מנהלת מרפאה לרפואה אסתטית בצפון תל אביב נחשדה בביצוע עבירות הונאה חמורות, לרבות זיוף תצהירים וזיוף חתימת עורך דין המשמש כיום כרשם בית משפט.
הכל, על מנת לקבל במרמה ביטול של צווי עיכוב יציאה מהארץ.
התיק נחקר על ידי יחידת ההונאה של מחוז דרום במשטרה, אולם בסופו של החקירה התיק נגנז מחוסר ראיות.
פרקליטו של המתלונן חושף הפרשה, עו"ד שחר מנדלמן, הגיש ערעור על החלטת המשטרה.
לאחרונה, המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, עו"ד אפרת גרינבוים, הודתה כי התגלו מחדלים בחקירת המשטרה והודיעה לעו"ד מנדלמן: "אנו (פרקליטות המדינה) שותפים לעמדתכם לפיה קיימות ראיות לכאורה לביצוע עבירות חמורות על ידי הנילונה. עניין זה אינו שנוי במחלוקת. אלא שבנסיבות העניין, המשך מיצוי הליך פלילי מעורר קשיים".
לפי עו"ד גרינבוים, מכורח הנסיבות היא דוחה את הערר על סגירת התיק, יחד עם זאת היא הדגישה כי הוציאה מכתב לחשודה – "הודעת אזהרה לחשוד שהתיק נגדו נסגר".
במכתב, שנועד להזהיר את המנהלת החשודה מהישנות מעשים מעין אלה, נקבע כי הראיות נגדה חזקות אך לא ניתן להגיש כתב אישום מסיבות טכניות בלבד.
(ראו במשך).
פרשת התיק נגד מנהלת המרפאה פורסמה לפני כשנה וחצי באתר "פוסטה".
ראשיתה בעימות בין המנהלת לבין המעסיק שלה – בעלים של מרפאה ברמת החייל, אחד הפלסטיקאים הבכירים בישראל.
הפלסטיקאי הגיש שתי תלונות נגד מנהלת המרפאה שלו בשנים 2015 עד 2018.
תלונה אחת על מעילה כספית הגיעה למיצוי חלקי – הוגש כתב אישום נגד המנהלת בגין גניבה ממעביד בעשרות אלפי שקלים.
לאחרונה, במסגרת הסדר טיעון, כתב האישום תוקן והמנהלת הודתה בקבלת דבר בתחבולה "תוך ניצול מכוון של טעות הזולת" ועונשה טרם נגזר.
הפרקליטות מבקשת להטיל עליה תשעה חודשי עבודות שירות, וההגנה מבקשת כי הליך זה יסתיים בהודאה ואי-הרשעה.
לצד זאת, הפלסטיקאי הבכיר בעל המרפאה, הגיש נגד המנהלת תלונה פלילית שנייה חמורה בהרבה מהבחינה הפלילית, ועניינה זיוף מסמכי בית משפט.
כפי שפורסם באתר "פוסטה", בהמשך לגילוי המעילה בכספי המרפאה, הפלסטיקאי גילה כי מנהלת המרפאה ניהלה הליכי פשיטת רגל בשל חובות אישיים שלה.
במסגרת ההליך הוציאו לה הנושים צווי עיכוב יציאה מהארץ.
הפלסטיקאי גילה במחשב של המנהלת העתקי מסמכים שהגישה לבית משפט בהליך פשיטת הרגל שלה, בהם ביקשה לאשר לה נסיעות לחו"ל חרף צווי עיכוב היציאה. את הנסיעות היא נימקה בפני בית המשפט "לצורך עבודתה ומטעם המרפאה", למרות שאף אחת מהנסיעות לא היתה מטעם עבודתה.
הפלסטיקאי פנה לבית המשפט שניהל את הליך פשיטת הרגל נגד המנהלת, וקיבל באישור בית המשפט את המסמכים והתצהירים המקוריים שהיא הגישה.
הפלסטיקאי מסר את המסמכים למשטרה וטען כי המנהלת זייפה מסמכי חברה (אישורים לנסיעותיה) והשתמשה בחותמת המרפאה שלא כדין.
בהמשך עלה חשד כי היא זייפה חתימות של ערבים, ואף את חתימת העורך דין על התצהיר שהגישה בתיק פשיטת הרגל.
מדובר בעו"ד חילמי חג'וג', אז עורך דין פרטי אשר מונה בינתיים לתפקיד שיפוטי כרשם בית משפט.
מהסיבה הזו נדרשו למשטרה אישורים מיוחדים לגביית עדותו.
עו"ד שחר מנדלמן, שהגיש ערר על סגירת תיק זיוף המסמכים, גילה בחומרי החקירה כי המשטרה גררה רגליים בחקירה.
כך למשל, עברו שלוש שנים מיום שנמסרה התלונה ועד שרשם בית המשפט חג'וג' זומן למתן עדות.
העדות שלו אוששה את החשד, באופן מובהק, למרות זאת חודש אחד לאחר גביית עדותו המשטרה גנזה את את התיק.
יצויין כי הרשם חג'וג' לא הוחשד בדבר, הוא נחקר כעד בלבד על חתימתו המזוייפת.
עו"ד מנדלמן כתב בערר: "נדהמתי מאופן הטיפול הרשלני של חקירת התיק על ידי משטרת ישראל, אין פלא שאזרחים שומרי חוק מאבדים אמון במערכת אכיפת החוק. האם יש מקרה מוצדק יותר להעמדה לדין, מאשר תיק בו חשודה מזייפת חתימה של שופט/רשם מכהן, ומגישה מסמכים אלה לשופט בית משפט מחוזי אחר… על מנת לזכות בהחלטות שיפוטיות שיבטלו צווי עיכוב יציאה מהארץ?".
"שותפים לעמדתכם"
כאמור, המשנה לפרקליט המדינה גרינבוים מסרה כעת לעו"ד מנדלמן את נימוקי סגירת התיק.
גרינבוים ציינה את נושאי החקירה ולפיהם החשודה זייפה חתימת רשם מכהן, מסמכי מעסיק, מסמכים של בעל חברה נוסף, שטרי ערבות וחתימות ערבים.
"אנו שותפים לעמדתכם לפיה קיימות ראיות לכאורה לביצוע עבירות חמורות על ידי הנילונה", כתבה גרינבוים. "אלא שבנסיבות העניין, גם בהנחה שהעבירות בהן מדובר הינן מסוג פשע ולכן רובן טרם התיישנו, תקופת החקירה היא שהתיישנה (על-פי הנחיית פרקליט המדינה, הארכת חקירות מעבר ל-18 חודשים מותנית באישורים, ז.ק). לצורך הארכתה בדיעבד נדרשת פנייה אל ראש אגף החקירות של המשטרה".
עמדת המשנה לפרקליט המדינה היא, כלשונה שלה, "נסיבות העניין, אף שהינן חמורות כשלעצמן, אינן מצדיקות פנייה בדיעבד לראש אגף החקירות, זמן ממושך לאחר שהחקירה הסתיימה ולאחר שהעניין כבר נבחן על ידי פרקליטות המחוז… חלף זמן רב מאד ממועד ביצוע העבירות הנטענות, בין השנים 2015- 2018, לפני כשבע עד עשר שנים. ניהול הליך פלילי בנסיבות העניין, בחלוף תקופה כה ארוכה, מעורר קשיים".
כך מנמקת המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים סגירת תיק צווארון לבן, וזו אותה הפרקליטות שבפרשה 512 סגרה חשבון עם נאשמים אחרי 20 שנה!!!
גרינבוים התייחסה למחדלים בחקירת המשטרה, בין היתר היא ציינה:
"החקירה לא הושלמה" (אף שהתיק היה פתוח ביחידת ההונאה מספר שנים).
"הרשם לא נשאל אודות פרטי מזכירתו, שלא נחקרה.
"מחשבו של העורר לא נבדק על ידי המשטרה על מנת לנסות לאתר את המסמכים בהם מדובר…".
כך, למרות כל אלה, עו"ד גרינבוים סיכמה: "הסיכוי לבצע השלמות חקירה אלו בשלב הנוכחי באופן שיניב ראיות בעלות משקל נמוך מאד, ומכל מקום השלמת חקירה תאריך אף יותר את משך הטיפול… בנסיבות אלה, וכאמור לאחר התלבטות, הוחלט לדחות את הערר בכפוף לשליחת מכתב הבהרה לנילונה".
אתר חדשות פלילי >>
עורך דין פלילי מומלץ >>
עורך דין צווארון לבן >>
כאמור, בכתב האישום הנוסף מנהלת המרפאה הודתה כי עקצה 16 אלף שקל בתחבולה.
הדבר היה כאשר לקוחה ביטלה טיפול שהזמינה. המנהלת הורתה להנהלת החשבונות לרשום ללקוחה זיכוי כספי – אבל המנהלת דאגה שכספי הזיכוי יועברו בפועל לחשבון בנק של חבריה, להם היא חייבת חוב כספי אישי, לטובת סגירת החוב, על חשבון המרפאה.
בכתב האישום המקורי היו שני אישומים (אירועים דומים) בהם יוחסה לה גניבה ממעביד.
בסופו של דבר, גם כאן הפרקליטות התגמשה ומחקה בהסדר את אחד האישומים, ואת השני ריככה לעבירה של קבלת דבר בתחבולה.
המנהלת נשלחה לתסקיר שירות מבחן ובעוד כמה חודשים בית משפט השלום בתל אביב יכריע האם תורשע בגין עבירה זו, בה הודתה.
במקביל, הפלסטיקאי מנהל נגדה הליכי תביעה אזרחית.
המשך יבוא.
