רשות המסים הכריזה היום (25 באוגוסט) על חידוש נוהל "גילוי מרצון" שיקנה חסינות מהליך פלילי למי שיתקנו דיווחיהם, ידווחו על הכנסות כולל חשבונות בחו"ל שלא דווחו וישלמו את מלוא המס. התוכנית תעמוד בתוקף למשך שנה עד 31 באוגוסט 2026.
על פי הוראות הנוהל שאושר על ידי היועצת המשפטית לממשלה – עוסקים, יחידים, בעלי תפקידים בתאגידים ומייצגים, תושבי ישראל ותושבי חוץ, שעברו עבירות על חוקי המס – יוכלו לבצע הליך של "גילוי מרצון", לשלם את המסים המתחייבים כדין ובכך להימנע מהליכים פליליים.
בין התנאים, הדרישה היא כי הפנייה נעשתה בכנות ובתום לב וכי במועד הפנייה לא נערכת בדיקה או חקירה ברשות המסים בעניינו של הפונה.
הבקשות לגילוי מרצון תוגשנה באמצעות טופס מקוון שיעלה לאתר רשות המסים בימים הקרובים. הבקשות יטופלו באחד משני מסלולים: מסלול רגיל ומסלול ירוק.
במסלול הרגיל, ייחתם הסכם שומה מול המשרד הרלוונטי.
במסלול הירוק, אשר נועד לזרז את הטיפול בבקשות שהיקף ההון הגלום בהן נמוך יחסית, יגיש המבקש דו"ח מתקן (או דו"ח במקרה שלא הוגש בעבר), אשר יכלול את ההכנסה שעליה הוא מבקש לדווח במסגרת הגילוי מרצון.
במסגרת המסלול הירוק יטופלו בקשות אלה:
– בקשות המתייחסות להכנסות שמקורן בנכסים פיננסיים המוחזקים במוסד פיננסי מחוץ לישראל, שהיתרה שלהם נכון ליום 31/12/2014 נמוכה מ-4 מיליון שקל, וכן לא היו הפקדות/העברות כספים חדשים לחשבון הפיננסי בתקופת הגילוי.
– הכנסות משכר דירה למגורים בישראל או בחו"ל בסכום שאינו עולה על 250 אלף שקל לשנה.
– הכנסות שמקורן בנכסים דיגיטליים בסכום שאינו עולה על סך של 500 אלף שקל לכל תקופת הגילוי, ושוויים ההוגן של כלל הנכסים הדיגיטליים אינו עולה על 1.5 מיליון שקל.
על פי הנוהל, במקרים שבהם הבקשה לא אושרה, רשות המסים לא תוכל לעשות שימוש במידע שנמסר, בין אם בהליך אזרחי או במסגרת חקירה פלילית. עם זאת, רשות המסים תוכל לעשות שימוש בכל מידע הקשור לבקשה לגילוי מרצון שהגיע אליה בדרך אחרת, או במקרים שבהם לא שולם המס או שהבקשה לא נעשתה בתום לב, או הוסתר חלק מהמידע הרלוונטי.
נהלים דומים הופעלו בעבר בשנים 2011-2012, 2014-2016 ו-2017-2019. במסגרת נהלים אלה טופלו כ-9,000 תיקים ונגבה מס בסכום כולל של כ-5 מיליארד שקל.
עו"ד אורי גולדמן, שליווה עשרות רבות של גילויים מרצון לפי הנהלים הקודמים, מברך על הנוהל, אך מסביר כי שוב הרשות לא יישמה את לקחי העבר.
לדבריו, מאפיין ה"אנונימיות" שהיה בחלק מהנהלים הקודמים הוא שהביא לכמות הגשות גילויים מרצון הגדולה ביותר. פירוש הדבר שבעבר בדיקה ראשונית לא דרשה גילוי שם – המבקש לא היה צריך לגלות את זהותו לפני שידע מהו המס שיידרש לשלם.
לדברי עו"ד גולדמן, "כשהיה נוהל אנונימי היו הרבה יותר גילויים מרצון ולו מהסיבה הפסיכולוגית, שכך המגלים יכלו להרגיש יותר ביטחון".
בנוסף, גולדמן מסביר כי הרשות הותירה פרשנות בעייתית של אי-החלת הנוהל (כלומר סירוב ל"גילוי מרצון" והלבנה חוקית של הכספים) אם יש חשד שבכספים לא נעברו רק עבירות מס ומקורם של הכספים בעבירות מקור נוספות ועבירות הלבנת הון.
הסיבה לכך היא שהבנקים דורשים הסבר למקור הכסף כתנאי להפקדתו או העברתו מחו"ל ואינם מוכנים להלבין כספים שמקורם לפי החשד בעבירות פליליות.
בעבר, הבנקים לא קיבלו את ה"גילוי מרצון" כסיבה מספקת לאישור הכנסת הכסף לבנק ורצו לוודא שמקורו חוקי ולגיטימי (אפילו אם לא שולם בגינו מס עד הגילוי מרצון).
משכך, אומר עו"ד גולדמן, ברגע שהנוהל נוגע רק ל"הלבנת" עבירות מס ותיקונן – אך אינו מכסה עבירות פוטנציאליות אחרות שבאמצעותן נצבר הכסף – הבנקים צפויים להערים קשיים בעת ניסיון השימוש בכסף, אפילו אם בעל החשבון מתכוון לשלם באמצעותו מס למדינה, ככל שיש חשד לעבירות נוספות שמעורבות. הבעיה תהיה מורגשת עוד יותר כשמעורבים כספי קריפטו.
במילים פשוטות יותר, אומר עו"ד גולדמן, הגילוי מרצון אינו "מלבין" את הכסף, אלא בנסיבות ממוקדות ולפיכך אינו הליך מושלם.
