לשברים מרובים.
החשוד והקורבן האשימו אחד את השני בתאונה שבעקבותיה התפתחה התקרית האלימה.
סנגוריו של החשוד, עורכי דין דניאל אשכנזי ודיאנה דובז'יק, העניקו לאורך המלחמה סיוע משפטי למילואימניקים שנדרשו לכך. כפי שפורסם באתר "פוסטה", בדיון להארכת מעצרו הם ציינו כי מדובר באדם נורמטיבי, לוחם מילואים, ש"לא עשה דבר מעבר למה שהיה חייב כדי להגן על עצמו".
מעצרו של החשוד הוארך בשלושה ימים, ובדיון השני ביקשה היחידה החוקרת להאריך את מעצרו פעם נוספת.
נציג המשטרה אמר: "האירוע החל בתאונת דרכים בין החשוד לבין הקורבן שנסע באופנוע. נהג האופנוע ברח והחשוד ניסה לאתר אותו – כנראה לצורך ביטוח. הוא איתר את הקורבן ובשלב זה החלה האלימות. החשוד תקף במכות אגרוף בפני הקורבן וגרם לו לחבלות משמעותיות".
נציג המשטרה הוסיף: "החשוד הוא אמן לחימה, כלומר מבין היטב את הכוח שלו ומה עלול להיגרם מהאלימות שלו. החשוד טוען להגנה עצמית. רואים שהחשוד נראה בריא ושלם והקורבן במצב חמור. זה מראה על עוצמת האלימות שהפעיל החשוד כלפי הקורבן".
מפקדו של החשוד במילואים, וחברים נוספים שלו, התייצבו לדיון והעידו לטובתו. המפקד אמר: "החשוד לוחם, חובש אצלי במחלקה. מעל 350 יום גם בעזה וגם בלבנון. הוא עושה הכל למען החברים. אפס מסוכנות. עברנו אירועים קשים, גם פציעות. זה שאנו כאן זה לא תואם את הבן אדם. הוא נורמטיבי לחלוטין…".
אביו של הקורבן הגיע אף הוא לדיון, ואמר: "כל עדי האופי שכאן לא עושים עליי רושם. בני שוכב בטיפול נמרץ, שברים בארובת העין, שבר מרוסק באף, שמונה תפרים כתוצאה מחפץ חד שהושלך לעברו, כנראה מחסנית. הוא תקף את בני, נכנס בו עם האוטו, שבר לו את הקרסול, המשיך לדלוק אחריו. ראה אותו על הרצפה, בעט לו בפנים הטיח את ראשו. בני לא נגע בו פיזית. הכל זה מהחשוד. הבן שלי שוקל פחות מ-50 ק"ג. תראה את החשוד. הוא עשה חיסול ממוקד לבני. זה ניסיון לרצח".
סנגוריו של החשוד שבו והדגישו כי החשד לא התחזק, הדגישו כי החשוד אדם נורמטיבי והוסיפו כי טענת ההגנה העצמית לא נבדקה מאז הדיון הקודם. עוד ציינו כי לא מדובר בחשוד שישבש חקירה ויתקוף אנשים ברחוב. לדברי הסנגורים, הוא עצמו התקשר למשטרה לאחר האירוע והמתין עד שהגיעו.
השופט בנימין הירשל דורון ציין כי אין ראיות לשימוש בחפץ חד. "עיון בתיק החקירה מלמד שחלק מפעולות החקירה שהתבקשו בדיון הקודם לא בוצעו מהטעם שהמתלונן ככל הנראה מאושפז וקיים קושי לבצע את אותן הפעולות", ציין השופט, "אינני מוצא שנגבו ראיות נוספות המסבכות את החשוד בביצוע המעשה".
עם זאת אמר השופט: "אין להתבלבל. קיים מצע ראייתי מוצק בעניינו של החשוד והעובדה שמי שסיים את האירוע עם חבלות חמורות זה המתלונן ולא החשוד, מלמדת שהתנהלותו באירוע תוביל בסופו של יום להגשת כתב אישום, וכמו כן אין להתבלבל – היה וחלילה יורשע החשוד בכתב אישום אם יוגש, העונש הצפוי לו דומה ויהיה משמעותי. אך כידוע מעצר, ובעיקר מעצר ימים, איננו מקדמה על חשבון העונש ובית המשפט חייב לבחון חלופת מעצר גם בשלב זה".
נוכח קביעות אלו, השופט קיבל את עמדת הסנגורים והורה על שחרור החשוד למעצר בית ובתנאים מגבילים נוספים.
המשטרה הגישה ערר על השחרור לבית המשפט המחוזי בתל אביב, שם הצדדים חזרו על טיעוניהם, לצד דברי אביו של הקורבן שהעיד פעם נוספת על מצב בנו כתוצאה מהתקיפה.
השופט עודד מאור החליט לדחות את הערר והשאיר את החלטת השחרור על כנה.
