עקב מחדלי חקירה וניהול התיק בפרקליטות נאלצה המדינה למחוק אישום של הלבנת הון בהיקף של 400 מיליון שקל.
כך נודע לאתר "פוסטה".
נגד אלכסנדר ורלין (34) מחיפה הוגש כתב אישום על מסחר במטבע וירטואלי בסכומי עתק, תוך הסתרת זהותו בבורסת הקריפטו הבינלאומית – בינאנס.
כתב האישום הוגש לפני כשנתיים לבית משפט השלום בחיפה על ידי מחלקת הסייבר בפרקליטות.
החקירה החלה בעקבות חשד שכספים, שמקורם בהונאות בצרפת במיליוני דולרים, החליפו "כמה ידיים" ונחתו בחשבונות של הנאשם אשר שימש מעין ברוקר – מנהל כספים וחשבונות בבורסת הקריפטו בינאנס – זירת המסחר הגדולה בעולם למטבעות וירטואלים (קריפטו) שנפח המסחר בה מזנק בהתמדה. נכון לסוף שנת 2024 כבר היו בה מעל 250 מיליון לקוחות משתמשים למרות סנקציות שהוטלו עליה בארה"ב.
מפקד יחידת הסייבר בלהב 433 סנ"צ דודי קץ הסביר בעבר ל"פוסטה" כי במשטרה זיהו תופעה של "קבלני ביצוע להלבנת הון בתחום הקריפטו", מסוגו של ורלין.
"העבריינים פונים למומחים בעולם הקריפטו, שלהם יכולות לטשטש מסלולי העברת כסף", הסביר סנ"ץ קץ. "מלביני ההון פותחים ארנקים וירטואליים בכל מיני פלטפורמות ובורסות של קריפטו. הם מקבלים כספים ומתחילים לפצל את הטרנזקציות (העברות), הם משנים את המטבעות ועוברים למטבעות וירטואליים שהם פחות נפוצים, כדי להסוות את הפעילות. כולם מכירים ביטקוין ואית'ריום, אבל יש סל שלם של מטבעות שהרבה יותר קשה לתחקר… בכל זאת למדנו לפתח כלים ולעבוד מול הבורסאות הרלוונטיות ולהוציא מידע", אמר מפקד יחידת הסייבר.
בכתב האישום שהגישה ביולי 2023, טענה הפרקליטות כי ורלין הפקיד בשני חשבונות "בינאנס" רכוש עצום, מטבעות דיגיטליים בשווי 390 מיליון שקל (313 מיליון שקל בחשבון אחד, 77 מיליון בחשבון השני) וביצע פעולות של המרת מזומן לקריפטו ולהפך. לפי כתב האישום, כל הרכוש הזה עבר תחת ידו במהלך תקופה של שלוש שנים וחצי בלבד.
חקירת יחידת הסייבר בלהב 433 לא הניבה בסופו של דבר ראיות קבילות לגבי מקור המטבעות הדיגיטליים שהגיעו לורלין ולגבי החשד כי מדובר בתוצרים של הונאות.
אלא שהפרקליטות מצאה דרך עוקפת לייחס לורלין עבירות מקור, מה שנדרש כדי להקים נגדו עבירות על חוק איסור הלבנת הון.
נטען נגדו כי מאחר שחשבונות הבינאנס שבהם הוא התנהל נפתחו שלא תחת שמו, אלא תחת שם אשתו וחברו על תקן של אנשי קש, הנאשם קיבל למעשה במרמה את פתיחת החשבונות.
בכתב האישום המקורי נטען כי החשבונות נפתחו "בניגוד לתנאי השימוש בזירת המסחר ובכוונה לרמות, להסתיר את זהותו ולמנוע מזירת המסחר לזהות פעילות עסקית חריגה על ידו".
על בסיס טענה זו של מצג שווא והסתרה לכאורה כלפי בורסת בייננס, ייחסה הפרקליטות לורלין ולאשתו קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות.
לורלין לבדו יוחסה הלבנת הון (פעולה ברכוש אסור לפי סעיף 4) בשווי העצום של 390 מיליון שקל, לפי היקף כל הפעילות בחשבון הבינלאומי.
בנוסף, ורלין מואשם גם בעבירות מס משניות יחסית לאישום העיקרי: השמטת הכנסה של מיליון וחצי שקל שהחזיק בישראל ואשר קיבל לכאורה כעמלה מלקוחות שעבורם ניהל כספי קריפטו. ורלין, אגב, מאשר שניהל כספי קריפטו כברוקר עבור לקוחות בארץ ובחו"ל, אך טוען כי אין בסיס משפטי לתיק.
כעת, שנתיים לאחר הגשת כתב האישום, עוד בטרם שמיעת ראיות כלשהן, הפרקליטות הודיעה לבית המשפט כי היא חוזרת בה מהאישום העיקרי בפרשה – זה של המרמה והלבנת ההון במאות מיליוני שקלים והאישום נמחק.
ההודעה הגיעה בעקבות שורה של כשלים בפרקליטות ומחדלי חקירה שנחשפו על ידי הנאשם ועורכי הדין אלון נשר ורונן אביב שמונו על ידי הסנגוריה הציבורית.
1. הפרקליטות התעלמה מראיות מזכות, הסותרות את הטענה בכתב האישום לפיה הנאשם הסתיר את זהותו מנציגי בייננס ורימה את הבורסה באמצעות ניהול הכספים בחשבונות של אשתו וחברו.
הנאשם מחזיק בתכתובות טלגרם שעשה עם נציגי בייננס, בהן נתן הוראות לביצוע פעולות. מההתכתבויות שבוצעו בשפה הרוסית עולה, כי אנשי בייננס שעבדו מולו היו מודעים לכך שהוא פועל בחשבונות שרשומים על שם האשה והחבר. ההגנה טוענת, כי ההתכתבויות ברוסית נמסרו לפרקליטות מזמן אבל שם לא טרחו לתרגם או לרדת לעומקן.
2. בורסת בינאנס הורשעה בארה"ב כאמור בגין הלבנת הון ושילמה קנס חסר תקדים של יותר מארבעה מיליארד דולר. בהודעת הרשויות בארה"ב מסוף 2023 נמסר, כי בינאנס התעלמה במכוון מהרגולציה ומהחוק האמריקאי "במרדף אחר רווח ואפשרה לכסף לזרום לטרוריסטים, פושעי רשת ומתעללים בילדים, דרך הפלטפורמה שלה… בורסת הקריפטו תיעדפה צמיחה ורווחים על פני ציות לחוק".
סנגוריו של ורלין טענו, כי מההליכים נגד בינאנס עלה שהיא עודדה לקוחות לבצע פעילות דרך חשבונות של אחרים, כדי לעקוף הגבלות שהוטלו על פעילותה בארה"ב. מכאן, נטען, שלא ניתן להאשים את הנאשם בהלבנת הון על בסיס טענת "מרמה כנגד הבורסה", כאשר הבורסה עצמה עברה עבירות הלבנת הון ולא אכפה תנאים.
3. נציג בינאנס העולמית סירב להעיד – קצין הציות ההולנדי של הבורסה שהיה עד תביעה בתיק והיה אמור להעיד בישראל על אמיתות דפי החשבונות של ורלין סירב לשתף פעולה בהשלמת חקירה דחופה שביקשה הפרקליטות. מתברר כי בעקבות הראיות שמסרה ההגנה – התכתבויות ורלין עם נציגי בייננס – ביקשה הפרקליטות, באיחור של שנתיים, לגבות עדות נוספת מאנשי הבורסה.
בינאנס סירבה, אולי בהשפעת הסנקציות שספגה בארה"ב וגם הנציג שלה הודיע כי לא יעיד במשפט.
4. בתחילת החקירה בתיק ובטרם ספגה סנקציות בארה"ב, בינאנס דווקא שיתפה פעולה עם הרשויות בישראל, בפתיחות מפתיעה – אבל סנגוריו של ורלין העלו טענות קשות ביחס לפגיעה בזכויות הנאשם ובעל החשבון במהלך החקירה.
לטענת הסנגורים, במהלך החקירה, בינאנס נענתה לבקשת משטרת ישראל והפרקליט המלווה עו"ד עמית לוין למסור את דפי החשבונות והעסקאות של ורלין – מבלי שהפרקליטות נדרשה כלל להוציא לבינאנס צווים. לטענת ההגנה, הבורסה שיתפה פעולה בחקירה וולונטרית, ללא צווים וההליך פגע בפרטיותו של בעל החשבון (ורלין).
כך, העמדה הנוכחית של בינאנס, שלא לשתף פעולה עם הרשויות בישראל, היא אחד הגורמים שהובילו לחזרת הפרקליטות מהאישום נגד ורלין.
הסנגורים ציינו בהקשר זה עובדה מפתיעה נוספת: הפרקליט הבכיר שהיה ממונה על התיק טרם הגשתו, עו"ד עמית לוין, ראש הצוות הכלכלי במחלקת הסייבר דאז שניצח על שיתוף הפעולה, עזב את הפרקליטות שבועות ספורים אחרי הגשת כתב האישום נגד ורלין ביולי 2023 – ועבר לעבוד ב… בורסת בינאנס כחוקר בכיר במחלקת הציות.
בתגובה ל"פוסטה" מסר עו"ד לוין: "תיק פלילי הוא דבר דינמי ומתפתח. כשאני טיפלתי בתיק סברתי שיש בו ראיות וככל הנראה גם מי שקיבל את ההחלטה להגיש כתב אישום. ככל הידוע לי, ונתון זה נכון ללפני מספר חודשים, עת עזבתי את בינאנס, שיתוף הפעולה בין בינאנס לבין מדינת ישראל הינו פורה ויעיל. יתכן שהסיבה לחזרה מאישום נבעה ממכלול סיבות אשר אני איני מודע להן. לא הייתי מעורב בתיק בשנתיים האחרונות".
הראיה החמורה מכל לכשלים בהגשת כתב האישום התגלתה לאחרונה, כאשר לנאשם מונו שני סנגורים ציבוריים.
או אז התגלה שכל חומרי האזנות הסתר שאספו חוקרי להב 433 בתיק לא הועברו כלל מהפרקליטות לנאשם למרות שחלפו שנתיים – כך טענו עורכי הדין נשר ואביב.
בתגובה לטיעוני הסנגורים, השופט לירן חיים נזף בפרקליטות על כך שמועדי הוכחות נדחו ועל כך שכל האזנות הסתר לא הועברו להגנה.
עכשיו התגלתה אמת חמורה עוד יותר: סגנית מנהל מחלקת הסייבר, עו"ד שירי רום, נאלצה לדווח לבית המשפט כי הפרקליטות הגישה את כתב האישום מבלי שתוצרי האזנות הסתר עמדו בפניה, ומבלי שהאזנות הסתר שבצעה המשטרה נבחנו בפרקליטות.
מדובר במאות הקלטות של שיחות שביצעו ורלין וסביבתו ותועדו על ידי המשטרה.
עו"ד רום טוענת כי האזנות הסתר לא תומללו כלל ולא הועברו מהמשטרה לפרקליטות בזמנו, אבל אם כך, לא ברור כיצד הדבר לא התגלה לפרקליטות במהלך העבודה על התיק ובהליך השימוע שנערך לפני הגשת כתב האישום.
עו"ד רום כתבה לבית המשפט: "בהתאם לדיווח מהיחידה החוקרת מדובר בשתי עמדות האזנת סתר, אשר כוללות ביחד כ-300 שיחות רלבנטיות של הנאשם. רובן של השיחות עניינן המרות כספים… תמלול השיחות עתיד להימשך כחודש ימים… יודגש, כי העובדה שחומר החקירה המדובר לא היה בפני התביעה בטרם הגשת כתב האישום הינה חריגה ביותר, ונבעה מחילופי התובעים אשר טיפלו בתיק (התובע הקודם, לוין, עזב את הפרקליטות)", ציינה עו"ד רום. "מרגע שהתגלתה התקלה על ידי הפרקליט שקיבל לידיו את התיק לניהול הוכחות בוצעה פניה למשטרת ישראל לקבלת החומר בדחיפות, אולם למרבה הצער חומר זה טרם התקבל במשרדנו".
גורמים במשטרה סבורים בהקשר זה שהמחדל כולו בחצר של הפרקליטות. החקירה של להב 433 לוותה מראשיתה על ידי פרקליט מלווה, עו"ד לוין, אשר פיקח והיה מודע לכל חומרי החקירה וביצוע האזנות הסתר. כאשר התיק היה בפרקליטות בשלבים אחרונים לפני הגשת כתב אישום, הפרקליט התפטר כאמור ולא העביר מידע מלא על חומרי החקירה לתובע שהחליף אותו. הטענה הזו נתמכת על ידי תגובת הפרקליטות לבית המשפט, בה נכתב כי "התקלה החריגה נבעה מחילופי התובעים אשר טיפלו בתיק". .
לפני כשבוע, ביום בו הפרקליטות מחקה את האישום העיקרי נגד ורלין בגין הלבנת הון והודתה כי לא היה בסיס סביר להגשתו, נשמטה גם האפשרות לחילוט הרכש על בסיס העבירות הפליליות.
סנגוריו של ורלין מיהרו להגיש בקשה לשחרור רכוש שעדיין תפוס בהיקף של כמיליון שקל, והחזרתו לנאשם.
עכשיו הפרקליטות עשתה "תרגיל" נוסף, הפעם בתיאום עם רשויות המס: התובע פנה לפקיד השומה שהוציא לנאשם שומה אזרחית – על מנת למנוע את שחרור הכסף ולהשאירו תפוס בגין חובות מס.
כאמור, בתיק הפלילי נגד הברוקר מחיפה נותר אישום של עבירת מס בהיקף של 1.5 מיליון שקל, ועל כך תתנהל יתרת הדיון.
ממחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה נמסר בתגובה: "בעקבות ראיה חדשה שהועברה על ידי הנאשם לאחר הגשת כתב האישום, ובשל סירובו של עד תביעה מחו״ל להתייצב לעדות, החליטה הפרקליטות, בהתאם לחובתה לבחון את התשתית הראייתית באופן מתמיד, לחזור מאישום הלבנת ההון".
עשרה צעדים קודם
המשטרה והפרקליטות מתקשות באופן עקרוני לגבש ראיות ולאכוף את הדין בתיקי קריפטו, ואנשי מערכת אכיפת החוק מודים שהעבריינים בעולם החדש הזה נמצאים "עשרה צעדים לפניהם".
בחודש שעבר פורסם ב"פוסטה" גורלו של תיק קריפטו אחר שנפתח נגד סוחר ישראלי בבורסת "בינאנס". שם מדובר היה בצעיר מהישוב היוקרתי ארסוף, שהחזיק חשבונות בזירת הקריפטו וניהל מסחר במטבעות בשווי עשרות מיליוני שקלים ללא דיווח לרשויות בישראל.
מחלקת הסייבר הודיעה לצעיר כי בכוונתה להגיש נגדו כתב אישום בגין העלמת העסק שלו למסחר במטבעות והשמטת הכנסות של 35 מיליון שקל, היקף הפעילות שלו לכאורה בבורסה. בנוסף יוחסה לו עבירת הלבנת הון בשווי של כארבעה מיליון דולר מאחר ורכש מכספי החשבונות בבייננס דירה בפורטוגל, והעביר כספים לזירת מסחר נוספת, "נקסו".
לאחר שימוע שערכו סנגוריו, עורכי הדין קובי צרפתי ואורי גולדמן – הפרקליטות ירדה מכוונתה לייחס לצעיר מארסוף הלבנת הון, וגם עבירת המס רודדה לעבירת עוון, "מסירת דו"ח לא נכון ללא הצדק סביר".
העונש שנקבע באותו תיק: שישה חודשי עבודות שירות וחילוט.
