בית המשפט המחוזי בתל אביב אישר בקשה חריגה לביטול צו איסור הפרסום על שמו של מייקל קידר, "ההאקר הקטין מאשקלון" שנשפט בגיל 19 על עבירות סייבר וסחיטה בינלאומית, שאת חלקן ביצע כבר בגיל 17 . בשל גילו הצעיר היה בעבר צו איסור פרסום סטטוטורי על שמו.
קידר עצמו (בן 27 כיום) ביקש באמצעות עו"ד ניר יסלוביץ להתיר לפרסום את שמו ועוד פרטים חריגים, כגון חוות דעת רפואיות בעניינו, שקבעו כי הוא אוטיסט. קידר ביקש שפרטים אישיים ורפואיים נוספים יפורסמו באישור בית המשפט בישראל, משום שבימים אלה הוא עצור בנורבגיה עקב בקשת הסגרה שהוגשה לנורבגיה על ידי ארצות הברית בעניינו.
קידר טוען, כי כבר ריצה עונש מאסר ארוך בישראל על אותן עבירות שבגינן ארה"ב מבקשת את הסגרתו. כך הוא מבקש לשכנע את בית המשפט הנורבגי שלא לאשר את ההסגרה, שכן אין מקום לשפוט אדם פעמיים על אותן עבירות, לאחר שסיים לרצות את עונשו (הורשע בשנת 2017).
תזכורת לפרשה החריגה בגינה ריצה מייקל קידר שבע שנות מאסר בישראל: במשך שנתיים התקשר הנער מאשקלון או שלח התראות ממוחשבות לכ-2,000 (אלפיים) מוסדות ציבוריים בעיקר בארצות הברית – קניונים, בתי ספר, בתי חולים, שגרירויות. 150 פעמים הוא אף התקשר לחברות תעופה זרות ולנמלי תעופה גדולים.
בכל אותן פעמים הוא מסר התראות שווא אנונימיות על הטמנת פצצות במטוסים ופיגועים שאמורים להתבצע בטווח זמן קרוב במקומות הומי אדם.
במספר מקרים מתועדים, ההתראות ששלח במחשב גרמו לשיבושים בנמלי תעופה שונים ולנחיתות חירום של מטוסים, אפילו להזנקת מטוסי קרב..
ההאקר הקטין שיגר שוב ושוב איומים לביצוע פעולות טרור; בשני מקרים הוא אפילו סחט באיומים סנאטור בארה"ב ובכיר במשרד ההגנה האמריקאי ודרש כופר – שאם לא "ירצחו את ילדיהם".
ב-50 מקרים הוא התקשר לתחנות משטרה בארה"ב והתריע על בני ערובה שבהם הוא מחזיק.
הנער נעצר לאחר חקירה משולבת של ה-FBI וסייבר להב 433. החקירה גילתה, כי הנער קיבל הצעות ומכר שירותים, "שירותי סחיטה", בדארקנט (הרשת האפלה). בתמורה למעשיו הוא קיבל לידיו אלפי ביטקוין מגורמים לא ידועים, בשווי מיליוני שקלים נכון ל-2018.
במהלך המשפט בישראל, שהתקיים בבית המשפט המחוזי לנוער בתל אביב, הוא יוצג על ידי עו"ד יורם שפטל והודה בכל עובדות כתב האישום. רק נושא אחד עמד לדיון – שאלת אחריותו הפלילית וכשירותו לעמוד לדין, לנוכח היותו אוטיסט מוכר – אבחנה שנקבעה על ידי הרשויות במהלך משפטו.
"אין חולק שהנאשם אוטיסט, אולם אין גם חולק שהוא חכם ובעל אינטילגנציה", כתב השופט צבי גורפינקל בהכרעת הדין לפני שבע שנים. "הנאשם בחר להסתיר את זהותו ופרסם עצמו ברשת האפלה של האינטרנט, כי חשש להיתפס והבין שמעשיו אסורים".
השופט גורפינקל גזר על ההאקר הצעיר עשר שנות מאסר. בית המשפט העליון המתיק את עונשו לשבע שנים. כל המשפט התנהל תחת חסיון שמו.
לאחר שסיים לרצות את עונשו, עזב קידר את ישראל ונסע לנורבגיה. שם הוא נעצר עקב בקשת הסגרה שהוגשה על ידי ממשלת ארצות הברית לנורבגיה. רוב מעשי הסחיטה והטלת האימה שלו פגעו ביעדים ציבוריים בתוך ארה"ב.
סנגורו של קידר כיום, עו"ד יסלוביץ, המייצג אותו כנגד הליכי ההסגרה בנורבגיה, הגיש את הבקשה החריגה לבית המשפט בתל אביב, שבה ביקש לבטל את איסור הפרסום הקבוע על שמו בישראל כמי שנשפט כקטין.
הוא ביקש לפרסם גם חוות דעת רפואיות שניתנו בישראל, כולל אחת עדכנית שבה צוין כי מצבו הרפואי של הצעיר מורכב, הוא סובל כיום מגידול.
קידר עצור בנורבגיה מאחורי סורג ובריח, מאז התקבלה בקשת ההסגרה מארה"ב. ההליכים בנורבגיה אינם מתקיימים בדלתיים סגורות כך ששמו פורסם שם.
עו"ד יסלוביץ נימק את הבקשה החריגה לבית המשפט הישראלי, בכך שהאינטרס של קידר הוא בפרסום שמו ופרטיו הרפואיים. עו"ד יסלוביץ הסביר כי הרציונל הקבוע בחוק, של חסיון על שם נאשם קטין כדי לאפשר את שיקומו, אינו רלוונטי לקידר כאשר הוא מתמודד עם ההליכים בנורבגיה והאיום של העמדתו לדין בארה"ב לאחר שכבר נשפט בגין העבירות.
רשימת עורכי הדין הפלילים המומלצים – לרשותכם >>>
הסניגור הדגיש כי שמו של קידר נחשף כבר בעיתונות הזרה ובעקיפין גם בישראל, במסגרת עתירות אסיר שהגיש בזמן מאסרו וההחלטות בעניינן פורסמו במאגרים משפטיים.
הפרקליטות הודיעה שאין לה התנגדות לביטול איסור הפרסום, אם זו בקשת הנאשם והיא מותירה את ההחלטה לבית המשפט.
השופט ירון לוי מבית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל את הבקשה וכתב: "סבורני שיש משקל משמעותי לעקרונות העומדים ביסוד איסור פרטיו המזהים של נאשם קטין… עם זאת, אין מדובר בעקרונות מוחלטים ואלה עשויים לסגת מפני אינטרסים אחרים. בענייננו, בראש ובראשונה, האינטרס של הנאשם שיוכל לנהל את מאבקו המשפטי על פי שיקול דעתו, וזאת בנוסף ליתר הנסיבות בהן בגר ומאזן האינטרסים בשלב זה השתנה… לאור כל האמור, אני נעתר לבקשה ומתיר פרסום שם המבקש ופרטים רפואיים שלא תהא בהם פגיעה בפרטיותו".
תרשה לי לתקן אותכם. הוא מאובחן עם סכיזופרניה פרנואידית מתמשכת על פי חוות דעת פסיכיאטרים בנורבגיה לבקשת בית המשפט הנורבגי. בית המשפט הנורבגי פסק גם שהוא לא אחראי פלילית למעשיו עקב מחלתו. זה ניתן בשלוש ערכאות ולכן גם נורבגיה לא מאשימה אותו על האיומים שנעשו נגדם.
הוא הגיע לנורבגיה בגליה דלוזיה רודפנית, לאחר שהשתחרר רצה לצאת מישראל כי פחד שירצחו אותו שוטרים. את זה אף אחד לא מספר.
המטרה שלשמה הוסר צו איסור הפרסום היא שיש ראיות שישראל שפטה אותו בזדון עקב פגיעתו ביהודים. הראיות הללו יחשפו לציבור, חלקן מסמכים רפואיים שבלעדיהן לא ניתן להוכיח כלום.
בנוסף, היתה טענה להגנה מן הצדק שנדחתה על ידי השופט גורפינקל, לצערי, מוןכח שהשופט פסק דברים בהכרעת הדין דברים שויזואלית מנוגדים לאירוע שהוידאו של החקירות מראה. הייתה תקיפה פיזית של חוקר, למנוע ממייקל לרשום שלא קיבל עורך דין במהלך החקירה לבקשותיו החוזרות, כי הוא אויים על ידי חוקר אפ בי איי שיקטלו אותו. אתם עוד תבינו למה השתוקקנו לקבל הסרת צו איסור הפרסום.
תיקון נוסף, הפרקליטות התנגדה להסרת צו הפרסום, למה? לא אמור להיות הפוך? מכל מקום הפרקליטות ממלאת את פיה מים בכל הנוגע לסיכון הכפול שהולכים לשפוט אותו פעם שנייה על אותם העברות.
על פי כתב האישום והכרעת הדין, מייקל נשפט על אלפיים עברות במשך כל השנים עד יום מעצרו. האמריקאים טוענים שלא נשפט על הכול. היתכן? אף אחד לא מרים גבה? מה קורה פה? מתוך אלפים השאירו עשרות? איפה הקומבינה? למה ממלאים את הפה במים?
לא רק זאת, האישומים האמריקאים הם הזויים, הזויים שאף יהודי טוב לא שואל למה מאשימים אותו באנטישמיות האמריקאים וכולם סותמים את פיהם.
תיק עוול.